Page 17 - ETMOL_33
P. 17

‫מועצת הפלד בירושלים שסייעה למושל‬              ‫נמנה עם ראשי התומכים בבחירתו של‬         ‫אולם מעורבותו של ענתבי בחיי הציבור‬
                        ‫בניהול ענייני המחוז‪.‬‬  ‫הרב יעקב מאיר‪ ,‬רב צעיר ומתקדם‪ ,‬בעל‬      ‫בירושילם ובארץ־ישראל חרגה הרבה מ*‬
                                              ‫השכלה כללית ומקורב למנהיגי התנועה‬       ‫עבר לתסק ‪T‬ו‪ .‬הוא כונה בפי עסקני ה­‬
   ‫פעילות במלחמת העולם‬                        ‫הציונית‪ .‬הגם שנבחר‪ ,‬נדחה מהמשרד‪,.‬‬       ‫יישוב היהודי ״האיש החזק״ או ״הפשה‬
                                                                                      ‫הקטן״‪ ,‬והערבים קראו לו ״ראים אל־‬
‫גולת הכותרת לכל עבודתו הציבורית‬                         ‫היה זה כשלון לשתדלן ענתבי‪.‬‬    ‫יהוד״ )ראש היהודים(‪ .‬אישי ציבור‪ ,‬ספ­‬
‫היתה פעילותו בתקופת מלחמת העולם‬               ‫ענתבי היה בן‪-‬בית אצל המושלים העו‪-‬‬       ‫רדים ואשכנזים כאחד‪ ,‬ראו בו מושיע‬
‫הראשונה ובתקופת שלטונו של ג ׳מאל‬              ‫תמאניים בירושלים‪ ,‬ויש אומרים‪ ,‬שכאשר‬     ‫ומציל‪ ,‬ורבים פנו אליו בעיתות צרה ו­‬
‫פאשה הידוע‪ .‬הוא התייצב לפניו ללא‬              ‫אחד מד‪.‬ם רצה להיות בטוח במשרתו‪,‬‬         ‫מצוקה והוא נענה להם‪ .‬תודות לכישוריו‬
‫יראה ובעזרתו שוחררו עסקנים מן ה­‬              ‫חייב היה למצוא חן בעיני ״הפשה ה­‬        ‫בחיי המעשה‪ ,‬היותו בעל מעוף ואומן‬
‫יישוב‪ ,‬תלמ ‪T‬י‪-‬חכמים ואברכים מגיוס‬             ‫יהודי״‪ .‬כמו כן היה חבר במג׳לס‪-‬אידארד‪,.‬‬  ‫יחסי הציבור‪ ,‬שתדלנותו ונכונותו לסייע‬
‫לצבא התורכי‪ .‬יחד עם מאיר דיזגגוף פעל‬                                                  ‫ולהגן מצא א!זן קשבת אצל השלטונות‬
‫רבות לטובת היישוב היהודי‪ .‬השליט ה­‬                                                    ‫התורכיים‪ ,‬ראשי העדות הלא‪-‬יהודיות וה­‬
‫תורכי‪ ,‬ג׳מאל־פשה‪ ,‬איים מדי פעם לגרשי‬                                                  ‫קונסוליות הזרות )הוא אף שימש מתור־‬
‫מהארץ או אף לתלותו‪ ,‬וענתבי בכל זאת‬                                                    ‫גמן‪-‬של‪-‬כבוד בקונסוליה הצרפתית הכל­‬
‫המשיר והתייצב לפניו להגן על ענייני‬
‫היהודים‪ .‬באותו זמן נהסד השתדלן למנ­‬                                                                                 ‫לית בירושלים(‪.‬‬
‫היג‪ ,‬שאליו היו נשואות עיני רבים‪ ,‬ש­‬
                                                                                      ‫חברת יק״א מינתה אותו לבא־כוחה‬
                         ‫התפעלו מעוז רוחו‪.‬‬                                            ‫הרשמי בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ומסרה לו את הטי­‬
                                                                                      ‫פול ברכישת הקרקעות‪ .‬ב‪ 1907-‬הצליח‬
‫הצלחתו המפליאה עוררה נגדו קינאה‬                                                       ‫לרכוש מעיריית רמלה קרקע בשטח של‬
‫עיוורת ושינאה אישית‪ .‬זוהי הפרשה ה­‬                                                    ‫אלפיים דונם‪ ,‬שעליה הוקמה המושבה‬
‫עגומה של ׳הנרגנות הגדולה׳‪ ,‬כאשר עס­‬                                                   ‫באר־יעקב‪ .‬ב‪ 1908-‬קנתה החברה בהש­‬
‫קנים בישוב‪ ,‬באמצעות העיתון ׳הצבי׳‬                                                     ‫תדלותו מגרש גדול ורחב במעלה עמק‪-‬‬
‫)בעריכת איתמר בן אב״י(‪ ,‬גמרו אומר‬                                                     ‫המצלבה‪ ,‬כדי לבנות עליו דירות לעניי‬
‫להמיר את כבודו בקלון ולשבור את הש­‬                                                    ‫העדות השונות‪ .‬השכונה נקראה נחלת‪-‬‬
‫פעתו• הם הפיצו שמועות על דבר הדחתו‬                                                    ‫צדוק )על‪-‬יד ״שערי חסד״ ובגבול קריית‬
‫מ׳אליאנס׳ ומיק״א והעלילו עליו‪ ,‬שהוא‬                                                   ‫בתי וולפסון כיום(‪ ,‬לזכרו של הרב צדוק‬
‫מייסד בנק מתחרה לבנק אנגלו‪-‬פלשתינה‬
‫)אפ״ק(‪ .‬תומכיו‪ ,‬כמו יואל משה סלומון‪,‬‬                                                                      ‫הכהן‪ ,‬ראש רבני צרפת‪.‬‬
‫מלכיאל מני‪ ,‬רופין וטהון‪ ,‬יסדו את עתון‬                                                 ‫ענתבי שיכנע את המושל התורכי שיש‬
‫׳החרות׳‪ ,‬בו השיבו מלחמה שערה‪ .‬ההת­‬                                                    ‫לנטוע עצים על חולות ראשון‪-‬לציון‪,‬‬
‫נגדות כלפיו באה גם מן העיתונות הער­‬                                                   ‫וכד רכשה המושבה שטח ג מ ל גוסף‪.‬‬
‫בית בארץ‪ ,‬ערב מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬                                                    ‫תודות לו‪ ,‬הושג גם הרשיון הממשלתי‬
‫שלושת העיתונים‪ ,‬׳פלשתין׳ היפואי‪ ,‬׳אל־‬                                                 ‫לסלילת הכביש יפו — ראשון‪-‬לציון‪ ,‬ויו­‬
‫כרמל׳ החיפאי ו׳אל‪-‬מונאדי׳ הירושלמי‪,‬‬                                                   ‫שרו ההדורים בין תושבי המושבה הרטוב‬
‫שניהלו מלחמת הורמה בהתיישבות היהו­‬
‫דית‪ ,‬נהגו להזהיר לא‪-‬אחת כל מושל‬                                                                        ‫לשכניהם הפלחים הערבים‪.‬‬
‫חדש וכל קצין מחוז מ ע י תככיו ומזימותיו‬
‫של ה׳חואג׳ה׳)אדון( ענתבי‪ .‬לפי ״ פ ל­‬                                                    ‫ממונה על הבניה במושבות‬
‫ש ת י ן ״ ‪ ,‬נהג לחדש את רהיטי הבית‬
‫של כל מושל חדש שבא לירושלים‪ ,‬ברהי­‬                                                    ‫המשרד הארצישראלי של ההסתדרות‬
‫טים שהוכנו בבית־המלאכה של ׳אליאנס׳‪.‬‬                                                   ‫הציונית מינהו כאחראי על הבניה הצי­‬
                                                                                      ‫בורית במושבות העבריות‪ .‬כן השתדל בעד‬
‫לבסוף‪ ,‬גם ענתבי‪ ,‬עם כל עוצמתו‪ ,‬לא‬                                                     ‫יסוד בתי‪-‬חולים ביפו‪ ,‬חברון‪ ,‬באר‪-‬שבע‬
‫הצליח להישאר על כנו‪ .‬גם אם זכה בהת­‬                                                   ‫ועזה‪ ,‬יסד קופת‪-‬מלווה שהעניקה הלוואות‬
‫חלה להמתקת גזירת הגרוש מהארץ במל­‬                                                     ‫קטנות בריבית נמוכה לבני המעמד הבי­‬
‫חמת העולם‪ ,‬והוגלה לשבועיים לטבריה‬                                                     ‫נוני ולבעלי‪-‬מלאכה‪ ,‬ותמך בתלמ ‪T‬י בית‪-‬‬
‫)או לחיפה(‪ ,‬הרי בסתיו ‪ 1916‬גורש לדמ­‬                                                  ‫הספר אל‪-‬סלטאניה בירושלים ובתלמ^י‬
‫שק• בסוף המלחמה הגיע לקושטא‪ ,‬וטיפל‬                                                    ‫בית־הספר החקלאי מקוה‪-‬ישראל‪ .‬בעיצו­‬
‫שם בפליטי ארץ‪-‬ישראל‪ .‬זמן קצר לאחר‪-‬‬                                                    ‫מה של מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬נסע‬
‫מכן‪ ,‬מאסו בו השלטונות שם וגייסוהו‬                                                     ‫לדמשק וקנה שם חיטה ושעורה למען‬
‫לצבא התורכי שבחזית מזרח אנטוליה‪.‬‬                                                      ‫תושבי הארץ ומכרן פחות ממחיר הקרן‬
‫ענתבי נפטר בקושטא במרץ ‪ ,1919‬לאחר‬                                                     ‫לכל נצרך‪ ,‬ללא הבדל דת ולאום‪ .‬היה‬
‫שלקה במחלת טיפוס הבהרות‪ ,‬ולא זכה‬                                                      ‫מהראשונים שהטיפו הלכה למעשה ללבוש‬
‫לראות בתקופה החדשה של ^ ל ושיג‪-‬‬                                                       ‫בגדים מתוצרת הארץ — מבדים שהוכנו‬
                                                                                      ‫במטוויות בתי‪-‬הספר למלאכה של ׳אלי­‬
   ‫שוג שלאחר מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
                                                                                                                                 ‫אנס׳‪.‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬משפחת האדמה ב׳ —‬                                                          ‫שמו של ענתבי קשור גם לפרשת הריב‬
  ‫מ‪ .‬סמילנסקי )עמודימ ‪( 162—158‬‬                                                       ‫הגמל )הפלייטו( כעניין בחירתו של רב‬
 ‫עם תל־אביב בגולה — מ‪ .‬דיזנגוף‪.‬‬                                                       ‫ראשי ליהודי ארץ‪-‬ישראל )חכם‪-‬באשי‬
                                                                                      ‫וראשון‪-‬לציון(‪ ,‬לאחר מותו של הרב יעקב‬
                                                                                      ‫שאול אלישר )תרס״ו ‪ . ( 1906 /‬ענתבי‬

‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22