Page 21 - etmol 77
P. 21
האגודה פנו לבית״המשפט וקיבלו צו המסגד של נבי סמואל למנותם .בדרך כלל שמחנו מאד על כי
לחדש את רישומה ,ודרשו ההחזרה של פקד ה׳ גם את הארץ השוממה הזאת,
הקרקעות שהיו עדיין רשומות על שם כ 500-דונם ,ונחתם חוזה על הקמת ולא השבית לה גואל ,והתקוה תשעש״
האגודה .לאחר שיתוק של 17שנה, ישוב דתי במקום תוך שנתיים-וחצי. ענו כי התימנים -אשר בכלל מסתפקים
ניסתה האגודה להפעיל את שרידי חברי ישוב כזה לא הוקם ,האגודה הזמינה את במועט הנם ,ואהבת מותרות רחוקה
האגודה שנותרו בחיים ,אך נתקלה הקרן-הקיימת לדין-תורה ,אבל היא מהם -יצליחו לעשות ישוב במקום
בקשיים רבים ,מאחר שאבד הקשר עם סירבה להופיע בפני בית-דין רבני. הזה ,אם ימצאו להם תומכים ,ובזה אין
האגודה נמחקה מרשימת האגודות
חברים רבים. השיתופיות בישראל לאחר מלחמת כל ספק לנו.
השיחרור ,מאחר שכל אדמותיה נפלו החסרון היותר גדול להתימנים האומ
בתנאים אלה נרתמו כמה יזמים צעי רים להתישב ברמה הוא חסרון בתים
רים ,צאצאיהם של החברים הוותיקים, בשלטון הירדני. למושב .ברמה אין למצוא בתים אף
והחלו בפעולות לחידוש ההתיישבות בשכירות .וישכרו להם לעת״עתה בית
במקום שעליו נבנו בשנים האחרונות שכונות חדשות בהכפר בית עקסא ,והכפר רחוק ממקום
השכונות רמות ,רמות-פולין ורמות- עבודתם מהלך שעה ויותר .את החסרון
אלון ,שהן מפניני הפרברים של ירוש כך עמד המקום בשממונו עד מלחמת הזה נחוץ יהיה למלאות להעובדים
לים המורחבת .וכך ,לאחר כמאה שנים ששת הימים .מייד לאחר המלחמה האלה ,למען תהי עבודתם שלמה ומוצ
של חלום המייסדים ,קמו בנבי-סמואל החליטה הממשלה על הרחבת תחום
העיר ירושלים ,והוגשו תכניות רבות לחת״.
ובסביבותיו שכונות לירושלים. לישוב בשטח .שרידי הפעילים של למתיישבים חסר כסף לנטוע מטעים,
ובנוסף לכך ,באה עליהם שנה שמיטה
יום החמישי המסתורי
והמקום נעזב.
בספר ״ישראל -עם וארץ״ ,השנתון של מוזיאון ארץ־ישראל שיצא לאור ב 1904-שוב היתה התעוררות לבניה
בנבי הנביא ,והם קיבלו ״פירמן״
בימים אלו ,מתפרסמים מאמרים ב שטחי מחקר שונים הקרובים לנושאי )זכיון( לשפץ את המקום ולבנות שם
המוזיאון .נסים קריספיל פירסם מאמר על ״ שנת הפלאח בניבים ואמרות״ ,והוא בתי-מלון .אך מחשבה זו לא בוצעה.
מספר על חודשי השנה בעולמו של האיכר הערבי באיזור ירושלים ,תקוותיו התיישבות במבצר צלבני
וחלומותיו ,אכזבותיו והישגיו במשך השנה .לכל חודש מוקד ש פרק ומה עיקר בראשית 1921נרשמה אגודה חדשה
בתור אגודה שיתופית אצל רשם האגו
בו .וזהו תיאורו של חוד ש אפריל ,ב שמו הערבי -ח׳מיס־ניסאן: דות השיתופיות ,להתיישבות במקום.
אפריל הוא חודש אביבי לכל הדעות ,בו מתמלאים גרגירי התבואות .קרני גוף זה כלל 261חברים ,וביניהם פוע
שמש רכות וחמימות וההפוגות בירידת הגשם גדולות .נשמי ניסן יקרים מפז לים ,סוחרים ,פקידים ,חכמים ובני ישי
לפלאת .בלעדיהם מבשיל הכל טרם זמנו ואיכות היבולים ירודה .ביטוי בות ,חלבנים ,ואכרים ,אשכנזים ,ספר
לחשיבותו של הגשם בחודש זה אנו מוצאים בפתגם ,שתרגומו לעברית: דים ,תימנים ,בוכרים ,פרסים ,מערבים,
״הטיפה היורדת בניסן יקרה יותר מהמחרשה והעול״. בבלים וחלבים.
למבקר בכפרים מתגלה מחזה נהדר .הזקנים והנשים יושבים מחוץ לבית החברה קנתה שטח ב״בורג׳״ ,שרידי
כשהם שעונים על גדרות אבן לחמם את עצמותיהם .הנשים עוסקות במלאכת מבצר צלבני ,על אם הדרך לנבי-
ריקמה או בהוצאת זבל מהדיר ושיטוחו לייבוש בשמש .לא לחינם יאמרו לו סמואל ,שבו עמד בית גדול שהיה שייך
בכפרים כי קרני השמש בניסן רכות ,ענוגות וטובות לבריאות .ביטוי לכך אנו לכומר רוסי .בשנת 1924התיישבו
מוצאים במלות ההלל הבאות :״שמש שבט לכלחי/שמש אדר לבתי/שמש ניסן חברי האגודה במקום והתחילו לעבד את
האדמה .קבוצה זו מנתה 15חברים
להודי מולידי״. )תימנים ואשכנזים( .הם תיקנו ושיפצו
זונות רבים נישאים בחודש זה ,הוא שופע ירקות ,חלב ומוצריו ויש מה לאכול את הבית והכשירו אותו למגורים ,וכן
בו .כמו שנאמד בפתגם :״מי שמתחתן בחודש כאנון )דצמבר( מלחך את הביאו לשם ספרי תורה ,ניתן להם נשק
מטעם המשטרה ,והם הקימו במקום
תחתיות הקדרות ,אך מי שמתחתן בחודש ניסאן אוכל בשר ,חלב וירקות״. רפת .במשך הזמן קנתה החברה עוד
בכמה כפרים חל בחודש זה היום המכונה בפי הפלאחים ״יום חמישי 1500דונם .אבל במאורעות תרפ״ט
המסתורי״ .הצעירות יוצאות ביום זה אל השדות ואוספות פרחים וצמחים ) (1929נאלצו המתיישבים לנטוש את
ריחניים .בבית הן מכניסות את הצמחים לכלי מלא מים ומשאירות את הכלי המקום ,והבתים נהרסו על-ידי השכנים
כל הלילה על הגג או על אדן החלון ,כדי שיקלוט אח אורם של הכוכבים והירח. הערבים ,שסילקו גם את אבני הגבול.
למחרת הן שוטפות במים את שיער ראשן ,בתקוה שהם ירבו את יופיין ויגדילו בתקופת המנדט רכשה האגודה קרק
עות רבים בשטח נבי-סמואל וסביבו
אח סיכויי נישואיהן. תיו .האגודה מכרה לחברים חלקים
מהקרקעות ,והיא ניגשה לתכנן את המ
קום לבניה ,אך הדבר לא עלה בידה,
כיוון שקרקעות האגודה היו מפוזרים
בשטחים קטנים בסביבות הכפרים בית-
איקסה ,בית-חנינה ,בידו ,שמואל
הנביא ובית איגזה.
בזמן מלחמת העולם-השניה ,בשנת
,1943פנה ועד האגודה לקרן-הקיימת,
שתסייע לו בישוב המקום .כצעד ראשון
מכרה האגודה לקרן-קיימת שטח של
21