Page 41 - חזקו ונתחזקה ו
P. 41

‫בס"ד‬

                                 ‫חזקו ונתחזקה‬

‫משא הקודש ‪ -‬כ"ק מרן האדמו"ר משומרי אמונים שליט"א‬

‫נושענו‪ ,‬וכשניתך עלינו האסון הזה‪ ,‬היה‬             ‫הנני חלק ואח למשפחה הזאת כאן בתוך כל‬
‫נראה לכולנו שהעולם עומד להתמוטט ולא‬              ‫האחים‪ ,‬שבעוונותי הרבים פקד ה' גם אותי‪.‬‬
‫חשבנו שנוכל להמשיך את הווייתינו בעולם‪,‬‬           ‫ולא אשכח את השעות הללו אשר ישבתי‬
‫ובכל זאת עברה שנה ועדיין העולם כמנהגו‬            ‫שבעה על בתי ע"ה‪ ,‬והנני זוכרם עד ליום זה‪.‬‬
                                                 ‫ובא' מימיה האחרונים ביום ששי הגיע אלי ר'‬
                                       ‫נוהג‪.‬‬     ‫אברהם והסביר לי מה הקושי להתמודד עם‬
‫ולכן כאשר הסביר לי ר' אברהם עם מה אני‬            ‫מצבים כאלו‪ ,‬ודבר זה מתעורר מדי יום‬
‫עתיד להתמודד‪ ,‬חשבתי בנפשי כי כפי‬                 ‫מחדש‪ ,‬ומכל שכן בכל יום טוב נראה כאילו‬
‫שעברנו את שני האסונות הקודמים‪ ,‬כך‬
‫נעבור בעז"ה גם צרה זו‪ .‬אך בכל יום שעובר‬                                       ‫זה קרה אתמול‪.‬‬
‫אני נזכר יותר ויותר בדברים שאמר לי‪ ,‬ואכן‬         ‫ועשיתי לעצמי חשבון שלדאבוני שנתיים‬
‫כדי לומר את המילים הנכונות לאלו שחוו את‬          ‫לפני זה נפטרה אמי ע"ה‪ ,‬ושנתיים אח"כ‬
‫השכול הזה ולחזק ולאמץ את רוחם כמעט‬               ‫איבדתי את אבי זצוק"ל‪ ,‬וקשה לי להמחיש‬
                                                 ‫מה משמעות חסרון אב בשיעור קומה כזו‪,‬‬
                                    ‫לא יתכן‪.‬‬     ‫שהיווה באישיותו עולם ומלואה‪ ,‬ומי שלא‬
‫וחשבתי לעצמי בשבת זו שאילו ניתן לנו‬              ‫הכירו מקרוב אינו מסוגל להבין איזה‬
‫גישה עם כל שכלולי הטכנולוגיה לאחל שנה‬            ‫התמודדות היה לי ואחיי ולבני קהל עדתינו ‪-‬‬
‫טובה ליקירינו שנטרפו מאתנו רק פעם אחת‬            ‫שהיה איש חי רב פעלים‪ ,‬ששום אחד‬
‫בשנה בערב ראש השנה או ערב יום כיפור‪,‬‬             ‫שהסתופף בצלו לא עלתה על דעתו שאסון‬
‫איזה הקלה היתה בזה לרוחינו הנכאה‪ ,‬כי‬             ‫כזה עלול להתרחש‪ ,‬והוא היה הגבר שבמשך‬
‫נפרדנו מחלק מעצמינו ובשרינו שגידלנו‬              ‫כ"ד שעות היום שאבנו וקיבלנו ממנו חיות‬
‫אותם כל כך הרבה שנים וליוונו את גידולם‬           ‫באמונת ביאת המשיח כי הנה זה עומד‬
‫ושמחנו בשמחתם‪ .‬ועתה כשחושבים על‬                  ‫כתלינו ובעוד שעה קלה הוא יתגלה לעינינו‪,‬‬
‫היתומים שייכנסו לחופה בלי אמם‪ ,‬זה‬                ‫עם כל מיני רמזים וסימנים עד שלא עלתה‬
‫הרגשה שאיני מאחל זאת לשום יהודי אפילו‬            ‫על דעת אף אחד שתעבור עוד שנה ועדיין לא‬

                   ‫למשך חמש רגעים בחייו‪.‬‬

                                              ‫מ‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46