Page 22 - ETMOL_33

‫פלשתינה מעבר לאוקיאנוס‬

‫מאת מרדכי נאור‬

‫כעשרים כפרים יהודיים קמו בארצות־הברית בסוף המאה הקודמת‪,‬‬

‫על עצמה גם את הטיפול במושבות ה‪-‬‬ ‫מיסיסיפי את שדותיה של המושבה‪ ,‬וה­‬ ‫מי שמע על מושבות בארצות־הברית‬
‫בארון רוטשילד בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫מתיישבים שעדיין לא הוציאו שנה אחת‬ ‫בשם פלשתינה‪ ,‬אודיסה החדשה‪ ,‬באר־‬
‫במקום — נותרו בחוסר כל‪ .‬רובם הת­‬ ‫שבע‪ ,‬כרמיה‪ ,‬גלעד‪ ,‬כרמל‪ ,‬בית־לחם*‬
‫משלוחי מזון למתיישבים‬ ‫ייאשו מן החקלאות וחיפשו את מזלם‬
‫בערים הגדולות‪ ,‬אך חלק‪ ,‬בראשותו של‬ ‫יהודה ז‬
‫נסיונות התיישבות גדולים‪-‬ביחס היו‬ ‫הרמן רוזנטאל‪ ,‬משורר ועיתונאי נודע‬ ‫היה זה בשנות השמונים והתשעים של‬
‫במדינת קנזאס בין השנים ‪ 1882‬ל‪,1886-‬‬ ‫בזמן ההוא‪ ,‬הקים מושבה חדשה בדרום‪-‬‬ ‫המאה הקודמת‪ .‬במקביל לעליה הראשונה‬
‫כשהוקמו שם בזו אחר זו המושבות באר‪-‬‬ ‫דאקוטה‪ ,‬בשם כ ר מ י ה ‪ ,‬על‪-‬שמו של‬ ‫ולהקמת המושבות הראשונות בארץ‪ ,‬נוס­‬
‫שבע‪ ,‬חברון‪ ,‬גלעד‪ ,‬מונטיפיורי‪ ,‬טורא‬ ‫דו בארצות־הברית למעלה מ ע ש ר י ם‬
‫)ע״ש הנדבן יהודה טורא מניו‪-‬אורלינס‪,‬‬ ‫אדולף כרמיה‪ ,‬המנהיג היהודי‪-‬צרפתי‪.‬‬ ‫מושבות חקלאיות יהודיות‪ .‬רבים וטובים‬
‫שתרם את הכספים להקמת שכונת מש‪-‬‬ ‫האמינו אז‪ ,‬כי זו הדרך הטובה ליישב‬
‫כנות‪-‬שאננים בירושלים( וליסר )ע״ש‬ ‫גם גורלה של כרמיה לא שפר עליה‪.‬‬ ‫את היהודים באמריקה‪ .‬התוצאות היו‬
‫יצחק ליסר‪ ,‬מנהיג ועיתונאי יהודי‪-‬אמ­‬ ‫בניגוד לשיטפון שהרס את קודמתה‪ ,‬פג­‬ ‫דלות ביותר‪ ,‬ובהשוואה אליהן נראים‬
‫ריקני נודע במאה הקודמת(‪ .‬התוצאות‪,‬‬ ‫עה בה דווקא הבצורת‪ ,‬ושדות החיטה‬ ‫הקשיים והבלי ההסתגלות של המושבות‬
‫כמו בשאר המקרים‪ ,‬היו דלות מאוד‪.‬‬ ‫שהתפתחו למרות היובש נתקפו בידי‬ ‫הראשונות שלנו כסיפור הצלחה ממש‪.‬‬
‫לקראת סיום שנות השמונים דעכה ה‪-‬‬ ‫מזיקים‪ ,‬שהחקלאים היהודים הבלתי‪-‬‬ ‫ההתחלה האמריקנית הקדימה את ה־‬
‫התיישמת‪ ,‬אבל התחדשה שוב בתחילת‬ ‫מנוסים לא ידעו כיצד להתגבר עליהם‪.‬‬ ‫ההתחלה הארצישראלית בכמה חודשים‪.‬‬
‫שנות התשעים‪ .‬ב‪ 1891-‬הוקמה במדינת‬ ‫לאחר שלוש שנים נעזבה גם מושבה זו‪.‬‬ ‫בראשית שבת תרמ״ב )סוף ‪ ( 1881‬הגיעה‬
‫מישיגן מושבה יהודית בשם ׳פלשתינה׳‪.‬‬ ‫מהגרים אחרים מרוסיה הקימו לא‬ ‫לאי סיסילי שבמדינת לואיזיאנה קבוצה‬
‫גורלה — היה רע‪ ,‬כרגיל‪ ,‬עד שיהודי‬ ‫הרחק מכרמיה את בית‪-‬לחם‪-‬יהודה‪ ,‬ש‪-‬‬ ‫של ‪ 35‬משפחות יהודיות‪ ,‬שאורגנו ע ל־‬
‫דטרויט נאלצו לשגר אליה משלוחי מזון‪.‬‬ ‫היתה מעין מושב‪-‬שיתופי‪ .‬מושבות נוס­‬ ‫‪T‬י תנועת ׳עם עולם׳ ברוסיה‪ .‬תנועה‬
‫פות נוסדו באותה תקופה גם בקולוראדו‬ ‫זו‪ ,‬שהוקמה במקביל לביל״ו‪ ,‬ביקשה‬
‫בסוף המאה נתפרקה המושבה‪.‬‬ ‫)׳קוטופאקסי׳(‪ ,‬בצפון‪-‬דאקוטה )׳פאינטד‬ ‫ליישב אלפי משפחות של מהגרים יהו­‬
‫נסיונות נוספים — כושלים אף הם —‬ ‫וודס׳(‪ ,‬ובאורגון שלחוף האוקיאנוס ה­‬ ‫דים מרוסיה ביישובים שיתופיים באר‪-‬‬
‫היו בסביבות עיר הבירה וושינגטון ו‪-‬‬ ‫שקט )׳אודיסה‪-‬החדשה׳‪ ,‬זכר לעיר‪-‬‬
‫בווירג׳יניה‪ .‬בקונטיקט‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הצ­‬ ‫מוצאם של המתיישבים(‪ .‬כל המושבות‬ ‫צות‪-‬הברית‪.‬‬
‫ליחו חקלאים יהודים יותר‪ ,‬אם כי ב­‬
‫אופן פרטי‪ ,‬ולא במסגרת של כפרים‬ ‫האלו החזיקו מעמד רק זמן קצר‪.‬‬ ‫נסיון קצר ל״שלום״‬

‫יהודיים שלמים‪.‬‬ ‫על אף הקשיים והכשלונות נמשכו ה‪-‬‬ ‫למעשה‪ ,‬זכות הראשונים בהתיישבות‬
‫נסיונות‪ .‬מספר גופים ואגודות‪ ,‬ובראשם‬ ‫חקלאית יהודית באמריקה שמורה לחבו­‬
‫אולם לא בכל המקומות היתה התמונה‬ ‫׳חברת העזרה למהגרים יהודים׳ שפעלה‬ ‫רה של ‪ 13‬יהודים‪ ,‬שעוד בשנת ‪1837‬‬
‫כה קודרת‪ .‬במדינה אחת לפחות‪ ,‬ניו‪-‬‬ ‫בשנים ‪ ,1883—1881‬ו׳אגודת העזרה על‬ ‫הקימו מושבה חקלאית בוואווארסינג ש­‬
‫ג׳רזי‪ ,‬נדמה היה במשך שנים‪ ,‬כי ההת­‬ ‫שם מונטיפיורי׳‪ ,‬שהחלה לפעול ב‪,1884-‬‬ ‫במדינת ניו‪-‬יורק ונתנו לה את השם‬
‫יישבות היהודית התגברה על מחלות‪-‬‬ ‫׳אליאנס׳ ואחרים הזרימו כספים למוש­‬ ‫ש ל ו ם ‪ .‬אלא שהנסיון לא עלה יפה‬
‫הילדות והיא עתידה להכות שורש בנוף‬ ‫בות אלו‪ .‬מאוחר יותר הצטרפה למאמץ‬ ‫וזמן קצר לאחר ההתיישבות נתחסל ה­‬
‫האמריקני‪ .‬בשנות השמונים והתשעים‬ ‫גם ׳קרן הבארון הירש׳‪ ,‬ובתחילת המאה‬
‫הוקמה במדינה זו שורה ארוכה של מוש­‬ ‫שלנו‪ ,‬חברת יק״א‪ ,‬שבאותה תקופה נטלה‬ ‫מקום‪.‬‬
‫בות חקלאיות )שברובן שולבה גם מל­‬ ‫גורלה של המושבה באי סיסילי לא‬
‫אכה‪ ,‬כדי להתגבר על חלק מהקשיים‬ ‫היה טוב יותר‪ .‬באביב ‪ 1882‬הציף הנהר‬

‫‪22‬‬