Page 80 - אשולין / יודי מרטון
P. 80
אשולין /יודי מרטון
הקהל ישב בשקט והקשיב רוב קשב ואשולין המשיכה בדבריה:
"דור וניקודין ,יקירי הנפלאים ,ביומיים שהייתם שם עשיתם בצורה מדהימה
משהו שמעולם לא עשו לפניכם .הספקתם להביא קבוצה גדולה ונהדרת של
אנשים טובים .עשיתם טוב למענם ובמקביל ,כמו שקורה תמיד ,טוב מביא עוד
טוב .כתוצאה ממה שעשיתם התחזקו בכם החמלה ,האהבה לזולת והבגרות.
מה שרציתי שיקרה ,והיה חשוב מאוד לצורך המשך מסענו ,קרה".
מישהו בקהל שאל "ומה יקרה עכשיו ,ציפור מופלאה?" אשולין חייכה ,ניכר
שנהנתה מהמעמד והיא ענתה "העגלות ,יקרים שלי ,באו מישובים שבסביבה,
אתם תתפזרו ביניהם בצורה שווה ,משפחות יישארו ,כמובן ,ביחד .בכל
היישובים מחכים לכם החוגגים את חג התחדשות האביב".
כעת הסבה אשולין מבטה ופנתה באופן אישי למצטרפים האחרונים "יואן
ודוראל ,אתם וילדיכם תצטרפו ,כמובן ,ותיסעו עם עגלתכם אחרי אחת מעגלות
הישובים".
כולם חיבקו זה את זה .חלקם ניגשו וחיבקו את דור וניקודין ואף ליטפו את
הכלבלב הגאה ,אשר זנבו כמעט נפל מכישכושי השמחה.
בני החבורה עלו על העגלות ונופפו זה לזה לשלום .העגלות התפזרו ליעדים
השונים .מתחת לעץ נשארו רק אשולין ,דור וניקודין .ופיופי כמובן .שקט
השתרר על פני האחו .כעת הבין דור ,שהמשימה הסתיימה לגמרי .האמת? היה
לו קצת עצוב ...הוא הוריד את האוכף של אשולין מענף העץ ורכס אותו על
גבה.
"ומה עם פיופי שלי ,נוכל לקחת אותו?" שאל את אשולין בדאגה.
"כן ,דור יקירי .ידעתי שתרצה לקחת אותו איתך" ענתה הציפור" .שים את
תוכן התרמיל שלך אצל ניקודין ,ואת הכלבלב בתרמיל שעל גבך ,ראשו בחוץ
כמובן .".היא הסבירה.
79
