Page 9 - אשולין / יודי מרטון
P. 9
אשולין /יודי מרטון
"ואז מה סבא? איך אתה זוכר בכלל מה היה לפני 60שנים?" שאל דור ובקוצר
רוח הוסיף "נו ,סבא!".
"סבלנות ,נכד!" חייך סבא רועי "סבלנות ....זה היה מאורע שקשה לשכוח.
באחד הימים ,כשהייתי באורווה שמעתי קול קורא בחוץ -היי יש כאן
מישהו?".
"רצתי החוצה מפתח האורווה והסתכלתי לכל הכיוונים ,אף לא אחד היה שם.
אולי דמיינתי חשבתי לעצמי ,וחזרתי לאורווה".
"זו הייתה הציפור ,נכון ,סבא?" דרש דור תשובה.
"ילד ,שוב אני מבקש ,סבלנות ,אתה צודק ,אבל תן לי לספר את הסיפור
בקצב שלי ,תאמין לי שזה יהיה מעניין.".
סבתא קמה ואמרה "אני יוצאת החוצה לסדר את המתבן ,להציע קן לאשולין.
כשסבא יסיים את הסיפור הצטרפו אלי" .היא יצאה ולקחה עימה את סל
תפוחי העץ ,שקטפו במטע.
ואז שקע סבא בסיפור:
"לא הבנתי מאיפה שמעתי את הקול .הייתי בטוח ,שמישהו מהחברים במשק
רוצה למתוח אותי .חשדתי שזה חברי יגיל ,הידוע במתיחות שלו ,ואז שמעתי
שוב "ראיתי אותך! צא החוצה בבקשה".
בפתח האורווה עמדה היא ,אשולין הציפור ,ענקית וכחולה כפי שראית ופנתה
אלי בשאלה – "אתה רועי?".
אתה נבהלת ,דור? בוא ואגלה לך סוד .אני כמעט התעלפתי והתחלתי לגמגם
" -ככככן מיייי אתתתתת?".
8
