Page 73 - אשולין / יודי מרטון
P. 73
אשולין /יודי מרטון
מקצה השרביט פרצה בקול יללה מבעיתה אש ע נ ק י ת כלפי השמיים,
מאירה אותם באדום לוהט....
החבורה נרתעה ,מבוהלת ונדהמת .דור ,שחש שוב מאד בטוח בעצמו ,הפנה
את השרביט כלפי רג'ואן וצעק בקול גדול "ברחו מכאן ,אחרת אשרוף את
כולכם!"
רג'ואן המבועת ועימו כל חייליו ברחו ,כשפרסות סוסיהם משאירים ענן אבק.
פיופי ,הכלבלב האמיץ ,רץ בעקבותיהם ונבח בגבורה ,כאילו הוא זה שהניס
את החיילים .דור ,חש הקלה רבה והיה אפילו מעט משועשע מהתנהגותו של
פיופי .הוא קרא לכלב שיחזור ,ליטף את ראשו ואז אסף את כל בני החבורה
ואמר להם בפשטות "ממשיכים בדרך".
הם המשיכו לצעוד ,משוחחים ביניהם על האירוע המפחיד והעוצמתי ועל
השלכותיו .כעת היתה שיחתם משולבת בקולות צחוק ומישהו אפילו פצח
בשיר.
לאחר פרק זמן של הליכה הגיעה החבורה למחנה הטוב .הם חשו שמחה גדולה
על מזלם שהאיר להם .הם היו מלאי יראת כבוד לזוג הילדים הנסיכיים -דור
וניקודין.
מריו ,שנשאר עם נורה אהובתו במחנה ,שמע על מעלליו של דור מהאנשים
בחבורה .הוא ניגש אל הנער ואמר "בבקשה ,דור .אני יודע שלא עברתי
את מבחן הטוב .אנא עשני טוב!"
"זה תלוי רק בך!" חייך דור.
החבורה התארגנה לשנת לילה .הם הציבו שומרים ,כי הם לא סמכו על רג'ואן
וקבוצת לוחמיו שלא יחזרו.
72
