Page 23 - etmol_135
P. 23
— 1840פירסום הספר על לודוויג ברנה ,סופר יהודי־ לברלין .בסתיו — עורך מסע בהרי הרץ שבעקבותיו הוא
גרמני שגם הוא המיר את דתו .היינה וברנה ייסדו קודם־ מפרסם את ספרו — ״מסע בהרי הרץ״.
לכן את תנועת ״גרמניה הצעירה״. — 1825מקבל תואר דוקטור למשפטים בגטינגן.
— 1841היינה נושא לאשה את מתילדה. — 1825היינה ממיר את דתו ונעשה פרוטסטנט.
— 1843היכרות עם קרל מרכס הצעיר ,שבא לפריז תקוותיו שיורשה לשמש פרקליט ויקבל משרת פרופסור
— לא נתגשמו .לאחר ההמרה הוא עושה זמן מה
כעיתונאי.
— 1843ביקור ראשון ,כמעט חשאי ,של היינה בלינבורג ,מבקר בהמבורג ונופש באי נורדרניי.
— 1827מסע באנגליה .מופיע ״ספר השירים״ .מגיע
בגרמניה לאחר שעזבה ב־.1831 למינכן ומשמש זמן־מה חבר מערכת של ״דפים פוליטיים
— 1844ביקור שני ואחרון בגרמניה .בעקבותיו —
כלליים חדשים״.
פירסום ״גרמניה — אגדת חורף״. — 1828מסע באיטליה .מות האב.
— 1844מת הדוד סלומון; מאבק־ירושה בין היינה 1830־ — 1831היינה מתגורר בהמבורג .ביקור
בהלגולנד .פרשת הויכוח החריף עם גרף פון פלטן על
ליורשים. רקע אנטישמי .היינה מזועזע מן הפרעות ביהודי’המבורג.
— 1848היינה נפגע במחלה קשה — שחפת עמוד־ — 1831מגיע לפריז בחודש מאי)יש אומרים שנמלט
השדרה .בתוך זמן קצר נעשה מרותק למה שכינה קבר־ על רקע האווירה האנטישמית בגרמניה( .משמש כתב של
״אלגמיינה צייטונג״ ומפרסם דבריו בכתבי־עת צרפתיים.
מזרן.
— 1851פירסום ספרו ״רומנצרו״ ,שזכה לשבחים — 1834מכיר את מתילדה.
רבים .בספר זה מובאות בין השאר ״מנגינות עבריות״ — 1835בית־הנבחרים הגרמני אוסר את הפצת כתבי
היינה .ממשלת צרפת מעניקה לגולה גימלה קבועה .ספריו
והפואמה הקטנה ״ויצליפוצלי״.
— 1855מכיר את אליזה קריניץ )שמה הספרותי קמילה נדפסים ומופצים בצרפת ,ולמרות האיסור ,גם בגרמניה.
זלדן( ,בת 24וסופרת בזכות עצמה .אהבתו האחרונה; הוא — 1840עלילת־הדם בדמשק .היינה יוצא במאמרים
חריפים נגד המעלילים ונגד החוגים הצרפתיים התומכים
מכנה אותה מוש ,זבוב. בעלילה; מפרסם את הסיפור ״הרבי מבכרך׳ שנושאו
— 1856נפטר ב־ 17בפברואר בפריז ונקבר בבית־
העלמין במונמרטר .שם מצוי קברו עד היום .אסר להעביר עלילת דם במסעי הצלב.
את עצמותיו לגרמניה.
> \ 2מ ו ד ע ל
ראשון במגדיאל .אבינו היה בן 51במותו י?נחק זיו־«ו '■’3 יצחק זיו־אב שותף לעשיה באק זה
ועוד לא הוציא שנתו הראשונה בארץ. שבעים שנה .הוא עלה עם הוריו בשנת
אין לי»ר fאהיה ,1926השתקע במושבה מגדיאל ,ניהל את
אבינו החל דרכו כפקיד זוטר .בצאתו המושבה והיה מעורכי עתון ״הבוקר״.
לעסקים -חרושת וייצוא עצים מיערות - אם האדמה תשאר בידינו ,חשוב שתישאר במלחמת העצמאות עמד בראש האגף ליחסי
עשה חיל .חובב ציון נלהב ,הוא היה משנה בידיים יהודיות״ ,אומר וחוזר אל המקדח. הציבור של מערכת הבטחון .היה ראש
ל״הרצל״ שמות אוניות רוסיות למשך מסע למחרתו נתבקש ואמר דברי ברכה לילדים התאחדות האברים ,הקים מפעלי חינוך
העצים ליפו .ב־ 1926עלינו ארצה .אבי דחה בנטיעת ט״ו בשבט ראשונה במגדיאל .אותו ופעל בהנהלת הקרן־הקיימת .פירסם 12
כל מחשבה להשתקע בתל־אביב ופסק כי על לילה הוציא אבינו את הפרות למרעה ,נפל ספרים על הארץ ,תולדותיה ואישיה מאז
ציוני ללכת לכפר ,לעבודת אדמה .הלכנו בלי — ולא קם .לא היה רופא במושבה .לא העליה הראשונה ועד העליות הגדולות
מכונית .לא טלפון .איכרים אובדי עצה שלאחר קום המדינה .זיו־אב הוא אחד
הרהור שני. החזירוהו בלי רוח חיים לביתו -מוות המעטים מבני דורו שכתיבתו נסבה על בוני
גיבורי ספרי הם אנשי יומיום כמותו ,אשר הארץ כולם באהבה שווה -מייסדי
״במאבק קיומם מתהווה המדינה״ כאמירת המושבות ,אנשי העליה השניה ,אנשי תנועת
הרצל .בחברתם אני מוליך את קוראי ״אין לי הפועלים ועד חוגי האזרחים ,ה״הגנה״
א^ אחרת״ בדרך הארוכה מאז התלם והמחתרות .כל פניה של הא^ משתקפים
הראשון ב־ 1878עד למעמד הכרזת המדינה בספריו .בימים אלו יצא לאור ספרו ״אין לי
ולאחריה .מנהיגים קבעו בכל עת מהות של אק אחרת״ ודברי הסיום של הספר הם גם
תקופה .אך עמך ,הוא שקובע בעשייתו את
משקלה ההיסטורי .אין אנשי היומיום סיכום אישי שלו:
מבקשים גדולה לעצמם .לרוב אין הם יומיים לפני מות אבינו אברהם ,בט״ז
מודעים לערך היומיום שלהם .הבה נצטרף בשבט תרפ״ז 19 ,בינואר ,1927יצאנו לבדוק
בתודה לגבורי בתפילתה של בת כנרת טיב האדמה בחלקה שנועדה לפרדס .אני זוכר
המשוררת נעמי שמר :״שמור ,אלי ,על זה אותו נשען על המקדח הארוך ואומר לנו,
הבית /על הגן ,על החומה /מןגון ,מפחד־ שלושת בניו ,נחום אליעזר ואנוכי :״לא חשוב
פתע /וממלחמה״.
23