Page 14 - etmol 77
P. 14

‫בשומע■ קול עוגב‬

                                                                                            ‫יהודי אי ט לי ה אוהב■ ‪n p 'D in‬‬
                                                                                            ‫היו‪ ,‬ב ב תי־ ם ס ת היו טז טרי ם‬

                                                                                              ‫תפילו ת ו »]גני םבכלי־ז » ר‬
                                                                                                ‫ובעוגבי □ וחלל; פ ה ר בני ם‬
                                                                                                        ‫ותנו ה ס כ ט ת ם ל כ ך‬

                                                                  ‫מאת מאיר בניהו‬

                                                                  ‫יהודי איטליה אוהבי שירה וזמרה היו‬

                                                                  ‫ומטיבים לנגן‪ .‬בישיבות ובבתי״כנסת‬

                                                                  ‫עסקו במלאכת הניגון‪ ,‬כל רב ומרביץ‬

                                                                  ‫תורה שלח ידו בשירה ומשוררים הרבה‬

                                                                  ‫קמו מקרב יהודי איטליה יותר מכל‬

                                                                  ‫מקום אחר‪.‬‬

                                                                  ‫על הראשונים נמנה יוחנן אלימאנו‬

                                                                  ‫)נולד בשנת ‪ 1435‬בערך ונפטר אחרי‬

                                                                  ‫שנת ‪ (1504‬שהעיד על עצמו‪ :‬״בעיר‬

                                                                  ‫מאנטואה‪ ,‬בשמעי בחדר האדון את קול‬

                                                                  ‫עוגב אשר נגן המנגן העיוור מאשכנז‪,‬‬

                                                                  ‫אשר יצא שמו בגויים בחכמת הנגון‪,‬‬

                                                                  ‫כמעט קראני העלוף הקורה לאוכלי‬

                                                                  ‫הדברים המתוקים מדבש ונופת צופים‬

                                                                  ‫ונצחני בנעימותו עד כי לא נותרה בי‬

                                                                  ‫נשמה שלא יצאה לקראת מתק קולו״‪.‬‬

                                                                  ‫אהבת המוסיקה של יהודי איטליה‬

                                                                  ‫קדומה היא‪ .‬הידיעות שבידינו הן מלפני‬

                                                                  ‫כארבע מאות שנים‪ .‬באיגרות נערים‬

‫בית־בנסת באיטליה במאה ה־‪15‬‬                                        ‫שגלו מבית אביהם ללמוד תורה במקו­‬
                                                                  ‫מות אחרים‪ ,‬מוצא אתה שהמוסיקה היא‬

‫המוסיקה בבית‪-‬הכנסת היתה נהוגה‬      ‫שיר בליווי מנגן גוי‬            ‫חלק נכבד בתוכנית הלימודים‪ .‬נער‬
‫באיטליה בבית‪-‬הכנסת האשכנזי בפא‪-‬‬                                   ‫אחד‪ ,‬ישעיהו רבינו‪ ,‬כותב לאביו‬

‫דובה עוד בימי המהר״ם מפאדובה‪ ,‬הוא‬                                 ‫ישמעאל שמואל בפירארה‪ :‬״וגם כן‬

‫במלאכת הניגון ידי לא אסורות‪ ,‬ומעט השאלה הראשונה בעניין היתר ואי­ הרב מאיר קצינלבוגן‪ .‬תלמידו הרב בן‬
‫סור במוסיקה ידועה לנו משנת ש״כ ציון צרפתי מעיד שבימי רבו ״שוררנו‬  ‫בכל יום הנני מרחיב בה״‪.‬‬

‫הזמרה והמקהלה בבית־הכנסת‪ ,‬ביי­ )‪ .(1560‬בן אחיו של הרב משה בבית הכנסת כל סדר הקדושה ופעמים‬
‫חוד בשבת ובחג‪ ,‬עוררו שאלות שבדין פרובינציאלי‪ ,‬כנראה אברהם פרובינ‪-‬׳ רבות לבקשתו״ ועל כן הוא מורה‬
‫ובמנהג‪ ,‬על אחת כמה וכמה נגינה ציאלי‪ ,‬פנה אל דודו‪ ,‬רב נאור מגדולי ״הלכה למעשה לרנן על הרנה ועל‬
‫בכלי‪-‬שיר‪ .‬גם בחבורות ובבתים היו הדור שישב במנטובה ושאל‪ :‬״מהו התפלה במדה ומשקל המוסיקא״‪ .‬כימי‬
‫משוררים ומנגנים‪ .‬עמדו חכמים ושאלו‪ :‬שישורר אדם בשבת לפני מנגן עכו״ם דור אחר‪-‬כך הונהגה המוסיקה גם‬
‫משחרב הבית מצווים אנו שלא לנגן המתנהג בנגונו על פי המשורר?״ דודו בפירארה ובמנטובה‪ ,‬וזאת אנו למדים‬
‫אלא לשם מצוה ובשבת אסור לנגן השיב לו‪ ,‬על פי המציאות באיטליה‪ ,‬כי מהקדמת הרב יהודה אריה ממודינה‬
‫בכלי‪-‬שיר‪ ,‬העוגב מיוחד הוא לתפילת אם הניגון נעשה ״לצורך ישראל״ ל״קאנטו השירים אשר לשלמה״‪ ,‬ספר‬
‫הנוצרים והאם אין אנו מנועים מללכת בשמחות מותר‪ ,‬אבל אם אין הניגון השירים של הקומפוזיטור שלמה מן‪-‬‬
‫בדרכם? וכיצד נוצרי שאינו מאמין בדת לדבר מצוה‪ ,‬וכי אם הגוי מנגן לעצמו האדומים )די‪-‬רוססי(‪ .‬פסק הלכה זה‬
‫ישראל ישתתף בפנייתנו אל האל? גם אסור‪ .‬ואתה למד מכאן שני דברים‪ :‬ניתן בשנת שס״ה )‪ .(1605‬מדבריו‬
‫תערובת אנשים ונשים יש בה משום שבשאר ימים אין איסור וכי אין הפרש מסתבר כי ״ששה או שמונה מבני‬
‫הירהור עבירה‪ .‬וחכמים נחלקו‪ :‬היו בין עוגב לשאר כלי נגינה‪ .‬נמצאנו הקהל״ שוררו בחגים ובמועדים ״שיר‬
‫בהם שאסרו והיו בהם שהתירו‪ ,‬היו למדים גם שהופעת יהודי ונוצרי לא היה ושבחה הלל וזמרה אין כאלהינו‪ ,‬עלינו‬
‫שהחמירו והיו שהקלו‪ .‬יש שהנהיגו דבר בלתי שכיח‪ .‬לא הוזכר בשאלה אם לשבח‪ ,‬יגדל‪ ,‬ואדון עולם וכיוצא לכבוד‬
‫זמרה בתפילה ויש שאסרו; חבורות הנגינה היתה בבית‪-‬הכנסת‪ ,‬אבל מן ה׳ בסדר ויחס ערך הקולות בחכמה‬
‫משוררים ומנגנים קמו במקום אחד ובמ­ התשובה עולה שהמנגן הנוצרי ניגן הנ״ל״‪ .‬לא הכל הסכימו לחידוש זה‬
                                                                  ‫קום אחר מנועים היו מכך‪.‬‬
‫והרב משה קאוימבראן שהתנגד‪ ,‬נימוקו‬  ‫בבית ולא בבית‪-‬כנסת‪.‬‬

                                                                                                     ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19