Page 6 - אשולין / יודי מרטון

‫אשולין ‪ /‬יודי מרטון‬

‫מאחורי הבית היו האורווה ולידה המתבן‪ ,‬ודור שמע משם את קולו הרועם של‬
‫סבא רועי‪ .‬דור רץ אל מאחורי האורווה וראה את סבתא וסבא שלו רוכנים‬

‫מעל מה שנראה כציפור ענקית‪ ,‬שכנפיה העצומות פרושות על הקרקע‪.‬‬

‫״דור יקירי‪ ,‬בוא התקרב‪ ,‬אל תפחד״ אמרה לו סבתא יעל‪ ,‬שעמדה ליד ראשה‬
‫הזקוף של הציפור הגדולה‪.‬‬

‫״תכיר‪ ,‬זו היא אשולין ‪ -‬המעופפת הגדולה ‪ -‬חברה טובה של סבא שלך״‬
‫אמרה סבתא‪ .‬״למה היא על האדמה?״ שאל דור‪ .‬״היא פשוט עייפה אחרי‬

‫מסע ארוך לביתנו‪ ,‬היא הביאה לנו את הבשורה‪ ,‬לה חיכינו שנים רבות״‪.‬‬

‫אשולין הייתה ציפור מרשימה מאד‪ :‬כנפיה האדירות היו עטורות בנוצות‬
‫כחולות מבריקות‪ ,‬גבה היה צבוע בסגול בוהק עם כתמים צהובים וראשה‬
‫הכתום היה עטור בציצית מלכותית זהובה‪ .‬מקורה הצהוב היה מעוקל כמקורו‬
‫של תוכי ואילו זנבה שהיה עטור נוצות ארוכות – כלל בליל של צבעי זהב‬
‫וצבעים חמים ואדומים‪ .‬עיניה היו כחולות וגדולות ומבטה דרך ריסיה הארוכים‬

‫היה עז וחודר‪.‬‬

‫דור התבונן בציפור בריכוז רב‪ ,‬אך לא הססגוניות שלה היא שמשכה את‬
‫תשומת ליבו אלא עיניה הגדולות אשולין‪ ,‬שהביטו בו בעיון‪.‬‬

‫ואז הציפור שמבטה בחן את דור ‪ -‬קרצה‪.‬‬

‫דור המבועת רץ מאחורי האורווה וצעק ״מה זה? מה קורה פה? לא ראיתי אף‬
‫לא פעם דבר כזה! סבתא‪ ,‬זה לא מסוכן?״‬

‫סבתא שלו עקבה אחריו‪ ,‬נגשה אליו וליטפה את ראשו‪.‬‬

‫״דור שלי‪ ,‬תירגע חמוד שלי״ אמרה סבתא יעל בקולה הרך‪" ,‬אנחנו מכירים‬
‫שנים רבות מאוד את אשולין‪ ,‬מאז שסבא שלך היה בגילך‪ .‬אשולין היא ציפור‬
‫בלי גיל‪ .‬אני אסביר לך‪ ,‬אל תדאג" הוסיפה סבתא וליטפה את ראשו המתולתל‪.‬‬

‫‪5‬‬