Page 16 - etmol 77

‫שמות ירושלים‬ ‫המגמה בשירים היתה להגן על המוסי­‬
‫קה‪ ,‬ועל החן והיופי הטמונים באמנות‬
‫לא היה בידינו עד היום ספר מקיף על חולדות ירושלים‪ .‬לפגי שלושים‬ ‫הזמרה‪ .‬אפשר שחבורה זו היא שפעלה‬
‫אחר־כך במודינה בשם ״תוף וכנור״‪.‬‬
‫שנה התל מוסד ביאליק ו״דביר״ להוציא לאור את ״ספר ירושלים״‬ ‫חבורה זו נזכרה שנים אחר״כך באחת‬
‫מתשובותיו של הרב ישמעאל הכהן‪:‬‬
‫בעריכת מיכאל אבי־יונה‪ ,‬אבל יצא ממנו רק כרך אחד ונפסק‪ .‬״יד בן‬ ‫״חבורת תוף וכנור שמנגנים שיר על פי‬
‫צכי״ קיכל על עצמו לאחרונה להמשיך בהוצאת הספר שיופיע בכרכים‬ ‫הנבל וכל כלי זמר בליל הושענא רבה״‪.‬‬
‫דכים וכימים אלו יצא לאור אחד החלקים ‪ -‬ירושלים כתקופה המוסל­‬ ‫אחד מחבריה היה אבל ונשאל אם ״יכול‬
‫מית‪ .‬הספר נכתב על־ידי היסטוריונים וחוקרים‪ ,‬כל אחד מתרכז כשטחו‪,‬‬ ‫לנגן גם הוא בכלי זמר‪ ,‬שרגיל לנגן‬
‫והעורך הוא יהושע פראווד‪ .‬יש להניח כי יעברו שנים רבות עד אשר‬ ‫בשאר שנים הנקרא אבוה״י )הכוונה‬
‫כנראה לאבוב(״‪ .‬הרב הורה שאם היה זה‬
‫חסחיים הוצאתו של ספר זה‪.‬‬ ‫אחר שבעה ימי האבל ״יהיה מקום לה­‬
‫נתן שור שפירסם מחקרים רכים על ארץ־ישראל‪ ,‬ביניהם ספר על‬ ‫תיר לנגן בכלי‪-‬שיר ובפרט לדבר מצוה‬
‫צפת‪ ,‬יצא למשימה כחנופה ובימים אלו יצא לאור בהוצאת ״דביר״ ספדו‬ ‫כזו כמו זכר לשמחת בית השואבה״‪,‬‬
‫״חולדות ירושלים״‪ .‬זהו ספר רב ממדים‪ ,‬בשלושה חלקים‪ ,‬כן יותר מאלף‬ ‫אבל תוך שבעה לא‪ .‬גרם אחר כך באו‬
‫עמודים ומאות תמונות מלוות‪ .‬זהו הספר הראשון המקיף על קורות‬ ‫אליו בני החבורה ואמרו לו‪ :‬״שאם לא‬
‫ירושלים‪ ,‬מימיה הראשונים ועד היום‪ ,‬הסוקר את תולדות העיר מכל‬ ‫ינגן זה האבל יבוטל הענין לפי שזה‬
‫הזוויות האפשריות‪ .‬בפתח הספר סוקר שור את שמותיה של ירושלים‬ ‫הכלי זמר‪ ,‬דהיינו האבוהי‪ ,‬הוא שסומך‬
‫הכלי זמר וגם יש לו נגון בבא )שער(‬
‫ותולדותיהם‪:‬‬ ‫אחד שמנגן הוא לבדו‪ ,‬ומבלי זה הכלי‬

‫השם ירושלים נגזר כנראה משמה של אלוהות כנענית ‪ -‬״שלם״‪.‬‬ ‫זמר צריך לדלג כל אותם הבבא״‪.‬‬
‫במיתולוגיה של אוגרית‪ ,‬באלף השני לפני ספירת הנוצרים‪ ,‬מופיעות שתי‬ ‫והפעם התיר הרב ישמעאל הכהן‬
‫דמויות ‪ -‬״שחר״‪ ,‬אל השמש העולה‪ ,‬ו״שלם״ ‪ -‬אל השמש השוקעת‪ .‬גם‬ ‫לאבל לנגן מטעם שרבים צריכים לו‪ .‬גם‬
‫במקרא בבראשית‪ ,‬מוזכרת ירושלים‪ ,‬כשמדובר בתקופה הקדם‪-‬ישראלית‬ ‫הרב יעקב ריקאנטי מזכיר את חברת‬
‫תוף וכנור בתשובתו בענין העוגב וכו­‬
‫כ״שלם״ ‪ -‬״מלכי צדק מלך שלם״‪.‬‬ ‫תב שלא היה ״פוצה פה ומצפצף לא­‬
‫מ״שלם״ נגזר כנראה שם העיר לצורותיו השונות‪ .‬לראשונה הוא מופיע‬ ‫סור״‪ ,‬אדרבה חכמים התירו זאת במפו­‬
‫במאה ה‪ 18-‬לפני הספירה בכתב ההירוגליפי בכתבי המארות המצריים‪ ,‬בשם‬
‫״אושלמם״ או ״אושאמם״‪ .‬באחד ממכתבי אל‪-‬עמארנה‪ ,‬מן המאה ה‪ 14-‬לפני‬ ‫רש‪.‬‬

‫הספירה‪ ,‬משתמש מושל ירושלים בשם ״בית שלם״ או ״שלמן״‪.‬‬ ‫הרפורמים מבקשים לשנות‬
‫במאות השנים האחרונות לפני הכיבוש הישראלי רווח גם השם החילופי‬
‫״יבוס״‪ .‬נראה שדוד חזר לנגזרת השם הקודם וקרא לעיר ‪ -‬״ירושלים״‪,‬‬ ‫אנשי ״הרפורמה״ בגרמניה בתחילת‬
‫בצורה זו היא מופיעה במקרא ‪ 656‬פעמים‪ .‬טביעת השם ״ירושלים״ נמצאת‬ ‫המאה ה‪ 19-‬ביקשו אף הם להכניס עוגב‬
‫על ידיות של כלי‪-‬חרס מימי בית ראשון‪ .‬במקורות אשוריים מופיע שם העיר‬ ‫לבית הכנסת ולנגן בו בשעת התפילה‪,‬‬
‫״אור שלמו״‪ .‬מלבד ירושלים מופיע במקרא השם ״עיר דוד״‪ .‬נפוץ עוד יותר‬ ‫לומר את התפילה והדרשה לא בעברית‬
‫היה השם ״ציון״‪ ,‬עזם ההר שעליו היא בנויה‪ ,‬ושמה של המצודה היבוסית‬ ‫אלא בשפת המקום‪ ,‬ולקרוא בתורה בלא‬
‫שהוקמה עליה‪ .‬מקור השם אינו ברור והעלו סברות כי הכוונה למצודה‪,‬‬ ‫טעמים‪ ,‬ולאחרונה ביקשו לבטל יום טוב‬
‫למקום ציה ויובש‪ ,‬או שמקורה במילה חורית המציינת מים נוזלים‪ .‬במקרא‬
‫מופיע שם זה כ‪ 150-‬פעם‪ .‬כנראה שהיה קיים גם הכינוי ״קודש״ לעיר‪,‬‬ ‫שני של גלויות‪.‬‬
‫כנאמר בתהילים כ׳‪ :‬״ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך״‪ .‬כינויים אחרים‬ ‫והנה בכל אלו קדמו יהודי איטליה‬
‫המופיעים במקרא הם‪ :‬״עיר אלוהים״‪ ,‬״אריאל״‪ ,‬״הר המור״‪ ,‬עיר יהודה״‪,‬‬ ‫לרפורמה‪ ,‬אבל לא מרצון ״לתקן״‪ ,‬אלא‬
‫על יסוד ההלכה הצרופה‪ .‬וכל דבר שב­‬
‫״העיר היונה״‪.‬‬ ‫דין והלכה נחלקו בו חכמים‪ .‬הרפורמים‬
‫בזמנו של הקיסר הרומאי אדריאנוס‪ ,‬בשנות השלושים של המאה השניה‬ ‫עשו כמותם‪ ,‬אבל לא מן הטעמים‬
‫לספירה‪ ,‬ניתן לירושלים השם ״איליה קאפיטולינה״ וזאת על אחד משמותיו‬ ‫שלהם‪ ,‬ואפשר שאם לא היו אנשי‬
‫הפרטיים של הקיסר‪ ,‬איליוס‪ ,‬ועל כינויו של אבי האלים הרומאים יופיטר‪.‬‬ ‫הרפורמה מעוררים שאלות אלו ברעש‬
‫השם הרשמי והעיקרי בתקופה המוסלמית הקדומה היה ״בית אל מקדס״‪,‬‬ ‫ובקול גדול לא היו חורגות מכלל השא­‬
‫לות שבדין ובמנהג‪ ,‬וההתנגדות להן לא‬
‫כעבור זמן נקבע שמה בערבית ״אל קודס״‪.‬‬
‫בימי הבינים מופיע שם ירושלים בלטינית ״הירוסלם״‪ ,‬ובזמן הכיבוש‬ ‫היתה כל כך חריפה‪.‬‬
‫הצלבני היה שם זה שמה הרשמי של העיר‪ .‬בשפות אירופה נתקבל נוסח‬ ‫ספרי התפילה תורגמו באיטליה פע­‬
‫שונה של שם זה בכל שפה‪ .‬בשלושים שנות המנדט הבריטי היה שמה‬ ‫מים רבות אבל לא היתה תפילתם אלא‬
‫הרשמי של העיר ״ג׳רוזלם״‪ ,‬כנוסח האנגלי וב‪ 1948-‬נקראה העיר שוב‬ ‫בעברית; חכמי איטליה דרשו באיטל­‬
‫קית כמה וכמה דורות לפני כן‪ ,‬כיוצא‬
‫רשמית ״ירושלים״‪.‬‬ ‫בזה קריאת התורה שלא לפי טעמי‬
‫בעברית נמנו כ‪ 125-‬כינויים לירושלים ואם נוסיף עליהם את הלועזיים‬ ‫המקרא‪ .‬כנראה נהגו כך באיטליה‪ .‬עוגב‬
‫יסתכם מספרם בלמעלה מ‪ .150-‬אין עוד עיר בעולם שזכתה לשמות‬ ‫בבית כנסת היה בתקופה שקדמה הרבה‬
‫לרפורמה‪ ,‬אבל כאמור‪ ,‬באיטליה לא‬
‫ולכינויים רבים כל כך‪.‬‬ ‫ביקשו היהודים למרוד בהלכה‪ ,‬אלא‬

‫כתובת עברית ״ירושלים״ מן המאה השלישית או רביעת לסה״ג‬ ‫לנהוג לפיה‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬דעת חכמי איטליה על‬

‫הנגינה בעוגב בתפילה ‪ -‬מ‪ .‬בניהו‬

‫ב״אסופות״‪ ,‬בהוצאת ״יד הרב נסים״‪.‬‬

‫‪16‬‬