Page 21 - ETMOL_33

‫לאחר השואה‪ ,‬חדלה כי׳׳ח להתעלם‬ ‫נכבדים יהודים במרוקו‬
‫מהוראת המקצועות העבריים‪ ,‬ובהדרגה‬
‫הפכו אלה לחלק נכבד מתכניות הלימו­‬
‫דים‪ .‬לשם‪-‬כך היא השכילה להכין עתו­‬
‫דה של מורים מבני המקום שרכשו ב­‬
‫סמינר העברי של קזאבלאנקה חינוך‬
‫יהודי מלא יחד עם חינוך צרפתי מושלם‪.‬‬
‫בסיועם של מספר מוסדות יהודיים ב­‬
‫עולם‪ ,‬דוגמת ה׳ג׳וינט׳‪ ,‬היא הרחיבה‬
‫את רשת בתי‪-‬הספר המקצועיים שלה‬
‫וגם הוסיפה כיתות‪-‬המשך בכמה מבתי‪-‬‬
‫הספר העירוניים‪ ,‬דבר שאיפשר לצעירים‬
‫‪.‬רבים להמש ‪ T‬את חוק לימודיהם מעבר‬
‫לבית‪-‬הספר היסודי‪ .‬מן הראוי לציין גם‪,‬‬
‫שבמרבית בתי‪-‬הספר של כי״ח סופקו‬
‫ארוחות חמות למעוטי‪-‬היכולת‪ ,‬שהצילו•‬

‫אלפים רבים מחרפת רעב‪.‬‬
‫הישגיה של כי״ח במרוקו היו מרשי­‬
‫מים מאד‪ :‬על ברכיה התחנכה כל ה‪-‬‬
‫׳צמרת׳ המודרנית ולדבר הזה אין אח‬
‫ורע באף אחת מהארצות שבהן פעלה‬
‫כי״ח‪ .‬הישגיה מרשימים עוד יותר כאשר‬
‫משווים בין רמת ההתקדמות של היהו­‬
‫דים לזאת של המוסלמים‪ :‬בתום השלטון‬
‫הצרפתי‪ ,‬רק ‪ 13%‬מגילאי בתי‪-‬הספר‬
‫המוסלמים קיבלו חינוך מודרני מסודר‪:‬‬

‫אצל היהודים אחוז זה התקרב ל‪.60-‬‬

‫ניכור הדדי‬ ‫גנרל הצרפתי ליוטיי לא הסתיר את‬ ‫ספרדי בבתי־ספר של המיסיונרים‪ ,‬ב­‬
‫התפעלותו ואת תמ ‪a T‬ו‪ ,‬כאשר עם כני­‬ ‫התאם לאינטרסים הכלכליים שקשרו‬
‫פער זה בין שני היסודות של ד‪.‬אוכ‪-‬‬ ‫סתו בראש צבא הכיבוש הצרפתי‪ ,‬נת­‬ ‫רבים מהם עם בתי עסק במאנצ׳סטר‪,‬‬
‫לוסיה המרוקאית לווה במ‪TP‬ו רבה של‬ ‫קל בילדים יהודים שקיבלו את פניו ב­‬
‫ניכור הדדי‪ :‬כשהיא מתעלמת באופן‬ ‫לונדון או גיבראלטאר‪.‬‬
‫כמעט מוחלט מהסביבה המקומית‪ ,‬סיפקה‬ ‫שירת ההימנון הצרפתי‪ ,‬ה״מרסייז״‪.‬‬ ‫בשנותיה הראשונות ריכזה כי״ח את‬
‫כי״ח לחניכיה חינוך צרפתי טהור שהיה‬ ‫ב־‪ 1912‬מתחיל שלב חדש ומכריע ב­‬ ‫מיטב מאמציה בקרב השכבות הנחשלות‬
‫מושתת על האדרת ה׳מולדת׳ הצרפתית‬ ‫של היהדות המקומית‪ .‬מוריה היקנו ל‪-‬‬
‫פעילותה של כי׳׳ח במרוקו‪.‬‬ ‫חניכמס יסודות ראשונים בשפה הצרפ­‬
‫ותרבותה‪.‬‬ ‫לכי״ח ניתן מונופולין מוחלט על ה­‬ ‫תית‪ ,‬בחשבון ובמקצועות ׳פרודוקטיביים׳‬
‫חינוך היהודי המודרני וזאת חרף התנג­‬ ‫אחרים‪ ,‬ועד מהרה מצאו צעירים אלה‬
‫לאחר העצמאות‪ ,‬׳סלחו׳ שלטונות‬ ‫דותם של אחדים מראשי הקהילה‪ ,‬שלא‬ ‫את דרכם בשירות בתי‪-‬המסחר והנצי‪-‬‬
‫מרוקו לכי״ח על ׳חטא׳ זה‪ .‬ה׳אליאנס׳‬ ‫ראו בעין יפה פעולה זו‪ .‬אולם כל נסיו‪-‬‬ ‫גויות האירופיות‪ ,‬אשר במרוצת המחצית‬
‫המשיכה בפעולתה כאילו כלום לא קרה‬ ‫נותיהם להניע את השלטונות הצרפתיים‬ ‫השניה של המאה ה‪ 19-‬הגבירו את‬
‫וכאילו צרפת היתה עדיין ׳בעלת הבית׳‬ ‫לאפשר את כניסתם של היהודים לבתי‪-‬‬
‫במרוקו‪ .‬הוראת השפה הערבית — כשפה‬ ‫חדירתם למרוקו‪.‬‬
‫זרה — אכן הונהגה בבתי‪-‬הספר‪ ,‬אך‬ ‫הספר הממשלתיים עלו בתוהו‪.‬‬
‫תכניות הלימודים נשארו צמודות לתכ­‬ ‫דוברים מוסמכים‬
‫ניות שהונהגו בצרפת‪ ,‬כמימים ימימה‪.‬‬ ‫בכל ישוב‬
‫עם ההתחסלות ההדרגתית של יהדות‬ ‫אולם כי״ח לא הגבילה את עצמה ל­‬
‫מרוקו והעליה ההמונית ארצה‪ ,‬החליטו‬ ‫מאידך‪ ,‬השלטונות לא חסכו מתמי­‬ ‫תחום החינוכי בלבד‪ :‬נציגיה הפכו ב­‬
‫השלטונות להלאים את מוסדות כי׳׳ח ו­‬ ‫כתם הפינאנסית בכי׳׳ח‪ ,‬אשר בניגוד‬ ‫הדרגה לדובריה המוסמכים של יהדות‬
‫מאז ‪ 1962‬נושאת החברה את השם‬ ‫לדרכה בארצות המזרח האחרות‪ ,‬לא הג­‬ ‫מרוקו בפני המעצמות בכלל ובפני צר­‬
‫׳איתיחאד׳‪ .‬עובדה זו לא פגעה בחברה‪:‬‬ ‫בילה את פעולתה אך ורק לאזורים ה­‬ ‫פת בפרט‪ ,‬שהתערבה לא‪-‬פעם לטובת‬
‫היא שמרה על רכושה ועל ת ל ^ י ה כל‬ ‫עירוניים‪ .‬לאחר מלחמת העולם השניה‬ ‫יהודי המקום מול ההתנכלויות החוזחת‪-‬‬
‫היא פתחה מוסדות חינוך בכל ישוב‬ ‫ונשנות של השלטונות‪ .‬השפעתה של‬
‫עוד היה לה על מה לשמור‪.‬‬ ‫שמנה יותר מ‪ 300-‬יהודים‪ ,‬מהחוף ה­‬ ‫כי״ח בקרב יהדות מרוקו גדלה ככל ש­‬
‫צפוני עד למדבר‪ .‬ב־‪ 1956‬למדו קרוב‬ ‫צרפת הגבירה את מעורבותה במדינה‪.‬‬
‫העליה ההמונית של יהודי מרוקו ל­‬ ‫ל‪ 35,000-‬ילדים ב‪ 86-‬בתי ספר של‬ ‫ב‪ ,1912-‬עת הטלת ה׳פרן טקטוראט׳‬
‫ישראל היא שהשמיטה את הקרקע מתחת‬ ‫כי״ח‪ .‬מספר זה היווה ‪ 60%‬מכלל אוכ­‬ ‫)שלטון‪-‬החסות( הצרפתי‪ ,‬מנו בתי הספר‬
‫לרגליה של כי״ח בארץ ה׳שריפים׳‪ .‬למש­‬ ‫לוסיית התלמידים של כי״ח בכל ארצות‬ ‫של כי״ח קרוב ל‪ 5,000-‬תלמידים‪ .‬ה­‬
‫קיף על תולדות אירגון יהודי רב אשכו­‬
‫לות זה‪ ,‬קשה לא לראות בסוף דרכה‬ ‫המזרח‪.‬‬
‫במרוקו ביטוי כלשהו להתמודדות ההיס­‬
‫טורית בין הפתרון הציוני לבין הפתרון‬

‫ה׳אליאנסיסטי׳ לבעיה היהודית‪.‬‬

‫‪21‬‬