Page 13 - ETMOL_33
P. 13
בעיר טנג׳ר .השמועות על פעולות ההברה הגיעו לבגדאד מורה ותלמידים בעיר מרצרל בעיראק בראשית המאה
שבעירק ופרנסי הקהילה פנו למרכז ׳אליאנס׳ בפאריס להקים
מוסד חינוכי בעירם .בזה אחר זה קמו בתי-ספר של ׳אליאנס׳: פת אירגון שנאבק לשיווי זכויות
בדמשק ,בתורכיה ,בתוניסיה ,במצרים ,בלוב ,באלג׳יריה ,בפרס, ך לרבבות תלמידים בארצות המזרח
ביוון ובבולגריה .ל׳אליאנס׳ הגיע גם הד על פעולות האגו
דות הראשונות ליישוב ארץ-ישראל ,ואחד ממייסדיה קארל אז בערוב ימיו ,שלח איגרת ללורד ביקונספילד ,הוא בנימין
נטר ,בא לביקור בארץ ,כדי לברר את מצב היהודים כאן, ד׳ישראלי נציג בריטניה והאיש החזק בקונגרס ,שהיה.
והקים בשנת 1870בית-ספר חקלאי ,הוא מקוה-ישראל .הישוב ממוצא יהודי וביקש :״אתה עומד להבטיח את הנוצרים כנגד
החקלאי היהודי הראשון בארץ-ישראל בזמן ההדש .׳אליאנס׳ רדיפות המוסלמים ,מה ששואל אני ממד בשם כל יהודי
הקימה ב 1882-׳בית-ספר לתורה ומלאכה׳ בירושלים ,שהינד העולם ,כנשיא ׳חברת כל ישראל חברים׳ ,הוא כי על־י די
בעלי מלאכה רבים וכן הקימה גתי-ספר בצפת ,בטבריה, החלטה דומה תבטיח את היהודים נגד רדיפות מצד הנוצרים״.
בחיפה וביפו .בית-הספר ביפו קם בשותפות עם ׳חובבי ציון׳ — כאמור ,נציגי ׳אליאנס׳ והנציגים היהודים האחרים באותו קונ
בעצם היו אלה שני בתי-ספר ,אחד לבנים ואחד לבנות — גרס ,הצליחו והסעיף על שיווי הזכויות נכלל בחוזה־השלום,
והם תפסו מקום נכבד בחינוך בארץ .לאחר כמה שנים נפרדו אולם רומניה המשיכה להפלות אח היהודים לרעה עוד שנים
המוסדות — בית-הספר לבנים נשאר בידי ׳אליאנס׳ ,ובית- רבות והתעלמה מסעיף שיווי-הזכויות .נציגי ׳אליאנס׳ פעלו
גם בחתימת חוזה השלום לאחר מלחמת העולם הראקזונה ,אולם
הספר לבנות עבר לרשות ׳חובבי ציון׳. אז בנפרד מנציגויות יהודיות אחרות ובעיקר מהנציגות הציונית,
בזכות בתי-הספר של ׳אליאנס׳ הפכה הלשון הצרפתית שכן באותם ימים התנגדו ללאומיות יהודית ולתנועה הציונית.
שפת־אם למאות-אלפי יהודים ,למן קושטא בתורכיה וסלו בעקבות ׳אליאנס׳ הצרפתית קמו הברות יהודיות נוספות
ניקי ביוון ועד קזבלנקה במרוקו .על רקע זה פרצה לא-אחת למטרות דומות :׳אליאנץ׳ בווינה ,אגודת־אחים באנגליה וחברת
מחלוקת חריפה בין ׳חברת כל ישראל חברים׳ לבין היסודות ׳עזרה׳ בגרמניה .כולן מילאו תפק Tחשוב בהגנה על היהודים
הלאומיים והציוניים שבקרב הנוער היהודי ,בייחוד במדינות בארצות החשוכות בסוף המאה ה־ 19ובראשית המאה שלנו
הבלקן ,שראו בהשלטת השפה הצרפתית פתח להתבוללות.
אבל ראוי לציין ,כי במקביל להנחלת הלשון והתרבות של צרפת ועשו גם הרבה למען החינוד היהודי.
היקנו בתי-ספר אלו ל ת ל ^י ה ם יסודות מוצקים של תודעה
רשת החיניד
יהודית וכן של השפה והתרבות העברית.
מפעלה הגדול של כי״ח היתה רשת החינוד שהקימה
מורי כי״ח למדו את מקצועם בבית-המדרש למורים של בישובי היהודים בצפון אפריקה ,באסיה ובארצות הבלקן .רב
החברה בפאריס ,שאליו נשלחו ת ל ^ י ם נבחרים מקהילות בות ילדים נתחנכו בבתי ספר אלה במשך 120שנה ,וזכו
צרפת ומבין בוגרי בתי-הספר של ׳האליאנס׳ בכל רחבי העולם.
התקציבים העצומים ,שנדרשו להחזקת רשת חינוך מסועפת להשכלה ולחיניד ששינו את חייהם.
זו ,סופקו בין השאר מקרן מעזבונו של הברון מורים הירש, את בית-הספר הראשון הקימה ׳אליאנס׳ בשנת 1862בעיר
מלך מסילות הברזל באירופה ,שהקים גם את ההתיישבות טיטואן במרוקו ולמדו בו חמישים ילדים .היה זה מוסד חינוכי
ראשון בעל אופי מערבי במרוקו .אחר-כד הקימה בית-ספר
היהודית בארגנטינה.
דה״גול מעודד
רשת ׳כל ישראל חברים׳ פעלה בארצות אפריקה ואסיה
עד מלחמת העולם השניד^ עם כיבוש צרפת נחלשו פעולותיה.
שרל דה גול החזיר ל׳אליאנם׳ את זכויותיה; וזו ,בנשיאותו
של רנה קסין ,פרופסור למשפט בינלאומי ובעל פרם נובל
לשלום ,ח Tשה את פעולותיה בתנופה רבה) .פרופ׳ קסין היה
בין מנסחי ׳ההצהרה הבין-לאומית של זכויות האדם׳ שנתקבלה
על-ידי האו״ם ב.(1948-
עם קום מדינת ישראל נתקרבר .׳אליאנס׳ לציונות .רבבות
ת ל ^ י ם למדו בבתי-הספר שלה בצפון אפריקה ובארצות-
המזרח .ב ,1960-עם ראשית העליה הגדולה ,החזיקה החברה
במרוקו בלבד 83בתי־ספר ובהם כ 30-אלף ת ל ^ י ם .משהחלה
העליה הגדולה מארצות המזרח ,שרוקנה כמעט ארצות אלו
מיהודים — ,צימצמה החברה את פעילותה ,אולם בתי-ספר
של ׳אליאנס׳ התקיימו בפרס עד עליית חומייני לשלטון ,וכן
בכמה ארצות ערביות.
פעולותיה של החברה מתרכזים בשנים האחרונות במדינת
ישראל .בתי-הספר העממיים של ׳אליאנס׳ עברו ,כמו מוסדות
החינוך האחרים ,לרשות הממשלה והעיריות .מקוה־ישראל
משמש עד היום בית-ספר חקלאי .שני בתי-ספר על-יסודיים
נוסדו עלT -י החברה ברמת-אשכול בירושלים )הוא נושא את
שמו של רנה קסין( וברמת-אביב בתל-אביב בנוסף לבית-
הספר התיכון הוותיק בחיפה .כן מחזיקה החברה במוסד
להכשרת מורים ,׳כרם׳ בירושלים.
13