Page 15 - etmol 77

‫היה כי משחרב הבית נאסר לנגן ול­ בויניציאה שני חתנים עשירים‪ ,‬ואחד נוסדה בשנת תע״ח )‪ (1718‬או סמוך‬
‫שיר‪ .‬נגדו שלח הרב יהודה אריה ממד מהם היה חבר ב׳׳אקדמיה המוסיקאלית״ לפניה ״כת בחורים״ שהתאספו בליל‬
‫דינה את חציו ואמר‪ ,‬כי כל שסובר של יהודי ויניציאה‪ .‬הם הזמינו לבית שבת לשיר שירי חול ועמם היה נוצרי‬
‫שהדבר אסור הוא חסר בינה‪ ,‬ומי שהוא הכנסת את הזמרים של האקדמיה‪ .‬שתי שהיה מנגן בגיטרה וגם שר עמהם‪ .‬על‬
‫חסר בינה אין ללמוד מדבריו‪ .‬וכך הוא מקהלות זימרו בערב שמיני עצרת ובע­ כך נתעורר ויכוח בין הרבנים‪ .‬יש‬
‫אומר‪ :‬״כל מי שיש לו מוח בקדקדו יודה רב שמחת תורה‪ .‬לבית הכנסת הובאו שהתירו ויש שאסרו והחבורה פנתה‬
‫דלהלל לה׳ בזמרה בשבתות ויום טוב כלי‪-‬זמר וביניהם עוגב‪ .‬אולם הרבנים בשאלה לרבני קאסאלי‪ ,‬הם אמרו שמג­‬
‫יקרא דבר מצוה‪ ,‬כמו לשמח חתן וכלה‪ ,‬אסרו להשתמש בו‪ ,‬והטעם לא היה מתם היא ״למען תמהר לשונם לדבר‬
‫אשר כל שבת קודש כלה היא אצלנו‪ ,‬משום האיסור לנגן בכלי בחג‪ ,‬אלא צחות״ כי השירים הם ״בענייני חכמה‬
‫וחייבים אנו לקשטה ולשמחה בכל מיני משום שהנוצרים מלווים את תפילתם ומוסר״‪ .‬הרב גבריאל פונטרימולי דחה‬
‫בכלי זה‪ .‬מכלל לאו אתה שומע הן‪ ,‬את הנימוק הזה‪ ,‬כי ״מה ענין הניגון עם‬
‫שמחה״‪.‬‬

‫שהתירו לנגן בכלי‪-‬נגינה אחרים‪ .‬דומה דבור הצחות״ והנגינה אסורה בכלל‬
‫שבמשך הזמן גברה ידם של המתנגדים ״מפני החורבן״‪ .‬שלא כמותו אמר הרב‬
‫ושוב לא נהגו לזמר בעוגב אלא בבתי אברהם סיגרי שיש מתירים‪ ,‬אבל לדע­‬ ‫כפי דרך המוסיקא‬

‫תו אין זה אלא להלכה ולא למעשה‪.‬‬ ‫כנסת מעטים‪ .‬מעתה היתה הנגינה בעו­‬ ‫חכמי ויניציאה סמכו ידיהם על פסקו‬
‫מטעם זה אמנם הצטרף לדעת האוסרים‪,‬‬ ‫גב לרוב על ידי גוי וכדי לשמח חתן‬ ‫של הרב יהודה אריה ממודינה והגדיל‬
‫אבל צימצם את דבריו למקום ״שלא‬ ‫הרב והמקובל הנודע עזרא מפאנו‪,‬‬
‫וכלה ואפילו בשבת‪.‬‬ ‫שכתב‪ :‬״כבד את ה׳ מהונך ממה שחננך‪,‬‬
‫נתפשט המנהג להיתר״‪ .‬שומע אתה‬ ‫אוהבי השירה והנגינה לא אמרו‬ ‫והם הקולות הערבים במשקל ושיעור‪,‬‬
‫שיש שנהגו בכך‪ ,‬והללו אין למחות‬ ‫נואש‪ ,‬נתחברו לחבורות‪ ,‬והיו מתאס­‬ ‫כפי דרכי המוסיקא״‪ .‬הרב יהודה אריה‬
‫פים נשים אנשים ונשים‪ ,‬נערים ונע­‬ ‫ממודינא סתם ולא פירש אם מותר לנגן‬
‫בידם‪ .‬על השאלה השיב גם הרב יהודה‬ ‫רות‪ ,‬תחילה לזמר בלילי שבת ואחר‪-‬כך‬ ‫בכלי״שיר בבית הכנסת‪ .‬ברם‪ ,‬אין אנו‬
‫בריאל ממנטובה‪ ,‬שאותה שעה היה בעל‬ ‫גם בליווי עוגב‪ ,‬שנוכרי היה מנגן בו‪.‬‬ ‫צריכים להיות בעלי דמיון לדעת מה‬
‫כבר לפני שנת שע״ד )‪ (1614‬התריע‬ ‫היתה דעתו אם היה נשאל על כך‪ ,‬ואכן‬
‫הסמבות הגדולה באיטליה‪ .‬הוא אמר‬ ‫הרב יששכר בער איילינבורג‪ ,‬רבה של‬ ‫יש להניח שכבר באותם הימים הונהגה‬
‫שיש לייחד את השבת לדברים שבקדו­‬ ‫גוריציאה‪ ,‬על כך ש׳׳בחורים וגם בתו­‬ ‫מוסיקה בכלי״נגינה בסדר העבודה‬
‫שה בלבד‪ ,‬ללמוד תורה ולהנעים זמר‪,‬‬ ‫לות‪ ,‬זקנים עם נערים‪ ,‬ובפרט עם נשים‬ ‫בבית הכנסת‪ ,‬ואפשר שכמה מן המנגי­‬
‫נשואות שהן מזמרות ומשמיעות שיר‬ ‫נות של שלמה מן‪-‬האדומים נוגנו בכלי‪-‬‬
‫לא בשירי חול אלא בשירי קודש‪.‬‬ ‫בזמירות בשבת עם בחורים זקנים עם‬ ‫שיר‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בשמחת תורה‪ ,‬בערבו‬
‫במודינה‪ ,‬קהילה שכיהנו בה רבנים‬ ‫נערים יחד״‪ .‬הוא אוסר זאת מחשש‬ ‫של יום וגם בתפילת היום‪ ,‬ניגנו בכלי‪-‬‬
‫נודעים‪ ,‬היתה בתקופה זו ״חבורת‬ ‫שיבואו לידי הרהור עבירה‪ .‬ואין הדב­‬ ‫שיר‪ ,‬ואין צריך לומר בהושענא רבה‪,‬‬
‫המשוררים והנוגנים״‪ .‬הרב ישמעאל‬ ‫רים אמורים בבית הכנסת ולא בכלי‪-‬‬ ‫שהוא יום חול‪ ,‬וכנראה שניגנו גם‬
‫הכהן‪ ,‬איש הלכה מובהק ובעל שם‪,‬‬
‫כתב בהיותו צעיר לימים‪ ,‬שירים בנוסח‬ ‫נגינה‪.‬‬ ‫בשביעי של פסח ובשבועות‪.‬‬

‫איטלקי וחיבר קנטטה עברית ליום‬ ‫בענייני חכמה ומוסר‬ ‫מצאנו כלי‪-‬נגינה בבית הכנסת באיט­‬
‫הושענא רבה תק״י )‪ ,(1750‬בה מדובר‬ ‫ליה‪ ,‬אבל עוגב לא מצאנו‪ ,‬דומה שרק‬
‫ואכן‪ ,‬בקהילה אחת‪ ,‬כנראה בקאסא‪-‬‬ ‫בדור שאחרי הרב יהודה אריה ממודינה‬
‫על הסירנות ואוליסים ו״הד הזמרה״‪.‬‬ ‫לי או באחת מקהילות מונפיראטו‪,‬‬ ‫הכניסו עוגב בכמה בתי‪-‬כנסת ויש בי­‬
‫שיר זה הוא כתב לכבוד ״חבורת‬
‫המשוררים והנוגנים״ ש׳׳אחרי בלותה‬
‫היתה לה עדנה״ ובאו ״החברים החד­‬
‫שים שחזרו והחזירו העטרה ליושנה״‪.‬‬

‫דינו ויכוח בין רב גדול ומפורסם ששי­‬

‫סעודת פסח באיטליה בתקופת הרנסנס‬ ‫בח את הנגינה בעוגב לבין רבנים‬
‫שהתנגדו לכך‪ .‬הדברים כלולים בחיבו­‬

‫רו של הרב אברהם יוסף שלמה גרא‪-‬‬

‫צייני‪ ,‬הנודע בכנויו אי״ש ג״ר‪ ,‬שכיהן‬

‫בקהילת מודינה‪ ,‬ואלה דבריו‪ :‬״ואין‬

‫לחוש כשהמשוררים יהודים מנגנים ן‬

‫בכלי האורגאנו בשירות ותישבחות ‘‬

‫שאומרים לה׳ יתברך שמו‪ ,‬ואם עושים‬

‫'' ^‬ ‫כך לא שייך לומר כאן שאין לעבור על '‪ %‬׳ ל י‬
‫פסוק ובחוקותיהם לא תלכו‪ .‬ולנגן לצו­‬

‫רך מצוה באותו כלי שיר שיש בו מפו­‬

‫חים‪ ,‬כדי לנענע הקנים שמוציאים רוח‬

‫מקולות משונות‪ ,‬הקורין אותו אורג‪-‬‬

‫א״נו בלעז‪ ,‬ובלשון חכמים טבלא גיר‪-‬‬

‫גונא‪ ,‬לא ראיתי שום מורה שמוחה על‬

‫זה משום ובחוקותיהם לא תלכו‪ .‬וגם לא‬

‫מצאתי שום פוסק לא מן הראשונים ולא‬

‫מן האחרונים שאוסר בזה״‪ .‬מדבריו של‬

‫הרב אברהם גראצייני למדים אנו שהיה‬

‫לו בעניין זה ויכוח עם חכמים שהתנגדו‬

‫לדעתו‪.‬‬

‫_______‬ ‫י•י«י ‪^^^p‬י> ‪^n‬ד‪f<%‬ן׳• '* ‪** y f‬וסן‬ ‫המומר ג׳וליו מורזיני)שמואל נחמי‪-‬‬
‫אש בשמו העברי‪ (1687-1612 ,‬מוסר‬

‫שסמוך לשנת ש׳׳צ )‪ ,(1630‬בשמחת‬

‫‪"f■ " i‬‬ ‫תורה‪ ,‬היו בבית‪-‬הכנסת הספרדי‬

‫‪15‬‬