Page 76 - אשולין / יודי מרטון
P. 76
אשולין /יודי מרטון
אחריו והיה גאה מאד בכולם ובמיוחד במריו ,שבאמת השתדל לעשות טוב.
דור קיווה שמריו באמת השתנה ושיהיה ראוי לעבור עימם לעולם הטוב.
מרחוק נראה כבר המעבר השחור בין ההרים .הם התקרבו בחשש ובתקווה.
הכניסה מהשמש היוקדת לצל ההר היה כברכה בשבילם.
אחד הילדים צעק והצביע כלפי מעלה "יההה ,תראו ,איזה נשר גדול בשמיים".
ואמנם בשמיים מעליהם בגובה רב נראתה ציפור גדולה.
אשולין ,בכל תפארת נוצותיה ,נחתה לידם .המולה רבה נוצרה.
"מאוד מעליב ,גיא חמודי" פנתה אשולין לילד" .אני לא נשר ואף פעם לא
הייתי ,וחוץ מזה אני יותר יפה ממנו ,אתה לא חושב?" צייצה תוך שהיא צוחקת
בקול מתגלגל וצורמני.
"אימא ,אימא היא מדברת הציפור הזו ,ויודעת את שמי" רץ הילד והסתתר
מאחורי שמלתה של אימו.
דור רץ וחיבק את צווארה של אשולין ,מזיל דמעות של שמחה .ניקודין חיככה
את אפה במקורה במעין נשיקה ציפורית אסקימוסית.
שאלות נשמעו מכל עבר .כולם התאספו במעגל גדול מסביב לציפור המפוארת
לא נוגעים ויראים.
דור הסביר להם מי היא אשולין ,שומרת עולמם של הטובים.
אשולין ,ששבעה מתשומת לב ההמונים ,ניערה את כנפיה וסימנה שהיא לא
רוצה להישאר במקום .היא שידרה לדור " לא נוח לי כאן .המעמד הזה עושה
לי רע .הגעתי אליכם רק כי נשאר לי דבר אחד חשוב לעשות לפני שתעברו
לאזור הטוב".
75
