Page 44 - חזקו ונתחזקה ו
P. 44
בס"ד
חזקו ונתחזקה
לעמוד בו ,נכנס וישב לפניו ואמר לו אמשול וכמו כן כפי מה ששמעתי והקשבתי לדברי
לך משל למה הדבר דומה לאדם שהפקיד כמה הורים שנאמו שנראה מדבריהם
אצלו המלך פקדון ,בכל יום ויום היה בוכה שמתקשים מאוד להמשיך בחיים רגילים,
וצועק ואומר אוי לי אימתי אצא מן הפקדון ואכן מי שאינו שייך למשפחה הזאת איננו
הזה בשלום ,אף אתה רבי היה לך בן קרא יכול להבין זאת ,זולת בעל הפקדון בעצמו
תורה מקרא נביאים וכתובים משנה הלכות כביכול שהוא הבין דרכה וידע את מקומה.
ואגדות ונפטר מן העולם בלא חטא [ויש לך ומצינו במשנה מסכת ברכות (דף ל"ג ע"ב)
לקבל עליך תנחומים כשחזרת פקדונך שלם] ,האומר על קן צפור יגיעו רחמיך וכו' משתקין
א"ל ר' אלעזר בני נחמתני כדרך שבני אדם אותו וכו' מפני שעושה מדותיו של הקב"ה
רחמים ואינם אלא גזירות .ובזוהר הק' מנחמין.
ויש להבין מה הוסיף לו רבי אלעזר יותר בפרשת שילוח הקן על הכתוב (דברים כב ו)
מהמנחמים הקודמים לו ,ועלה בדעתי לומר לא תקח האם על הבנים ,ביאר במקצת מה
שכולם אמרו לו כי העולם כמנהגו נוהג גם ענין המצוה הזאת ומה טעם יש בה ,כי אין
אחר האסון ,כפי שהמשיך להתנהג אחר שמת צער יותר גדול בעולם מבעל חי שנוטלין
בנו של אדם הראשון ,ושל איוב ,ואהרן ממנה את גוזליה ,ולכל אחד יש שר למעלה,
הכהן ,ודוד המלך ,אבל האמת הוא כי מי ובאותה שעה שהצפור בוכה למטה על איבוד
שלא הרגיש את הצער הזה ,אינו מסוגל כלל האפרוחים או הביצים ,מתעורר כנגדה השר
לנחם ,כי דבר זה לא ניתן לתאר למי שלא למעלה ומגעת עד כסא הכבוד ומיילל לפניו
נתנסה באבידה כזאת ,ולכן כשביקשו לנחמו יתברך על הצער שנגרם לציפור ממצוה
כדרך כל הארץ לא נתקבלו על לבו ,אבל הזאת ,ולעומת זה מתעוררת השכינה הק'
מוסף עליהם רבי אלעזר בן ערך שהסביר לו בבכי תמרורים ובוקעת רקיעים איך מתעורר
החשיבות של שמירת הפקדון מאת היוצר רחמנות על צפור אחד ,ואילו לי לקחו את כל
הכל ,בזה השכילו להבין מה ערך המתנה אפרוחי וילדי זה קרוב לאלפיים שנה והם
שניתנה לו ,וזכה להחזיר את פקדונו נמקים בתוך הגולה ושום אחד אינו משגיח
ומרחם עלי ,ואז אומר הקב"ה נחמו נחמו עמי בשלימות.
מג