Page 23 - חזקו ונתחזקה ו
P. 23
בס"ד
חזקו ונתחזקה
שלמדו בביה"ס העירוני יחד עם הגויים ,רוח מרומם ..משהו 'לא מריח לו' ,מהר נתן
ומדוע לא נשלחתם ל'חיידר' ,וענו שבעיר פקודה לעצור את הלוויה ,יורד ,מסתכל עוד
מגוריהם לא היה חיידר ,והת"ת הקרוב פעם ...ואומר לחייל 'תפתח את הארון',
ביותר הינו בניו-יורק ,וזה קשה מאד לשלוח התחילו לומר :יש לנו רשיון...
שב וציוה' -תפתח את הארון'! פתחו ומצאו ילדים ,ממש אי אפשר .אמר להם הצדיק :אני
את כל הדברים שהוטמנו ..הבינו היהודים אספר לכם סיפור ,וזה יהיה התשובה למצב
שעל דבר כזה יכולים לשבת בסיביר 55
שנה ,נפלו לרגלי הקצין והתחננו ובכו שאתם נמצאים בו:
בעיירה מסוימת בפולין שהיתה ממש בגבול
בטענות ומענות... רוסיה היה חסר מקום לבית הקברות ,וע"כ
אמר להם – 'תשמעו חברה ,אם קודם הייתם הוקם בית הקברות שלה מעבר לגבול
בוכים ,יכולתם לצחוק עכשיו ...אבל קודם ברוסיה ,והיה רשיון מיוחד שאדם אשר עובר
את הגבול בודקים מה יש לו בחפציו ,אך
צחקתם ...עכשיו הזמן לבכות.'... כשיש לוויה לא פותחים את הארון מפני
אמר להם הרב וייסמאנדל ,כן הדבר אצלכם כבוד המת ונותנים להם לעבור .ומה עשו
-כשהילדים היו קטנים אז היה הזמן לבכות, היהודים? בגלות למדו להסתדר ...מילאו
לשלוח אותם לחיידר אפילו שזה קשה ,וכך ארונות בסחורה שחורה :יין ,ליקר וכו'
היום יכלתם לקצור את הפירות ולשמוח ,אך מוצרים צריך לשלם עליהם הרבה מיסים,
אז רציתם לחיות בנחת בלא השקעה ,בלי וכך עברו את הגבול ושם לקחו ,זה היה עסק
לעבוד ...ממילא אלו הפירות "הזורעים
טוב...
בדמעה ברינה יקצורו"... באחת הפעמים שבהם התקיימה 'הלויה' כזו,
וזהו הפירוש בפרשתנו "ו ...לא תאחר" - ישב קצין למעלה וראה מה קורה למטה ,הוא
לא תשנה את הסדר' ,מלאתך' זה לשון של רואה את הלוויה ,והיא העלתה חשד בעיניו,
שמחה "אז ימלא שחוק פינו" ,ו'דמעך' – הוא ומדוע? שהרי בד"כ בלוויה לבושים בשחור,
הדמעות .יש סדר -קודם הדמעות ואחר כך מתכסים שחורים והמשתתפים מורידים את
זה השמחה ,אי אפשר לשנות את הסדר, הראש ,אך כאן היו נראים המלווים במצב
רציתם לשנות את הסדר לחיות בנחת בלי
כב