Page 20 - אשולין / יודי מרטון
P. 20
אשולין /יודי מרטון
מתחילה להיבקע ,אני רואה סדק קטן למעלה בקדקוד שלה .חיבקתי אותה
כל היום".
נחתתי ליד הילד ,שמשום מה בכלל לא התרגש ממני ,וזה היה מפליא ביותר,
ושאלתי אותו "מי אתה?".
"אני שורש .נעים לי להכיר אותך .אני ומשפחתי נמצאים כאן בנווה המדבר.
אני אוהב לטייל ולנדוד בחולות ,וכך ראיתי מרחוק את הקן שלך".
הבנתי מיד ,שהביצה בשביל להבשיל ולהתפתח הייתה צריכה חיבוק נעורים
תמים ואמיתי ,ולא רק דגירה של ציפור זקנה שכמוני .ליטפתי בשמחה במקורי
את ראשו של שורש ,והוא המשיך לחבק את הביצה בעדינות.
לאט לאט נסדקה קליפת הביצה ,וכאן אפסיק את סיפורי ,כי אני לא יכולה
להמשיך".
דור המרותק לסיפור הגיב בקול רם ומאוכזב "תמשיכי בבקשה ,מה קרה
הלאה?".
אשולין אמרה בקול חרישי ,שכמעט לא נשמע "אני לא יכולה .אתה תדע
בהמשך .סבלנות ,ילדי היקר".
דור לא אהב את הקטיעה של הסיפור דווקא בשיא המתח ,אבל הבין שאין לו
ברירה .הוא ניסה להתרכז בכך ,שהוא עף בשמיים ,רתום לציפור גדולה
וליהנות מההרפתקה.
המעוף של אשולין התארך ונמשך באופן רגוע .דור חשב ,שזה כבר די משעמם:
כל הזמן עננים בלי נוף .הוא התלונן בפני אשולין ואמר לה "בבקשה ,רדי
מתחת לעננים .אני רוצה לדעת היכן אנחנו .עבר המון זמן וקצת לא מעניין
לי".
בלי להודיע מראש ,צללה לפתע אשולין דרך העננים כלפי מטה.
19
