Page 9 - etmol 77
P. 9
מוות המקורות שבידינו על הקהילה היהו
דית בירושלים במחציתה הראשונה של
בחלוננו המאה השש־עשרה מלמדים ששפר
חלקה לאחר הכיבוש העותמאני־תורכי
מגיפה .רעש, עלה ב״ .1517בירושלים נעשו פעולות בניה
ופיתוח ,מצבה הבטחוני השתפר ומספר
וגירוש בירושלים מאת יהודה רצהבי המהגרים היהודים אליה ,בעיקר מאלו
של שנת 1542 שגורשו כ־ 20-25שנה לפני כן מספרד
ומפורטוגל ,עלה אף כי בקצב מתון
ירושלים במאה ה־16 __ יותר מאשר בצפת .בשנת 1553מנתה
הקהילה היהודית בירושלים כ1960-
נפש .אולם לפני כן נראה שרדיפות,
מגיפות ורעשים דילדלו את מספר תוש
ביה.
מקור חדש למאורעות שפקדו את
ירושלים בתקופה זו היא קינה שנשתמ
רה בגניזה שבקהיר .מחבר הקינה ,בע
דות הכתובת ,הוא משה מעאלי .הכינוי
״מעאלי״ פירושו בערבית ״מעלת״,
והוא משמש כינוי כבוד לאישים רמי-
מעלה .מספרו של מ.ד .גאון על יהודי',
המזרח בארץ-ישראל אנו למדים כי שני
חכמים ,אב ובנו ,בני משפחה זו ,חיו
בירושלים במאה ה .18-לנו לא ידוע
ממקור כלשהו משורר בשם זה ואפשר
שהיה זה איש-ספר שהמאורעות הקשים
זיעזעוהו והוא ביטאם בקינה בת
שמונים-ושתים שורות.
קינה בסדר אלף־בית
הקינה סדורה בסדר האלף-בית.
החריזה מעידה על היגוי ספרדי)חריזת
קמץ עם פתח וצירה עם סגול( ונראה
שהמחבר היה מבני העדה הספרדית.
שימוש שאול מן הלשון הערבית המו
פיע בשיר מלמד שהשפה הערבית היתה
שגורה בפיו של המשורר .סגנונו בהיר
ושוטף ובשל טיב המאורעות -חורבן
העיר וגלות תושביה ממנה -הוא מרבה
להשתמש בפסוקים מאיכה ומאיוב .אם
ללמוד לפי המקראות ומאמרי חז״ל
המופיעים בקינה ,נראה שהיה בן תורה
ותלמיד חכם .הקינה נתחברה כשהפייטן
יחד עם בני ירושלים האחרים היו שרו
יים בגירוש מן העיר והיא חותמת
בתפילה ״יקבץ את הפזורים״ ו״יעלינו
לירושלים״.
הקינה מביעה צער על הצרות
שהתגלגלו על בני העיר ,אולם יש בה
גם הרבה פרטים עובדתיים מה קרה.
אנו למדים על השנה בה קרה המאורע
שגרם לקינה היא ה׳ש״ב׳ ) (1542לפי
השורה ״בשנת השיב לב אבות על
בנים״ המופיעה בתחילת השיר .בתיבת
״השיב״ ישנן נקודות על אותיות הש ב.
זהו רמז מקובל לשנה -הש״ב .נראה
שהשיר חובר לאחר עצם הצרה הרא
שונה ,ומאז התחיל רדפו הצרות את בני
ירושלים בזו אחר זו .התלאה מוגדרת
בראש הקינה כ״מכה עצומה וגדולה״,
