Page 14 - etmol 77
P. 14
בשומע■ קול עוגב
יהודי אי ט לי ה אוהב■ n p 'D in
היו ,ב ב תי־ ם ס ת היו טז טרי ם
תפילו ת ו »]גני םבכלי־ז » ר
ובעוגבי □ וחלל; פ ה ר בני ם
ותנו ה ס כ ט ת ם ל כ ך
מאת מאיר בניהו
יהודי איטליה אוהבי שירה וזמרה היו
ומטיבים לנגן .בישיבות ובבתי״כנסת
עסקו במלאכת הניגון ,כל רב ומרביץ
תורה שלח ידו בשירה ומשוררים הרבה
קמו מקרב יהודי איטליה יותר מכל
מקום אחר.
על הראשונים נמנה יוחנן אלימאנו
)נולד בשנת 1435בערך ונפטר אחרי
שנת (1504שהעיד על עצמו :״בעיר
מאנטואה ,בשמעי בחדר האדון את קול
עוגב אשר נגן המנגן העיוור מאשכנז,
אשר יצא שמו בגויים בחכמת הנגון,
כמעט קראני העלוף הקורה לאוכלי
הדברים המתוקים מדבש ונופת צופים
ונצחני בנעימותו עד כי לא נותרה בי
נשמה שלא יצאה לקראת מתק קולו״.
אהבת המוסיקה של יהודי איטליה
קדומה היא .הידיעות שבידינו הן מלפני
כארבע מאות שנים .באיגרות נערים
בית־בנסת באיטליה במאה ה־15 שגלו מבית אביהם ללמוד תורה במקו
מות אחרים ,מוצא אתה שהמוסיקה היא
המוסיקה בבית-הכנסת היתה נהוגה שיר בליווי מנגן גוי חלק נכבד בתוכנית הלימודים .נער
באיטליה בבית-הכנסת האשכנזי בפא- אחד ,ישעיהו רבינו ,כותב לאביו
דובה עוד בימי המהר״ם מפאדובה ,הוא ישמעאל שמואל בפירארה :״וגם כן
במלאכת הניגון ידי לא אסורות ,ומעט השאלה הראשונה בעניין היתר ואי הרב מאיר קצינלבוגן .תלמידו הרב בן
סור במוסיקה ידועה לנו משנת ש״כ ציון צרפתי מעיד שבימי רבו ״שוררנו בכל יום הנני מרחיב בה״.
הזמרה והמקהלה בבית־הכנסת ,ביי ) .(1560בן אחיו של הרב משה בבית הכנסת כל סדר הקדושה ופעמים
חוד בשבת ובחג ,עוררו שאלות שבדין פרובינציאלי ,כנראה אברהם פרובינ-׳ רבות לבקשתו״ ועל כן הוא מורה
ובמנהג ,על אחת כמה וכמה נגינה ציאלי ,פנה אל דודו ,רב נאור מגדולי ״הלכה למעשה לרנן על הרנה ועל
בכלי-שיר .גם בחבורות ובבתים היו הדור שישב במנטובה ושאל :״מהו התפלה במדה ומשקל המוסיקא״ .כימי
משוררים ומנגנים .עמדו חכמים ושאלו :שישורר אדם בשבת לפני מנגן עכו״ם דור אחר-כך הונהגה המוסיקה גם
משחרב הבית מצווים אנו שלא לנגן המתנהג בנגונו על פי המשורר?״ דודו בפירארה ובמנטובה ,וזאת אנו למדים
אלא לשם מצוה ובשבת אסור לנגן השיב לו ,על פי המציאות באיטליה ,כי מהקדמת הרב יהודה אריה ממודינה
בכלי-שיר ,העוגב מיוחד הוא לתפילת אם הניגון נעשה ״לצורך ישראל״ ל״קאנטו השירים אשר לשלמה״ ,ספר
הנוצרים והאם אין אנו מנועים מללכת בשמחות מותר ,אבל אם אין הניגון השירים של הקומפוזיטור שלמה מן-
בדרכם? וכיצד נוצרי שאינו מאמין בדת לדבר מצוה ,וכי אם הגוי מנגן לעצמו האדומים )די-רוססי( .פסק הלכה זה
ישראל ישתתף בפנייתנו אל האל? גם אסור .ואתה למד מכאן שני דברים :ניתן בשנת שס״ה ) .(1605מדבריו
תערובת אנשים ונשים יש בה משום שבשאר ימים אין איסור וכי אין הפרש מסתבר כי ״ששה או שמונה מבני
הירהור עבירה .וחכמים נחלקו :היו בין עוגב לשאר כלי נגינה .נמצאנו הקהל״ שוררו בחגים ובמועדים ״שיר
בהם שאסרו והיו בהם שהתירו ,היו למדים גם שהופעת יהודי ונוצרי לא היה ושבחה הלל וזמרה אין כאלהינו ,עלינו
שהחמירו והיו שהקלו .יש שהנהיגו דבר בלתי שכיח .לא הוזכר בשאלה אם לשבח ,יגדל ,ואדון עולם וכיוצא לכבוד
זמרה בתפילה ויש שאסרו; חבורות הנגינה היתה בבית-הכנסת ,אבל מן ה׳ בסדר ויחס ערך הקולות בחכמה
משוררים ומנגנים קמו במקום אחד ובמ התשובה עולה שהמנגן הנוצרי ניגן הנ״ל״ .לא הכל הסכימו לחידוש זה
קום אחר מנועים היו מכך.
והרב משה קאוימבראן שהתנגד ,נימוקו בבית ולא בבית-כנסת.
14
