Page 47 - אשולין / יודי מרטון
P. 47
אשולין /יודי מרטון
אשולין הסבירה "בתיקים שלכם יהיו לחמי תמיד טעימים ומזינים .הבאתי אותם
לפני דורות מעולמי למחסן כאן במקדש .הלחמים הללו מועברים בכל פעם
לישוב הבא ,שממנו יצא הנבחר הבא למשימתו .דור ,הנבחר הבא יהיה נכדך.".
דור השתעשע במחשבה ,שהוא יהיה סבא ויהיה לו נכד .לגבי האוכל ,זה נראה
לו פחות משמעותי .הוא חשב ,שגם הכריכים שסבתא יעל הכינה לו יספיקו
להם .והכריכים של סבתא גם כי יזכירו לו את התקווה לחזור הביתה אחרי
שיסיימו משימתם בהצלחה.
אבל ניקודין לא הרפתה ושאלה "ומה לגבי שתיה ,אשולין?" .התשובה לא
בוששה להגיע "מים זכים תשתו ממעיינות ,אשר בנגיעת השרביט יהיו טהורים
ונקיים".
החושך ירד .הציפור הגדולה הכניסה את ראשה מתחת לכנפה ונרדמה .ניקודין
לטפה אותה בחיבה ובהערצה והיא ודור יצאו מן החדר שבמקדש ופסעו לכיוון
ביתה.
בחדרו של דור הייתה מוצעת מיטה עם כרית רכה ושמיכה חמה .לבנים נקיים
ומגבת חיכו לו על שידה .מעבר לפרגוד הוא ראה חדר רחצה מצויד היטב.
דור התרחץ והתארגן לשינה ,ואז שמע דפיקה בדלת .הוא פתח את הדלת
ולחדר נכנסה אימא של ניקודין ,יואנה ,נושאת מגש אוכל עמוס כל טוב .יואנה
חייכה אליו ואמרה לו "אני סומכת עליך ילדי היקר ,שמור לי על ניקודין,
מחמל נפשי".
דור חייך וענה "נראה לי שבעצם ביתך היא שתשמור עלי .אל תדאגי זה יהיה
הדדי!" .יואנה חייכה בהבנה .דור נוכח פתאום עד כמה היה רעב .הוא הודה
לאימה של ניקודין מקרב ליבו ,ואחרי שהיא יצאה מהחדר הוא 'טרף' את כל
האוכל .שבע ונינוח הוא נכנס למיטה ונרדם מיד ,חולם על ציורים מקושקשים
וצבעוניים ,שעוטפים אותו מכל הכיוונים.
46