Page 18 - etmol 77
P. 18
חתנו ,מתרגמו וכותב תולדות חייו של
שלום־עליכם מספר ,כי י.ל .פרץ התיי
חס ליצירות שלום־עליכם בביטול
גמור :״מי זה אמר ,ששלום״עליכם הוא
גדול -היה אומר פרץ -איזו גדלות זו,
שיוצר עוסק ב״קליינע מענטשעלעך״,
באנשים קטנים ,סופרים גדולים יוצרים
דמויות ולא טיפוסים ,אידיאות גדולות״.
והיה מוסיף באירוניה :״אמנם הוא הכי
מוכשר בין יהודי קיעוו ,כתיבתו שוט
פת ,הוא יודע את לשונם של ה׳קליינע
מענטשטעלעך ,וזה מוצא חן בעיני
העולם .אבל בעיני מעוררת הפופולאר
יות של שלום-עליכם חשד ,יוצרים גדו
לים אינם פתוחים לקהל הרחב ,להמו
נים״.
ופעם נשא ח.נ .ביאליק ,בנוכחותו
של י.ל .פרץ ,שיר הלל לשלום-עליכם,
שיבח את כתיבתו ,את התיאורים
המופלאים של הסביבה ,של הגיבורים,
אופן דיבורם .ביאליק הוסיף ואמר ,כי
שלום עליכם צלל למעמקי העיירה
היהודית ושלה ממנה פנינים ,והדברים
-כפי שנמסר -לא נשאו חן בעיני י.ל.
שלום־עליכם בניו־יורק -קריקטורה פרץ ,והוא לא הסתיר זאת.
לו :״שני נפחים רוקעים על ברזל אחד. ושלום-עליכם מצידו לא הסתיר אף
שני פועלים מתייגעים עם שני בלים על
עבודה אחת ,שני עוברי אורח צועדים הוא את דעתו על י.ל .פרץ ,ובהרצאה )עשבים שוטים( ,והמריבה בגלל מילה
משתי נקודות למטרה אחת ,שתי ספרו- שנשא פעם בווילנה מתח ביקורת על זו היתה רצינית ביותר.
יות כותבות עם שני עטים למען עם יצירתו .באסיפה נמצא הסופר בעל -אולם במשך הזמן התקרבו השנים,
אחד ,מעיר-גויים אני שותה מנאם יהו מחשבות והוא לחש על אזנו של י.ד .והפותח היה י.ל .פרץ.
די ,מ!ין יהודי ,פשוט בטעם יהודי .יחי ברקוביץ :״טבעי הדבר ,סופרים אינם בסוף קיץ של שנת 1910נפגש
העם שלנו ,תחי ספרותנו ,לחיי עובדיה חייבים להיות ׳צוקר זיס איינער צום ברקוביץ עם פרץ ופרץ שאל :״אתה
הנאמנים ,יחי בעל היובל של העם פרץ, אנדרערף״ )מתוקים כסוכר אחד לשני( .כותב היום מכתב לשלום-עליכם? מסור
סופרים הם כנשים ,אחת לא סובלת את לו דרישת שלום ממני ,וכתוב לו שהוא
הידד!״ השניה .הטוב שבדבר ,כי כאן מדובר אמן גדול״ .״מה פתאום ,העיר ברקו-
בברכה לבעל היובל היו גם שתי על שתי נשים יפות -פרץ ושלום -ביץ ,נזכרת בשלום-עליכם?״
שורות מחוקות שברקוביץ׳ הצליח
לפענח אותן :״למאי זאל ניט זיין השיב פרץ :״רק לפני זמן מה קראתי עליכם״.
שלום״?)למה שלא יהיה שלום(. את ״סטעמפעניו״ וראיתי לפני שלום-
בקיץ 1914נפגשו שני הסופרים
הגדולים בפעם ראשונה .שלום עליבם עליכם חדש״.
עבר אז בעיירות רוסיה והירצה על
ספרות יידיש .כשהגיע לוארשה ,חיבה רבי חסידי וצדיק פולני ״האם עד עכשיו לא קראת את
לו בין הידידים גם י.ל .פרץ .הם נפלו
איש על צוואר רעהו והתנשקו -בפעם ׳הסטעמפעניו?״׳ שאל ברקוביץ .״לא״,
הראשונה בחייהם. השיב פרץ וחיוך על שפתיו.
אמנם גם אחרי זה לא פעם עבר חתול
שחור ביניהם ,אולם התפייסו ,ושניהם וברקוביץ׳ מספר ,כי שלום-עליכם כשברקוביץ סיפר על כך לשלום-
מתוך הרגשה ,בי המוות אורב להם. התבטא פעם :״פרץ עורך שולחנות עליכם ,פרץ שלום-עליכם בצחוק:
כשפרץ נפטר בשלישי לאפריל 1915
בוארשה היה שלום-עליכם בארצות כרבי ,כי הרי לאמיתו של דבר הוא רבי ״מדוע איחר כל-כך להיזכר ב׳׳סטעמפ-
הברית .צערו על מות פרץ היה גדול
והוא הדפים בעתון ״ניו יארקער טאג״ חסידי ולא סופר ,ובנוסף לזה הוא עניו״ שלי .הרי הוא קרא את ״סטעמפ-
צרור-זכרונות ,בו ספר על גדלותו של
פרץ כסופר וכחבר .הוא נשא גם דברי ׳צדיק׳ פולני ,בעל גאווה ,מתייחס לה עניו״ עוד בימי ה׳׳פאלקס ביבליאטעק״,
הספד באסיפה גדולה ,ואת דבריו סיים:
״גם אני מתכונן כבר ללכת באותה מוני בית ישראל כפריץ ,רואה את הה היינו לפני עשרים וכמה שנים ,והוא
הדרך ,בה הלך עכשיו י.ל פרץ״.
ואמנם ,בשלושה עשר למאי ,1916 מון בדרגה יותר נמוכה ממנו ,אינו התפעל אז מהיצירה ,יש לי עדות על
כשנה אחר-כך ,מת גם שלום-עליכם .בך
הלכו לעולם שני סופרים גדולים של מדבר בלשונו ,מרביץ תורה עמוקה״ .כך״.
הוא גם ביטל את היידיש של י.ל .פרץ ,עם זאת נהנה שלום-עליכם מדרישת-
דור סופרי היידיש החדש הראשון.
הוא ראה ביידיש שלו ״לשון מקומית״ ,השלום ששלח לו פרץ ובו ביום הריץ
הנהוגה באחוזות פולניות מסויימות .אליו מכתב ,לאמור :״כשקראתי את
שלום-עליכם לעג ל׳׳עמעץ״ )מישהו( ה׳פאלקסטימלעכע געשיכטן׳) ,ספר של
של פרץ שהיה כותב במקום ״עמע -פרץ( ניגשתי למראה ,והרבצתי לעצמי
צער״ ,וכל חסידיו משבשים את השפה שתי סטירות לחי וזה בגלל מיעוט
הערבתי בגדלותך״. כמוהו ,היה אומר.
במשך תקופה מסויימת לא דיברו
שני נפחים ביניהם שני הסופרים בגלל המילה
״קראפאווע״ )סירפד( .שלום-עליכם
כתב ׳קראפאווע׳ .פרץ אשר עשה הכל
כדי למעט ביידיש את הביטויים כשמלאו לי.ל .פרץ חמישים שנה,
שבהשפעה הרוסית ,כתב ״ווילד גראז״ שלח אליו שלום-עליכם ברכה וכך כתב
18