Page 12 - etmol 77
P. 12
משה בן־אליעזר -מאבות'ספרות היל^ם יומנו של בן״אליעזר
אבל בשיא האושר מתגנבות לליבו מחשבות זרות בעק משה בךאליעזר היה גם הוא בן לרב ,למד בישיבה ,החל
בות הרכילות המרושעת ששמע עליה ומעכירות את רוחו. לפרסם בעתון ״הדור״ שבעריכת דוד פרישמאן .כל הכות
שבוע ימים לאחר מכן הוא מחליט לנסוע לקובנה להתראות בים עליו חוזרים ומציינים את צניעותו ,את מזגו הנוח,
עמה .הפגישה הראשונה היתה קרירה והיא מאנה להתנשק. חריצותו ,אהבתו הגדולה לספרות העברית ואף את...
הפגישה למחרת היתה הפוכה .״היא ישבה אצלי והתרפקה הסתתרותו מאחורי כינויי״ענז רבים .נראה שהיה גם מתרגז
עלי״ .ואחר-כך היא מפתיעה אותו בהכרזה :״גמרתי להש- ומתעצבן בקלות ,וחבריו מרגיעים אותו ״שלא יתרגז״.
אר נזירה״ .בפגישה ביום המחרת חלה התקרבות גופנית
נוספת ביניהם ,יחד עם תהפוכות בדבריה ובהתנהגותה, בךאליעזר נמנה עם אבות ספרות הילדים העברית.
שגרמו לו שוב לפרץ רגשות מנוגדים של אהבה וחשד, משה בן־אליעזר ניהל יומן במשך כשנתיים וחצי ,מאביב
כלפיה וכלפי ״נכלי האשה״ .הפרידה בבית-הנתיבות לשם 1903ועד סוף .1906מיומן זה שהיה שמור אצל בתו חוה
צבי ,מתגלה תמונה מפורטת של יחסיו עם דבורה בארון
באה יחד עם אחיה ,היתה שוב נרגשת וקרובה. מפגישתם הראשונה ועד לתאריך סיום היומן .המשך הרומן
בפסח שהה בבית אביו ושם מתבררים לו פרטים נוספים ביניהם ואחריתו מתבררים מחליפת המכתבים שלו עם ברנר
וי.ד .ברקוביץ.
ההיכרות ביניהם החלה בשעה שדבורה בארון גרה
בקובנה עם אחיה בנימין .משה בן־אליעזר שישב בווילנה,
נסע לבקר את אחיו החולה בקובנה בסוף שנת .1903
פגישה ראשונה זו לא השאירה עליו רושם רב .לאחר
כשנה ,כשחזר לקובנה כדי להעמיד מצבה לאחיו שמת,
היתה הפגישה אישית יותר ומאז ,סוף חורף 1905החלה
פרשת היחסים ביניהם.
על פגישה זו סיפר ביומנו :״בקובנה אין לי מכרים רבים.
ולכן לאחר שקצה נפשי לשבת בבית קרובי היחיד נמלכתי
ונכנסתי אל בית העלמה דבורה בארון ,השם הזה ידוע לי מן
הפוליטונים הרבים שבאו ב׳המליץ׳״ .בן־אליעזר מציין כי
כשפגש אותה לפני כשנה ,היא שתקה רוב הזמן ,הפעם
כשנכנס למעונה)״חדר לא גדול ,נקי וטהור״( הושיטה לו יד
בידידות ,קיבלה אותו בסבר פנים יפות ,וליבו רחב .למחרת
נפגש עמה בפעם נוספת אבל לא היתה להם הזדמנות לדבר
ביחידות.
נראה שמייד חש רגש אליה וביומנו כתב :״הריני מטיל
ספק אם אלה הרהורי אהבה או הרהורים הבאים מתוך
שאיפה לאהבה״ .עם שובו לוילנה נדפס סיפור של דבורה
בארון בעתון ״הזמן״ ובשיתה עליה שמע מפי הסופרים
ברשדסקי וברקוביץ ״רכילות מגונה שהעכירה את רוחו״.
כשבועיים לאחר הפגישה קיבל ממנה את תמונתה .למחרת
כתב אליה את המכתב הראשון .תשובתה לא איחרה לבוא
והוא התהלך בהרגשת אושר ונעימות ב״כוח כשפיה של
האהבה״ .כחודש לאחר מכן הודיעה לו שהיא באה לעיר
״להתארח לימים אחדים״ והוא תוהה ״לכבודי?״ .שלושה
ימים ארך ביקורה ובו גילתה לו ״מעט מסודות חייה .גילתה
טפח וכיסתה טפחים רבים״ .היסוד העיקרי היא פרשת
יחסיה עם אחיה ״המקנא בה ומקנא לה ...מקנא הוא בשמה
ובפרסומה ,מקנא לאלה שהיא מחליפה מכתבים עמהם,
קורא את המכתבים שהיא כותבת וקורא המכתבים שכות
בים אליה״ .באותו לילה הוא בטוח :״ברור לי כי לבי אינו
מסוגל לאהוב אשה יותר ממה שאני אוהב את העלמה
הזאת״.
נשיקה ראשונה
הנשיקה הראשונה אירעה בשעה שליווה אותה אל תחנת
הרכבת :״הושטתי לה את ידי ,לחצתי בחבה את כף ידה
הרכה והמעונגה .הצצתי אל תוך עיניה הנוגות ושאלתי:
׳מיר וועלאן זיך אפשר צעקושע?׳ )אולי נתנשק?( .ובלי
אומר נגעו שפתותיה בשפתותי ונשיקה ארוכה צמדה את
פיה אל פי .זו היא הנשיקה הראשונה לעלמה זרה .התפלאתי
על עצמי מאין בא אלי ,הצנוע שלא נגע באשה ,אומץ רוח
כזה? האמנם בכוח האהבה עשיתי מה שעשיתי? אבל היא
האמנם גם לבה משיב אהבה אלי? ורטט גיל עובר בכל
גופי״.
12
