Page 10 - אשולין / יודי מרטון
P. 10

‫אשולין ‪ /‬יודי מרטון‬

‫"אשולין"‪ ,‬צפצפה הציפור הגדולה‪" .‬אני בשליחות אליך‪ ,‬באתי לבקש את‬
                                                                     ‫העזרה שלך"‪.‬‬

‫"מי‪ ,‬אני? למה אני?" שאלתי בחוסר הבנה מוחלט‪ .‬לא האמנתי למה שקורה‬
                                    ‫לי ‪-‬אני מדבר עם ציפור? או עם תוכי ענקי?‬

        ‫"כי אתה רועי ואתה הנכד של יחזקאל ואתה עכשיו בן אחת עשרה"‪.‬‬

                                ‫"מי אמר לך לחכות לי?" שאלתי עדיין מבוהל‪.‬‬

                              ‫"כשנולדת‪ ,‬כפי שאמרתי ‪ -‬סבא שלך‪ ,‬יחזקאל"‪...‬‬

            ‫"לא מבין‪ ,‬לא מבין‪ ,‬לא מבין" אמרתי‪ ,‬אני זוכר‪ ,‬שלוש פעמים‪...‬‬

‫"סבא שלך הכיר אותי היטב‪ .‬פעם בשישים שנים אני מגיעה אליכם למשק‪,‬‬
‫כדי להמשיך במשימה שלי‪ .‬בכל פעם השותף שלי הוא הנכד של השותף‬
‫הקודם‪ .‬מה אתה לא מבין?" התעצבנה עלי הציפור‪ ,‬כאילו מדובר בתשובה‬

                                                                             ‫ברורה‪.‬‬

‫"מהי המשימה? ולמה דווקא אני? ולמה לא מישהו אחר? ומי את‪ ,‬אני לא‬
                                                                             ‫יודע?"‪.‬‬

       ‫"די!" צווחה הציפור‪" ,‬אתה הוא הנבחר ואתה צריך להתכונן עכשיו!"‪.‬‬

‫"אבל ההורים שלי ידאגו‪ ,‬ואני לא יכול להעדר מהבית בלי להודיע להם"‪,‬‬
                                                                             ‫אמרתי‪.‬‬

                ‫"אל תדאג‪ ,‬אתה נכנס לאזור הזמן שלי‪ ,‬אתה צריך להתכונן"‪.‬‬

‫כאן הפסיק סבא רועי לספר וסימן לדור לבוא אחריו‪ .‬דור קם‪ ,‬אך חש‪ ,‬שהוא‬
‫עדיין לא מבין בעצם שום דבר "סבא‪ ,‬לא סיימת את הסיפור‪ ,‬מה הכוונה‬

                                                            ‫שהציפור בחרה בך?"‪.‬‬

                           ‫‪9‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15