Page 23 - etmol 77

‫הישוב הזה‪ .‬תהיו שותפים לקבוצה מהקיבוץ הדתי שתתיי­‬ ‫המחלקה שלנו בלבד‪ ,‬ולא דרך קבוצת חולדה אלא דרך‬
‫שב כאן‪.‬״ שני השומרים יצאו מהבית‪ ,‬עלו על סוסיהם‬ ‫קיבוץ כפר״מנחם‪ .‬סוף המסלול לא היה חירבת חוביילה‬
‫אלא קילומטרים אחדים מזרחה ממנה ‪ -‬מנזר גרמני‪ .‬היינו‬
‫והתרחקו‪.‬‬ ‫צריכים ״לצלם את השטח בעינים״ ובנוסף ‪ -‬לודא אם‬
‫היינו נרגשים‪ ,‬הספקנו לישון מעט‪ ,‬ולמחרת ‪ -‬חזרה אל‬ ‫אפשר לנוע בהסתר במסלול זה‪ ,‬כלומר‪ :‬אם אפשר לעבור‬
‫את המסלול מבלי להתגלות על״ידי איש‪ .‬עברנו את הפרד­‬
‫תוך הגשם‪ ,‬לבסיס‪.‬‬ ‫סים ואת שדות השפלה‪ .‬הקרקע היתה בוצית לאחר הגשם‪,‬‬
‫היינו דרוכים לקראת הפקודה לעלות לכפר‪-‬עציון‪ ,‬ובאחד‬ ‫השמים היו נקיים מעננים‪ .‬חנינו בכפר מנחם‪ .‬פניו מזרחה‬
‫מימי סוף חודש ניסן תש״ג השכם בבוקר הגיע אוטובוס‬ ‫להרים‪ .‬בהגיענו לתל־אספי גלינו ענן שחור במערב‪ .‬רועי‬
‫״אגד״ לעיינות‪ .‬נהג בו מיודענו מהמושב השכן בית‪-‬עובד‪.‬‬ ‫צאן שליד הבארות אמרו לנו שכעבור שעה יירד גשם‪ ,‬וכך‬
‫כיתה א׳ נצטוותה לארוז את החפצים ולעלות לאוטובוס‪.‬‬ ‫אמנם היה‪ .‬כעבור שעה החל לרדת גשם חזק ואנחנו‬
‫ישבנו כתריסר חברים באוטובוס ונסענו לירושלים‪ .‬לפי‬ ‫המשכנו לעבר היעד‪ .‬כעבור זמן לא רב היו בגדינו ספוגים‬
‫חוקי ״הספר הלבן״ הבריטי אסור היה ליהודים להתיישב‬ ‫במים ולא היה איכפת לנו הגשם‪ .‬הראות היתה קשה‬
‫בהר חברון‪ ,‬לכן היה חשש שניעצר ליד בניין משטרת‬ ‫והערפל כבד‪ .‬לפנות ערב לא ראינו אפילו את השביל‬
‫בית־לחם‪ .‬עברנו מהאוטובוס למשאית‪ ,‬שכבנו על רצפת‬ ‫שהלכנו בו‪ .‬מבעד לערפל בקעו אורות מכפר ערבי קרוב‪.‬‬
‫הארגז מאחור וכוסינו בברזנט‪ .‬הנהג היה מחופש לערבי‪.‬‬ ‫מצאנו מערה קטנה והצטופפנו בה עם הציוד‪ ,‬זה על גבי זה‪.‬‬
‫יצאנו בכביש חברון‪ .‬כעבור זמן מה נעצרה המכונית‪.‬‬ ‫עם שחר התפללנו ויצאנו שוב לדרך במעלה ההר‪.‬‬
‫נשמעו חילופי דברים באנגלית‪ ,‬והמשאית המשיכה בדרכה‪.‬‬ ‫ופתאום נמוג הערפל ואז ראינו מראה מרהיב‪ :‬העננים רבצו‬
‫הבינונו שעברנו את משטרת בית לחם‪ .‬בכביש חברון סטינו‬ ‫בואדיות העמוקים ואנחנו מעל לעננים‪ .‬נכנסנו לעננים‬
‫לדרך צדדית שהביאה אותנו למנזר הגרמני‪ .‬ראינו לרא­‬ ‫ויצאנו מהם חליפות‪ .‬לפנות ערב עברנו את חרבת חוביילה‬
‫שונה את המנזר לאור היום ובמזג אוויר נוח‪ .‬נגשנו למנזר‬ ‫והמשכנו למנזר הגרמני‪ .‬לפני המנזר גן עצי פרי‪ .‬המנזר‬
‫דרך גן עצי פרי ועצי אורן‪ .‬המנזר עצמו היה מיבנה‬ ‫מבנה בן קומה‪ .‬דלת הכניסה מברזל‪ .‬אולי הלילה יהיה לנו‬
‫חד‪-‬קומתי שצורתו מלבנית‪ .‬במרכזו חצר פנימית מלבנית‬ ‫מפלט מגשם‪ .‬דפקנו בדלת‪ .‬סוף סוף נפתחה על״ידי נער‬
‫שסביבה שורת חדרים ופרוזדור‪ .‬מעל לכל דלת היה רשום‬ ‫ערבי‪ .‬חדר הכניסה של המנזר היה מואר במנורות נפט‬
‫שם של קדוש נוצרי‪ .‬ליד המנזר היה בור מים‪ .‬ראינו את‬ ‫ומחומם בגחלים‪ .‬שלושה ערבים מעין אפנדים ישבו על גבי‬
‫הבית הקטן שהתאכסנו בו בליל גשם‪ .‬היה עוד בית‬ ‫שרפרפים‪ ,‬מעשנים נרגילות ונערים ערבים משרתים אותם‪.‬‬
‫חד‪-‬קומתי שדמה יותר למחסן גדול‪ .‬בו התאכסנה משפחה‬ ‫אחד מהם אמר לנו שאין כניסה למנזר‪ ,‬אבל בגלל הגשם‬
‫הוא יתן לנו מקלט‪ .‬הוא הורה לאחד הנערים לאכסן אותנו‬
‫נוצרית‪ ,‬שגידלה חזירים‪.‬‬
‫במנזר מצאנו קבוצת חלוץ של הקיבוץ שעמד לעלות‬ ‫בבית בקרבת מקום‪.‬‬
‫לכפר עציון‪ ,‬בנים ובנות‪ .‬לרשותם עמד טנדר‪ .‬היו שם גם‬
‫יגאל השומר ושומר נוסף ולרשותם סוסות ושני רובי ציד‪.‬‬ ‫שומרים יהודים‬
‫פירקנו את הציוד מהמשאית‪ .‬נעקצנו מהדבורים שבמיכוו‪-‬‬
‫רת הנזירים‪ .‬כעבור ימים אחדים בא נזיר ולקח את שארית‬ ‫נכנסו פנימה‪ .‬היו בו שני חדרים ריקים ותנור ברזל ובו‬
‫הציוד שלהם וגם את הכלב שענה לשם ״מקס״‪ .‬נכנסנו‬ ‫לוהטים גחלים‪ .‬חלק מהחברים נעמד סביב התנור כדי‬
‫לתעסוקה אינטנסיבית בשמירה‪ ,‬בבניין ביצורים ובחקל­‬ ‫להתחמם קצת‪ .‬השאר רבצו על הרצפה‪ .‬פתאום שמענו‬
‫אות‪ .‬עקרנו סלעים במכושים‪ ,‬גילגלנו אותם ובנינו קירות‬ ‫שעטת סוסים מתקרבים לבית ואחר־כך דפיקות בדלת‪.‬‬
‫לעמדות מגן‪ .‬הגיע יוסף וייץ מהקרן‪-‬הקיימת‪ ,‬בדק את‬ ‫פתחנו‪ .‬נכנסו שנים מ״האפנדים״ שפגשנו בבית הגדול‪ .‬הם‬
‫הכרם של הגרמנים וקבע שהזן אינו טוב‪ .‬עקרנו את הגפנים‬ ‫התיישבו בינינו על הרצפה והסירו את הכפיות‪ .‬ראינו שהם‬
‫יהודים‪ .‬הם הציגו את עצמם‪ :‬יגאל השומר וירמיהו השומר‪.‬‬
‫ועיבדנו את השטח בשביל לנטוע גפנים חדשים‪.‬‬ ‫יגאל‪ ,‬אחד מגיבורי ״השומר״ הנודעים עוד בתקופה התור­‬
‫השתדלנו לא להתבלט בשטח ולא להתרחק מהבסיס שלא‬ ‫כית‪ ,‬סיפר שהם בתפקיד מטעם המוסדות הלאומיים‪ ,‬שומ­‬
‫תתגלה ההיאחזות הבלתי‪-‬חוקית‪ .‬השמירה בלילה היתה‬ ‫רים על האדמות של הקרן‪-‬הקיימת‪ .‬במקום זה היה ישוב‬
‫מתוחה מאד‪ .‬חששנו שיבואו לגנוב את הסוסות ולהתנפל על‬ ‫עברי‪ ,‬שלא החזיק מעמד ‪ -‬כפר עציון היה שמו ויגאל אמר‪:‬‬
‫המחנה‪ .‬שני רובי הצייד נשארו בבניין‪ .‬השומר לקח לעצמו‬ ‫״אתם אנשי היחידה הדתית של הפלמ״ח נועדתם לחדש את‬
‫נשק קר לפי בחירתו ‪ -‬סכין או מקל קצר‪ .‬חופשות לא היו‪.‬‬
‫האוויר היה צלול‪ .‬מקרוב ראינו את מורדות הרי חברון‪.‬‬ ‫חירבת חוביילה ‪ -‬מפגש בראש הרי יהודה‬
‫יותר רחוק היה פס חום של שדות הפלחה‪ .‬מאחוריהם פס‬
‫ירוק של פרדסים‪ ,‬פס צהוב של דיונות חול‪ ,‬ואף הרחקנו‬
‫לראות‪ ,‬את כחול הים‪-‬התיכון‪ .‬אחד החברים זיהה במשקפת‬
‫את מגדל המים של המושבה רחובות‪ .‬היתה לו חברה‬
‫ברחובות‪ .‬הוא ישב בכל הזדמנות באחת העמדות והשקיף‬

‫לעבר מגדל המים‪.‬‬
‫ביקרה אצלנו קבוצת אורחים ובראשם הרב פישמן‪-‬‬
‫מימון‪ .‬הוא קבע את המזוזה הראשונה‪ .‬העבודה המאומצת‬
‫בביצורים ובחקלאות חישלה את שרירינו‪ .‬השמירה בלילה‬
‫חידדה את החושים‪ .‬מתחנו חבלים מעץ לעץ והתאמנו‬

‫בטיפוס על חבלים ובהליכת זיקית‪.‬‬
‫היו לנו מסיבות‪ ,‬שיחות‪ ,‬ויכוחים‪ .‬שרנו הרבה‪ ,‬ובין‬
‫השאר את השירים‪ :‬״גולו גולו אבן גול מהרים חצבנוה״‪,‬‬
‫וכמו כן שרנו לפי המנגינה הידועה שיר ״שלנו״‪ :‬״ממורדות‬

‫כפר עציון וחוביילה נשבענו מולדת שבועת אמונים״‪.‬‬
‫כעבור חודשיים״וחצי לשהותנו במקום הכירו האנגלים‬
‫בכפר‪-‬עציון כבעובדה קיימת‪ .‬בניגוד לחוקי ״הספר הלבן״‬
‫הירשו להתיישב במקום והוסיפו אף רשיון לתחנת נוטרים‪.‬‬
‫כעבור כמה חודשים חזרנו לבסיסנו בעיינות ומחלקה‬

‫אחרת של הפלמ״ח באה למקום‪.‬‬

‫‪23‬‬