Page 11 - אשולין / יודי מרטון
P. 11

‫אשולין ‪ /‬יודי מרטון‬

                                  ‫"בוא חמוד שלי‪ ,‬הכול יובהר לך‪ ,‬אל תדאג"‪.‬‬

‫מתחת לבית של סבא וסבתא היה מרתף ענק וקריר‪ ,‬שדור אהב להתחבא בו‪.‬‬
‫מדרגות רחבות הובילו אליו‪ .‬סבא וסבתא אכסנו במרתף ריבות שסבתא הכינה‪,‬‬
‫בשר מעושן‪ ,‬גבינות‪ ,‬יין ושאר מצרכים‪ .‬בנוסף היו במרתף המון חפצים ובגדים‬
‫ישנים‪ ,‬והכל היה מסודר להפליא‪ .‬דור זכר שסבתא אמרה‪ ,‬שאצלה יש בלגן‬
‫רק בחדר העבודה של סבא‪ ,‬שם היא מרשה לו לעשות כאוות נפשו (אבל‬

               ‫לפעמים‪ ,‬סבתא סיפרה לדור‪ ,‬היא מסדרת לו קצת בלי שידע‪)...‬‬

‫סבא ודור הלכו מאחורי החפצים הישנים‪ ,‬ואז להפתעתו ראה דור בצד המרתף‬
‫דלת פלדה גדולה ושחורה עם מפתח צירופים של כספת‪" .‬דור תזכור כי אני‬

  ‫אגיד את זה אולי רק פעם אחת ‪ 3 :‬שמאלה ‪ 6‬ימינה ‪ 9‬שמאלה ו‪ 12‬ימינה"‬
‫"רגע‪ ,‬רגע סבא‪ ,‬איך אתה רוצה שאזכור את זה?" – "זה נורא פשוט ילד –‬
‫שמאלה ימינה שמאלה ימינה וכל פעם להוסיף ‪ .3‬כשתהייה בגילי וגם לך יהיה‬

                                             ‫נכד ‪ ,‬תחליף את הצירוף – ברור?"‪.‬‬

                     ‫דור הסתקרן מאד – "נו מה כבר יש מאחורי הדלת הזו?"‪.‬‬

‫סבא רועי פתח את הדלת הכבדה והדליק פנס‪ ,‬שהיה תלוי על הקיר משמאל‬
‫לדלת‪ .‬החלל היה קטן ואפל ונראה ריק‪ ,‬ורק אוכף קטן מעוטר להפליא היה‬

                     ‫מונח על מעין מנשא מגולף מעץ ‪ ,‬שניצב במרכז החדרון‪.‬‬

                             ‫"קח את האוכף‪ ,‬הוא חיכה לך‪ ,‬הוא שלך עכשיו"‪.‬‬

‫דור הרים את האוכף עם הרתמות המחוברות אליו ולהפתעתו הרבה הוא היה‬
       ‫קל מאוד‪ .‬היו לאוכף רצועות קשירה‪ ,‬ודור לא הבין למה הן משמשות‪.‬‬

‫בפינת החדר שם דור לב לקולב‪ ,‬שהיה תלוי על הקיר‪ ,‬עליו סרבל מלא בגודל‬
‫שנראה לדור שיתאים לו בדיוק‪ .‬הסרבל היה שחור ומעוטר בחוטי זהב‬
‫מבהיקים‪" .‬גם זה שלך‪ ,‬קח גם אותו" אמר הסבא‪ .‬דור בחן את הסרבל וראה‬

                          ‫‪10‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16