Page 77 - אשולין / יודי מרטון
P. 77

‫אשולין ‪ /‬יודי מרטון‬

‫דור הבין שאשולין לא רוצה לדבר בקול‪ ,‬כדי שהאנשים לא ישמעו אותה ולכן‬
‫פנה אליה במחשבותיו ושאל "למה את מתכוונת‪ ,‬אשולין שלי?" היא ענתה לו‬
‫ללא שהיות "אי אפשר להכניס מישהו רע‪ ,‬כפי שידוע לך‪ ,‬אפילו שהוא יחיד‬

                                                                     ‫לאזור הטוב"‪.‬‬

‫וכאן החלה אשולין לדבר בקול‪" .‬מריו קרב אלי" היא ציוותה "עם אשתך‬
                                                                             ‫נורה!"‬

                                                ‫הם הגיעו אליה מחובקים ביראה‪.‬‬

‫אשולין פרשה כנפיה וסוככה עליהם‪ .‬הם הרגישו רעד גדול וצמרמורת קשה‬
                                                                             ‫בגופם‪.‬‬

‫לאחר שנרגעו אמרה אשולין בקול רך "מהיום שמך לא יהיה מריו אלא‬
‫ג'הונתן‪ .‬חילצתי ממך את הרוע‪ .‬עשיתי זאת רק למען אשתך הנהדרת‪,‬‬
‫שהסכימה לקבל אותך על אף מגרעותיך הרבות‪ .‬זהו טוב לב אמיתי וטהור"‪.‬‬

‫נורה ‪ ,‬צוחקת ובוכה בעת ובעונה אחת אמרה "אבל אהבתי את השם שלו‪.".‬‬
                                                   ‫"את תתרגלי!" צחקה אשולין‪.‬‬

‫דור ניגש אל ג'הונתן‪ ,‬נגע בצווארו בשרביט שהפך ירוק‪ .‬ג'הונתן הרגיש‬
‫שמשא גדול ירד מליבו ומחייו‪ .‬הטוב השתלט עליו‪ .‬פניו נראו לפתע רגועים‬

                                                                            ‫ושלוים‪.‬‬

‫אשולין נופפה בכנפיה ואמרה לכולם "להתראות בצד השני‪ .".‬היא יצאה‬
‫בטפיפה מבין האנשים‪ ,‬שעדיין לא התרגלו לנוכחותה‪ ,‬רצה והמריאה‪ ,‬מכוונת‬

                                               ‫מעופה מעבר להרים‪ ,‬לאזור הטוב‪.‬‬

‫כעת ניצבו בפני שיאו של המסע‪ .‬נרגשים וחוששים הם נכנסו לחלל הצר‪ .‬הם‬
‫עברו במעבר האפל בין ההרים‪ ,‬מרגישים במלא העוצמה את התרכזות הרוע‬
‫בו‪ .‬כאשר נכנס האחרון ועבר את מפתנו הם חשו הקלה מסוימת‪ ,‬אבל אז‬

                          ‫‪76‬‬
   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82