Page 8 - etmol 77

‫ישובים הקשורים לה ממזרח‪ ,‬ויותר צפונה ‪ -‬כמה ישובים‬ ‫באיזור שכם היה מישור החוף)השרון( ריק כמעט וכמוהו‬
‫גדולים ובהם טייבה ואחרים‪ .‬בכל המקומות באיזור ירוש­‬ ‫היו המורדות לבקעת הירדן‪ .‬הריכוזים העיקריים של‬
‫לים היה המעבר מאיזור הנושב למדבר חריף‪ .‬רק במחצית‬ ‫האוכלוסיה היו באזור ההררי שבהם היו שטחי קרקע‬
‫איזור ירושלים היו ישובים‪ .‬בכל חלקו המזרחי לא היו‬ ‫מתאימים ומקורות מים‪ .‬בגליל‪ ,‬הודות לריכוזי״ הקרקע‬
‫הפוריה בבקעות ובעמקים‪ ,‬התפתחו כפרים גדולים‪ ,‬לעומת‬
‫ישובי קבע‪ ,‬והישוב היחידי שם היה הכפר הקטן יריחו‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬באיזור שכם‪ ,‬התפרסו שטחי הקרקע הפוריה‪ ,‬פרט‬
‫למחוז חברון היה צביון משלו‪ .‬חשיבות מכרעת נודעה‬ ‫לכמה יוצאים מן הכלל‪ ,‬בקטעי קרקע ובמקומות קטנים‬
‫למקומו על גבול המדבר ולמאבק יועזבי הקבע שלו עם‬ ‫יחסית‪ .‬לפיכך התפתחו כאן כפרים קטנים ובינוניים רבים‪.‬‬
‫רק בצפון השומרון‪ ,‬באזורי הבקעות הנרחבות של סנור‬
‫יושבי המדבר ‪ -‬השבטים הבדווים‪.‬‬
‫בסנג׳ק עזה יש להבחין בין הצפון לדרום‪ .‬בצפון היו‬ ‫ודותן‪ ,‬התפתחו כמה כפרים גדולים‪.‬‬
‫כפרים קטנים בסביבות יפו‪ .‬במרוצת השנים‪ ,‬עם גידולה של‬ ‫הבדל אחר בין סנג׳ק עכו וסנג׳ק שכם הוא המספר השונה‬
‫העיר והתפתחות סביבתה‪ ,‬גדלו גם הכפרים הערבים סבי­‬ ‫של ערים ועיירות בכל אחד מהם‪ .‬בעוד שבסנג׳ק שכם‬
‫בה‪ .‬בשטח הפנימי של בקעת‪-‬אונו היו כמה כפרים גדולים‬ ‫היתה עיר אחת בלבד‪ ,‬מרכזית פנימית ‪ -‬שכם‪ ,‬ואולי עיירה‬
‫ותנובת בקעת‪-‬אונו סיפקה מזון ללוד ולרמלה‪ .‬בחלק המזר­‬ ‫נוספת בצפון ‪ -‬ג׳נין‪ ,‬היו בסנג׳ק עכו שש ערים ועיירות‪:‬‬
‫חי של האיזור היתה שורה של כפרים קטנים ובינוניים‬ ‫צפת וטבריה‪ ,‬שרוב אוכלוסייתן יהודית‪ ,‬עכו וחיפה ‪ -‬ערי‬
‫באיזור הגבעות של השפלה‪ .‬בדרום בלט ההבדל בין רצועת‬ ‫חוף‪ ,‬נצרת ושפרעם‪ .‬דומה כי ההבדל נעוץ בעיקר בהיסטו­‬
‫החוף‪ ,‬שבה היו ישובים רבים שהתפשטו דרומה‪ ,‬ובין‬ ‫ריה ובכיווני ההתפתחות‪ .‬בסנג׳ק עכו היו ערים היסטוריות‬
‫האיזור הפנימי שרק בחלקו הצפוני היה מיושב‪ ,‬והאיזור‬ ‫בעלות מעמד של קדושה וחשיבות היסטורית״דתית)טבריה‪,‬‬
‫מקו אשקלון־בית‪-‬גוברין דרומה היה חסר כל ישובי קבע‪.‬‬ ‫צפת‪ ,‬נצרת(‪ .‬מעמד זה הביא לכך שהן המשיכו לשמור על‬
‫בקו הגבול בין השטח הנושב והמדבר היו ישובים גדולים‬ ‫אופי עירוני ואף משכו אליהן אוכלוסיה מגוונת‪ .‬בסנג׳ק‬
‫רבים‪ .‬גם באיזור עזה אין המספר הכללי של ישובי הקבע‬ ‫שכם לא היו מקומות כאלו‪ ,‬ולפיכך התפתחו בו רק ישובים‬
‫משקף את תמונת התפרסות האוכלוסיה‪ ,‬שכן חלק ניכר‬ ‫כפריים חקלאיים‪ .‬בסנג׳ק שכם לא היו גם ערי חוף ולא היה‬
‫מהאיזור היה ריק לגמרי‪ ,‬והישובים התרכזו במערב הסנג׳ק‬ ‫כל מוצא לים‪ .‬גם עם התפתחותו בסוף התקופה העותמאנית‬
‫לא התפתחה רצועת החוף שלו אלא רק האיזור החקלאי‬
‫ובצפונו בלבד‪.‬‬ ‫הפנימי של השרון המזרחי‪ .‬ההתפתחות של סנג׳ק שכם‬
‫במרוצת המאה ה‪ 19-‬החלה דמות הפיגור והקפיאה של‬ ‫כוונה פנימה והוא נשאר איזור חקלאי פנימי‪ .‬לעומת זאת‬
‫הארץ להשתנות‪ .‬גלגלי התמורה והמודרניזציה החלו נעים‬ ‫ההתפתחות של סנג׳ק עכו היתה במידה רבה החוצה‪,‬‬
‫בארץ‪-‬ישראל כבר משנות השלושים והארבעים‪ ,‬בתחילה‬ ‫ובנוסף לעכו שהיתה נמל מוצא לכל האזור שממזרח לו‪,‬‬
‫בקצב איטי‪ ,‬שהלך וגדל מעשור לעשור‪ .‬דומה כי תקופת‬
‫שיא בשפל האוכלוסיה ובמצב הכלכלי של הארץ היתה‬ ‫התחילה להתפתח גם חיפה כנמל מרכזי לכל הצפון‪.‬‬
‫התקופה של ראשית המאה ה‪) 19-‬באותו זמן חיו בארץ‬
‫כ‪ 250-‬אלף נפש( ואולי אף במאות שקדמו לה ‪ -‬המאות‬ ‫בין המדבר לישוב‬
‫ה‪ 17-‬וה‪ .18-‬בשנות השבעים של המאה ה‪ 19-‬כבר נמצאה‬
‫הארץ בתהליך של שינוי‪ .‬ב‪ ,1882-‬כאשר החלוצים הציונים‪:‬‬ ‫במחוז ירושלים בלט ההבדל בין החלק המזרחי‪ ,‬המדברי‪,‬‬
‫הראשונים הגיעו לארץ‪ ,‬הם מצאוה כבר בשחר של תמורה‪.‬‬ ‫ובין החלק ההררי המיושב‪ .‬בקו הגבול שבין המדבר לחלק‬
‫המיושב היו במה ישובים גדולים‪ .‬בדרום ‪ -‬העיירה בית־‬
‫לעיון נוסף‪ :‬׳אוכלוסיית א״י ויישובה ערב מפעל ההתיישבות‬ ‫לחם והישוב בית״סחור ממזרח לה‪ .‬במרכז ‪ -‬ירושלים וכמה‬

‫הציוני׳ ‪ -‬י‪ .‬בן־אריה ב׳מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית־ישובית‬ ‫‪8‬‬

‫של א״י‪ /‬הוצאת יד בן־צבי; ׳‪ 12‬הישובים הגדולים בא״י‬

‫במאה הי״ט׳ ‪ -‬י‪ .‬בן־אריה ב׳קתדרה׳ ‪.19‬‬