Page 22 - etmol 77
P. 22
אל
ההר
הרחוק
מאת מאיר צ^רניאק
בראש הרי חברון
מחלקת פלמ״ח מפלסת דרך להרי חברון בשנת 1943
השכיחה את הפצעים שגרמו הנעלים המטולאות ,את לחץ מחלקת הפלמ״ח שלנו חנתה בבית״הספר החקלאי לבנות
הרצועות הצרות של הילקוטים ,ירדה חשכה והגיע רץ. בעיינות ,מערבה לנס״ציונה .השנה היתה .1943עבדנו חצי
ניתנה פקודה לעצור ולהיצמד לקיר הסלע .הגששים הודיעו חודש ,ובתמורה נתן לנו המשק כלכלה גם למחצית השניה
על יריות ,על ערבים נושאי רובים שנעו מכיוון חירבת
חוביילה לעבר הכפר צוריף ,ועל משוריין של המשטרה של החודש ,שבה התאמנו אימונים צבאיים.
הבריטית שהתקרב מכיוון כביש חברון .יותר מאוחר התב* התקרב חג החנוכה ,הסתיימה תקופת העבודה וניתנה
רר כי באותו זמן נרצח באיזור יהודי בשם סלומון ,שעבד פקודה להתכונן למסע להרי חברון .המחלקות של הפלוגה
שלנו ייצאו במסלולים שונים וייפגשו בחירבת חוביילה
בשטח בשביל הקרן הקיימת. שבמרומי הר חברון .תהיה זו פעם ראשונה שכוח יהודי
המשכנו בחשכה והגענו לחירבת חוביילה .פגשנו שם את
שאר המחלקות .במקום היה בית אבן שגגו מקומר ובו חדר בגודל פלוגה מתרכז בהרי חברון.
אחד .היה לילה והטמפרטורה מתחת לאפס .רוח קרה נשבה לפנות ערב הסתדרנו בשורה עם הציוד באולם בית־
כל הזמן .הוצבתי לשמור ליד גדר אבן מעל לואדי עמוק הספר .לקחנו אתנו מזון ונשק בילקוטים .בידים -מקלות
ובידי אקדח .הפקודה היתה :לפתוח באש לעבר כל רישרוש עץ .בפינת האולם עמד פסנתר .אחת התלמידות ניגנה
או תנועה חשודה .זו היתה הפקודה הראשונה שקיבלתי מנגינת פרידה .היינו המחלקה הדתית של הפלמ״ח .קראנו
לפתוח באש .הודלקה מדורה בחצר .המחלקות הסתדרו תפילת הדרך .פקודות אחרונות ,והמחלקה נעה בשורה
סביבה .ליד המדורה עמד מפקד הפלוגה אברהם נגב מבאר* עורפית אל מחוץ לגדר המשק ונבלעת בפרדסים .שקט
טוביה ,שהיה חגור אקדח מאוזר .קומתו הזקופה בלטה לאור מוחלט .חוצים את הכביש בזהירות .לפנות בוקר עוברים
המדורה .כמה חברים קראו פרקים מספר המכבים .המפקד שדות ומגיעים לישוב עברי -חולדה .הוצאנו את התפילין
נשא את דברו .הוא דיבר על חשיבות החדירה להר חברון, מן הילקוטים והתפללנו שחרית .הלכנו לאור היום מזרחה
התייחס לרצח שקרה בקרבת מקום באותו יום ואמר :״נשיב ועלינו בהרי יהודה .אוויר צלול וקריר .מפעם לפעם עבר
להם מנה אחת אפיים״ .המעמד הרשים אותנו מאוד .עם בקרבתנו ערבי -ברגל או על חמור .אלה -בראותם אותנו
שחר נענו חזרה בכיוון השפלה .עד בית גוברין הלכה התיישבו כאילו עושים את צרכיהם והביטו בנו עד אשר
הפלוגה ביחד .שוב מסדר .המפקד אמר בין השאר שעלינו
״לצלם בעינינו את אשר אנחנו רואים בשטח״ .הפלוגה התרחקנו מהם.
התפצלה למחלקות שנעו כל אחת לכיוון בסיסה בפנים
בערב הגענו למערת התאומים .התפעלנו מגודלה .הדל*
הארץ. קנו נרות חנוכה .שכבנו לישון מחוץ למערה ,כי מטעמי
בריאות אסור היה ללון בה .בבוקר היינו מכוסים כפור.
ושוב מסע המשכנו לעלות בהרים .לפנות ערב ,במעלה ההרים פנינו
דרומה .ירדנו ועלינו בואדיות עמוקים .היתה זו הכרות
שוב תקופת עבודה במשק ושוב מתקרבת תקופת אימו* ראשונה עם נוף זה ,צבעים נהדרים של דמדומים ,מבט
נים .מה צפוי הפעם? שוב לחירבת חוביילה .אך הפעם מרשים לעבר השפלה ,ההרגשה היתה נפלאה :הנה אנחנו
בהרי חברון שהיו מסתוריים עד־כה .התרוממות הרוח
22