Page 61 - אשולין / יודי מרטון
P. 61

‫אשולין ‪ /‬יודי מרטון‬

‫האיש הסתכל על דור ואמר בכנות "אני לא מבטיח שאצליח‪ ,‬אך מבטיח‬
                           ‫שמאוד אשתדל‪ .‬אעשה הכול בשביל נורה אהובתי"‪.‬‬

‫דור נגע בידה של נורה‪ ,‬שיחרר אותה‪ ,‬ואמר למריו "אתה כן תיגע בזרת שלך‬
        ‫בשרביט‪ ,‬כדי שבכל פעם זה יזכיר לך למה שחררתי אותך‪ ,‬מסכים?"‪.‬‬

‫להפתעתו של דור מריו הסכים‪ .‬הוא הושיט את הזרת שלו אל דור‪ .‬דור נגע‬
‫בה בשרביט והיא אכן נשרפה‪ .‬מריו החניק צעקה וסינן קללה‪ ,‬אך היה לו‬
‫ברור‪ ,‬שהוא משלם מחיר זעום עבור החופש‪ ,‬שבו זכה‪ .‬דור שיחרר את מריו‬
‫מתא הכלא‪ ,‬וניקודין חבשה את אצבעו השחורה במשחה ובתחבושת שנמצאו‬

                                                                             ‫בתיקה‪.‬‬

‫החבורה שמנתה עכשיו ארבעה גברים‪ ,‬ארבע נשים‪ ,‬נערה אחת ושני ילדים‬
‫שמה פעמיה אל פתח הכלא‪ .‬הם עברו ליד הסוהר השמן וראו שהוא החל‬
‫להתעורר‪ .‬ללא היסוס חבט מריו בראשו של השומר‪ ,‬והוא התעלף שוב‪ .‬דור‬
‫כעס מאוד וגער במריו "לא היית צריך לעשות את זה! הוא לא היה עושה לנו‬
‫כלום‪ .‬הוא מפחד!" מריו הניד בראשו והתנצל‪ ,‬אך בליבו תהה אם דור צודק‪.‬‬
‫כל החבורה יצאה מבניין הכלא‪ ,‬מסתכלים סביבם בחשש‪ ,‬שמא מישהו מחכה‬

                                                                      ‫להם בסביבה‪.‬‬

‫"אל לכם לחשוש" אמר דור‪" .‬שום דבר אי אפשר לעשות לנו‪ .‬מריו הוא‬
           ‫היחידי שאיננו מוגן ועליו אנחנו נשמור‪ .‬הוא הבטיח שיתנהג יפה"‪.‬‬

‫הם התחילו לצעוד ולהתקדם כדי להתרחק ממרכז הישוב‪ .‬מכל עבר הגיעו‬
‫אנשים‪ ,‬שבדרכים שונות ניסו להכשיל אותם‪ ,‬אך שום ניסיון כזה לא צלח‬

                                        ‫בידם‪ .‬החבורה של דור המשיכה בדרכה‪.‬‬

‫לאחר כברת דרך שארכה יותר משעה‪ ,‬הגיעו לחלקה קטנה ומוסתרת בין‬
‫העצים‪ .‬הם התמקמו‪ ,‬הדליקו מדורה וישבו סביבה במעגל‪ .‬דור חילק לכולם‬

                     ‫פרוסות של לחם תמיד‪ ,‬אשר‪ ,‬להפתעתם‪ ,‬השביעו אותם‪.‬‬

                          ‫‪60‬‬
   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66