Page 7 - etmol 77

‫זה התחזק גם מחמת הנחשלות של החקלאות‪ ,‬המסחר‪,‬‬
‫המלאכה‪ ,‬התחבורה ושאר ענפי הכלכלה‪.‬‬

‫בשטח זה חיים כיום כששה מיליון נפש‪.‬‬

‫‪ 700‬ישובי קבע‬

‫מפת בית־לחם‪ 893 -‬ו‬ ‫ממצאינו מראים כי בשטחה של ארץ־ישראל המערבית‬
‫נמצאו ערב מפעל ההתיישבות הציוני כ־‪ 700‬ישובי קבע‪,‬‬
‫כ‪ 22-20-‬אלף נוצרים לפי חלוקה זו‪ :‬ירושלים ‪,6000 -‬‬ ‫חציים כפרים קטנים מאוד )עד מאה נפש כל אחד(‪ ,‬מספר‬
‫בית‪-‬לחם ‪ ,4000 -‬נצרת ‪ ,3500 -‬יפו ‪ ,3000 -‬חיפה ‪,2000 -‬‬ ‫הערים הגדולות היה שלוש־עשרה‪ :‬ירושלים ובה ‪ 24‬אלף‬
‫עבו ‪ .1500 -‬עוד במה מאות נמצאו בכל אחת מן הערים‬ ‫נפש‪ ,‬עזה ‪ ,16,500 -‬שכם ‪ ,10,500 -‬חברון ‪ ,9000 -‬עכו ‪-‬‬
‫רמלה‪ ,‬לוד‪ ,‬עזה ושכם‪ .‬בישובים הכפריים הגיעה האוכלו‪-‬‬ ‫‪ ,9000‬יפו ‪ ,8,500 -‬צפת ‪ ,7,300 -‬חיפה ‪ ,5000 -‬נצרת ‪-‬‬
‫‪ ,5000‬בית״לחם ‪ ,5000 -‬טבריה ‪ ,3500 -‬רמלה ‪,3,250 -‬‬
‫סיה הנוצרית לכ‪ 20-15-‬אלף נפש‪.‬‬ ‫לוד ‪ 1750 -‬נפש‪ .‬חמישה ישובים נוספים שאוכלוסייתם‬
‫מספר ישובי הקבע שהיתה בהם אוכלוסיה דרוזית היה‬ ‫עלתה על ‪ 2000‬נפש ניתן להגדירם בעיירות‪ ,‬ואלו הן‪:‬‬
‫קרוב לעשרים‪ .‬הדרוזים התרכזו בשני אזורים ־ בברמל‬ ‫שפרעם‪ ,‬ג׳נין‪ ,‬חאן יונס‪ ,‬מג׳דל ויבנא‪ .‬בישובים אלה אפשר‬
‫ובמרבז הגליל‪ .‬בברמל היו שני ישובים דרוזים בלבד‪:‬‬ ‫למנות שלוש תכונות נוספות פרט לגודל האובלוסיה‪ ,‬המצ­‬
‫עספיא ודליית אל‪-‬כרמל‪ .‬בעיירה שפרעם היוו הדרוזים‬ ‫דיק כינויים כעיירות‪ :‬היותן מרכזי שוק מסחר ומלאכה‬
‫כרבע מתושבי העיירה ‪ 500 -‬נפש לערך‪ .‬הריכוז העיקרי‬ ‫זעירה ליישובים הבפריים סביבם‪ ,‬הימצאות אוכלוסיה מע­‬
‫שלהם היה במרכז הגליל ההררי‪ .‬כאן הם ישבו ב‪13-‬‬ ‫דות שונות בתוכן אף אם לעתים במיעוטים קטנים ביותר‪,‬‬
‫כפרים‪ ,‬מאבו סנאן וג׳וליס במערב ועד חורפיש ובית‪-‬ג׳אן‬ ‫והתכונה השלישית ‪ -‬העבר ההיסטורי שלהן‪ ,‬שהביא‬
‫במזרח‪ .‬באחדים מהכפרים היו כל התושבים דרוזים ובאח­‬
‫רים היתה האוכלוסיה מעורבת ‪ -‬דרוזית‪-‬מוסלמית או‬ ‫להישמרות מבנים ושרידי מבנים היסטוריים בתוכן‪.‬‬
‫אחדות מן התכונות המצויות לעיל מצויות גם בשישה‬
‫דרוזית‪-‬נוצרית‪.‬‬ ‫ישובים שבהם היו בין ‪ 1000‬ל‪ 2000-‬נפש כל אחד‪ ,‬ועל‪-‬כן‬
‫אפשר אולי לכנותם גם‪-‬בן עיירות‪ :‬בית‪-‬ג׳לא‪ ,‬עין‪-‬כרם‪,‬‬
‫היהודים ‪ -‬בערים‬ ‫רמאללה‪ ,‬בית‪-‬גוברין‪ ,‬אשדוד ותרשיחא‪ .‬הוספת שישה‬
‫ישובים אלה לקבוצת הערים והעיירות בשנות השבעים של‬
‫האוכלוסיה היהודית התרכזה רובה בבולה בערי הארץ‪.‬‬ ‫המאה ה‪ 19-‬מעלה את מספרם ל‪ .24-‬אחר‪-‬כך יצטרפו אליהן‬
‫בשנות השבעים חל בה גידול של כ‪ 1500-1000-‬לשנה‪,‬‬ ‫גם תול‪-‬כרם‪ ,‬בית‪-‬שאן ובאר‪-‬שבע‪ ,‬אך בשנות השבעים הן‬
‫מקצתו בעקבות הפחתה בתמותה ורובו בעקבות הגידול‬ ‫היו עדיין במעמד נחות בהרבה‪ ,‬או אף לא נתקיימו כלל‪.‬‬
‫בהגירה‪ .‬וכך הגיעה האובלוסיה שמנתה בשנת ‪ 1870‬כ‪18-‬‬
‫שאר הישובים גם אם היו גדולים‪ ,‬היו בעלי אופי כפרי‬
‫אלף נפש‪ ,‬ל‪ 27-‬אלף נפש בשנת ‪.1880‬‬ ‫חקלאי ביסודם‪ .‬בבמה מהם היתה אוכלוסיה מעורבת‪ ,‬אך‬
‫‪ 18‬אלף היהודים שחיו בארץ ב‪ 1870-‬התחלקו כדלהלן‪:‬‬ ‫לרוב הם לא שימשו כמרכזי שוק ומסחר ולא נשתמרו בהם‬
‫בירושלים ‪ 11 -‬אלף נפש‪ ,‬צפת ‪ 3500 -‬נפש‪ ,‬טבריה ‪-‬‬ ‫שרידי עבר‪ .‬גודלם נבע מיתרונות מיקום וסביבה חקלאית‪.‬‬
‫‪ 2400‬נפש‪ ,‬יפו ‪ 1000 -‬נפש‪ ,‬חיפה ‪ 600 -‬נפש‪ ,‬חברון‬ ‫ישובים אלו נתחלקו לרוב לכמה גושים‪ ,‬וכל גוש וגוש‬
‫שימש מרכז לחמולה משפחתית גדולה‪ .‬בראשם עמד שייח׳‬
‫ומקומות אחרים ‪ 700 -‬נפש‪.‬‬ ‫מקומי‪ .‬מבנה זה נתקיים לעתים גם ביישובים קטנים יותר‪.‬‬
‫בחינת פיזורם של ‪ 700‬הישובים בארץ מראה שבבמה‬
‫מהאזורים היתה צפיפות גדולה יותר ואילו אחרים היו‬ ‫רוב הישובים ‪ -‬מוסלמים‬

‫דלילים‪.‬‬ ‫ברוב הישובים בארץ חיתה אוכלוסיה מוסלמית‪-‬סונית‬
‫מישור החוף של איזור עכו‪ ,‬פרט לעיר עכו עצמה‪ ,‬היה‬ ‫בלבד‪ .‬בסנג׳ק עזה היו‪ 132‬ישובים‪ ,‬אבל רק ב‪ 4-‬הערים הגדו­‬
‫ריק יחסית וכמוהו היו ריקים כמעט גם עמק‪-‬יזרעאל‪ ,‬בקעת‬ ‫לות ‪ -‬יפו‪ ,‬רמלה‪ ,‬לוד ועזה‪ ,‬נמצאה אוכלוסיה לא מוסלמית‪.‬‬
‫הירדן והחולה‪ ,‬גוש כורזין והחלק המזרחי של הגליל‬ ‫ב‪ 226-‬ישובים בסנג׳ק שכם נמצאה אוכלוסיה לא מוסלמית‬
‫התחתון‪ .‬הריכוזים העיקריים של הכפרים היו סביב הבק­‬ ‫רק בעיר שכם ובעוד כמה ישובים‪ .‬בישובי סנג׳ק ירושלים‬
‫עות בגליל התחתון‪ ,‬בגבול המערבי של אזור ההר‪ ,‬קרוב‬ ‫מועטים היו הישובים שהיתה בהם אוכלוסיה נוצרית‪ :‬בית‪-‬‬
‫לחם‪ ,‬בית‪-‬סחור‪ ,‬בית ג׳לא ועין‪-‬כרם ובכמה ישובים סביב‬
‫למישור‪ ,‬ובמקומות נוחים יחסית באזור ההררי‪.‬‬ ‫לרמאללה‪ .‬טייבה וג׳יפנא היו בפרים נוצרים‪ .‬ברמאללה‪,‬‬
‫בביר‪-‬זית‪ ,‬בעבוד ובעוד כמה כפרים היו נוצרים‪ .‬באיזור‬
‫חברון היו לא‪-‬מוסלמים רק בעיר חברון עצמה‪ .‬רק בסנג׳ק‬
‫עכו‪ ,‬בייחוד באיזור ההררי שבמרכז הגליל‪ ,‬היה מספר ניכר‬
‫יותר של ישובים מעורבים‪ ,‬מוסלמים‪-‬נוצרים‪ ,‬מוסלמים‪-‬‬
‫דרוזים‪ ,‬ישובים בהם חיו בני שלוש העדות גם יחד‪ ,‬וכן‬
‫בעיר המחוז‪ :‬עכו‪ ,‬חיפה‪ ,‬נצרת‪ ,‬טבריה וצפת‪ ,‬שאובלוסייתן‬

‫היתה מעורבת‪.‬‬
‫מספר ישובי הקבע הבפריים בארץ‪-‬ישראל שבשנות‬
‫השבעים של המאה ה‪ 19-‬היתה בהם אוכלוסיה נוצרית לא‬
‫עלה על ‪ .50‬האולוסיה הנוצרית שמנתה כ‪ 35-‬־‪ 40‬אלף נפש‪,‬‬
‫היוותה ב‪ 10-‬אחוזים מבלל האובלוסיה‪ .‬בערים נמצאו‬