Page 78 - אשולין / יודי מרטון
P. 78
אשולין /יודי מרטון
שמעו וראו את חבורתו של רג'ואן מסתערת .גם הם רצו לעבור או שאולי
רצו לתפוס אותם .בני החבורה של דור התחילו לרוץ קדימה בבהלה ,אך
נעצרו והביטו לאחור בפליאה:
קיר דמיוני בלם את ראשון הרוכבים ,שהיה רג'ואן כמובן .הוא נפל חבוט כולו,
התרומם מקלל ומאיים בידיו חסרות היכולת .רג'ואן סב לאחור ונסוג .זו הפעם
השנייה שהיו חייליו והוא מובסים וחפויי ראש.
המעבר האפל נמשך וטור העוברים היה ארוך ואיטי .בסיומו התרחבה הדרך,
השמיים התבהרו ,ומאופק לאופק נמשך אחו ירוק .היה זה מראה משובב נפש
וכל בני החבורה חשו הקלה רבה ואושר בל יתואר.
באחו הגדול נסלל שביל שהוביל אל העץ רחב הצמרת של אשולין .אשולין
עמדה בצל העץ זקופה וגאה ,פורסת את זנבה במלוא תפארתו ,וחיכתה
לחבורה .לא רחוק משם ראו מספר עגלות עם סוסים מחכות.
פיופי רץ בכל כוחו לפניהם .דור ,שרץ אחריו עד העץ ראה אותו מרים את
רגלו ועושה את צרכיו על הגזע ,מסמן טריטוריה.
דור הרים את פיופי וגער בו .בחצי חיוך הוא התנצל לפני אשולין ,אך היא
אמרה לו "גם לפיופי מגיע ליהנות מטוב הארץ הזו .העץ מברך אותו ,אל
תדאג".
דור הרגיש טוב ,אבל לא באמת ידע ,האם בזאת תם הפרק המפחיד בהרפתקה
שלו?
77
