Page 58 - אשולין / יודי מרטון
P. 58
אשולין /יודי מרטון
דור דיבר אליו במתק שפתיים "יש לי מקל יפה שקיבלתי מתנה ,מצופה בזהב.
אם אתן לך אותו ,האם תשחרר אותנו?".
"שתוק כבר ,אסור לי לדבר איתך" אמר השומר וקרץ לדור בהסכמה .לדור
הנבון היה ברור שהשומר לא ישחרר אותם .אם הוא רק היה יכול ,הוא היה
לוקח את השרביט ומשאיר אותם להירקב בתא.
דור הוציא מכיס סרבלו את שרביט התמיד עם עלי הזהב שבבסיסו .עיני
השומר נדלקו" .כן כן ,תן לי אותו! מיד אשחרר אתכם .".אמר כשחיוך זדוני
על פניו .חיוכו חשף את שיניו הרקובות .הוא החל לצלצל בצרור המפתחות
ברוב עסק ,כאילו הוא מחפש את המפתח המתאים לתאם .הוא חשב לעצמו
"איזה תמימים הם ,ילדים טיפשים" .הסיפוק מהתחבולה שחיבל היה ממש כתוב
על פניו .הוא הושיט את ידו מבעד לסורגים כדי לקחת את השרביט המוזהב.
דור הושיט את השרביט לעבר השומר ,כאילו הוא נותן לו אותו .ברגע
שהשומר אחז בשרביט הוא החל לצעוק "אני נשרף ,אני נשרף" והתעלף ליד
הסורגים.
דור הושיט ידו מבעד לסורגים ,שלף את השרביט מידו הכוויה של השומר.
הוא ניגב את השרביט בממחטה שניקודין הושיטה לו ושם אותו בכיס שבצד
מכנסיו .כשהשרביט היה בטוח רכן דור אל מבעד לסורגים ולקח את צרור
המפתחות מחגורתו של השומר.
"גאוני .פשוט גאוני" אמרה ניקודין וחיבקה את דור.
דור נבוך מעט ואמר "גם את היית חושבת על זה ...וקצת חבל לי על האיש,
הוא היה נחמד!" שתי הבנות צחקו בהקלה .דור פתח את דלת הסורג והם יצאו
לחופשי.
57
