Page 50 - אשולין / יודי מרטון
P. 50

‫אשולין ‪ /‬יודי מרטון‬

                                          ‫‪ .14‬המסע הראשון‬

‫אשולין פרשה את כנפיה רצה‬
‫והמריאה‪ ,‬עוברת ביעף מעל בתי‬
‫הישוב‪ .‬כולם נופפו בידיהם לשלום‬

                ‫והמחזה היה מרגש‪.‬‬

‫היא פנתה לכיוון הצפון‪ ,‬עברה מעל‬
‫העננים וטסה במהירות רבה‪,‬‬
‫כשהשמש מעל מזינה אותה באורה‬

                             ‫ובחומה‪.‬‬

‫לאחר פרק זמן ארוך של טיסה‬
‫החלה אשולין בנחיתה‪ .‬דור וניקודין‬

                ‫ראו מימינם הרים שחורים וגבוהים ומשמאלם אחו ירוק ופורח‪.‬‬
‫הם נחתו בסמוך לעץ רם ובודד‪ ,‬שתפארתו הייתה מעוטרת בפרחים גדולים‬

                                                                           ‫וסגולים‪.‬‬

‫לאחר שירדו הילדים מגבה‪ ,‬ביקשה אשולין מדור להסיר ממנה את האוכף‬
                          ‫ולתלות אותו ואת משקפיהם על ענף שבתחתית העץ‪.‬‬

‫ואז הסבירה להם "אני מחכה לכם כאן מתחת לעץ עד שתחזרו‪ .‬זה ייקח‪ ,‬אני‬
‫מעריכה על סמך ניסיוני‪ ,‬כשבוע‪ .‬אל תדאגו לי‪ .‬לכו בעקבות שביל העפר‬
‫בהמשך לעץ‪ ,‬עד שתגיעו למעבר בין ההרים‪ .‬רק אתם תוכלו לעבור בו‪ ,‬כי‬

                           ‫שרביט התמיד משמש כמפתח למעבר‪ .‬חפשו אותם"‪.‬‬
‫"את מי לחפש?" שאל דור בלא מעט קוצר רוח‪ .‬אשולין ענתה לו בסבלנות‬
‫"חפשו את הטובים‪ .‬אל תדאגו‪ ,‬אתם במחשבותיי‪ ,‬ותמיד דור תוכל להתייעץ‬

                                                                    ‫איתי בראשך"‪.‬‬

                                      ‫‪49‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55