Page 66 - אשולין / יודי מרטון
P. 66

‫אשולין ‪ /‬יודי מרטון‬

                                   ‫‪ .19‬הבחירה‬

‫דור וניקודין ועימם שלושת הגברים‬
‫התארגנו לצאת לדרך‪ .‬הם השאירו‬
‫את שאר האנשים במחנה ליד הפלג‬
‫הקטן‪ .‬דור צייד אותם בכיכר קטנה‬
‫של לחם התמיד‪ ,‬ואמר להם‪ ,‬שזה‬

                 ‫בהחלט יספיק להם‪.‬‬

‫פיופי השמח רץ לפניהם‪ ,‬כאילו‬
‫התווה להם את הדרך‪ .‬הם צעדו‬
‫בטור עורפי ולא הרבו בדיבורים‪.‬‬
‫כל אחד מהם היה שקוע‬

                         ‫במחשבותיו‪.‬‬

‫אחרי שעה של הליכה הגיעו ליישוב הגדול שנקרא מורדבי‪ .‬היישוב היה‬
‫מורכב מערב רב של בתים ובקתות‪ ,‬ערבוביה של חוסר סדר וארגון שררו‬
‫בכל‪ .‬הם עברו בין הבתים‪ .‬מן החלונות והפתחים הציצו התושבים בפליאה על‬

                                                       ‫החבורה המוזרה עם הכלב‪.‬‬

‫הם הגיעו לאזור השוק של מורדבי‪ ,‬שהיה מלא בהמולת אנשים‪ .‬קריאות רמות‬

‫של סוחרים נשמעו‪ ,‬שלל צבעי הסחורות המוצגות למכירה וריח נעים של‬
                              ‫ירקות ופירות טריים‪ .‬הכול נראה בהחלט נורמלי‪.‬‬

‫עוד הם עומדים וצופים במתרחש‪ ,‬שמו לב שלתוך ההמולה הרגילה של השוק‬
‫נוספה המולה חדשה‪ .‬מכל עבר התחילו לזרום תושבים כדי לראות את הנסיך‬

                                                         ‫השחור והנסיכה האדומה‪.‬‬

‫דור‪ ,‬ניקודין ושלושת הגברים מחבורתם ניסו להתקרב אל מרכז השוק‪ ,‬אך‬
‫התושבים לא איפשרו להם‪ .‬הם דחפו את הזרים‪ ,‬ילדים ניסו לזרוק עליהם‬
‫ירקות רקובים‪ ,‬ואז החלו הצעקות והקללות "לכו מכאן‪ ,‬שמענו ששחררתם את‬

                                        ‫המכשפה הלבנה‪ ,‬זה לא המקום שלכם"‪.‬‬

                          ‫‪65‬‬
   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71