Page 18 - ETMOL_33

‫יהודים אלו‪ ,‬שמספרם נאמד ב ‪ 200-‬אלף‬ ‫‪ ■jmn‬עבר■‬
‫נפש‪ ,‬והם צדו נפשות כאשר סיפרו‬ ‫■□□וף‬
‫להם כי הם‪ ,‬המיסיונרים‪ ,‬הם בעצם יהו­‬
‫דים‪ .‬המיסיונרים •— אנגלים וגרמנים —‬ ‫יוסח הלוי‪ ,‬חוקר נודע‪ ,‬ערר מסעות בחבש ובתימן‪,‬‬
‫ניצלו גם אינטרסים של ממשלותיהם‬ ‫גילה את הפלשים וכתב שירים עבריים‬
‫שרצו — על‪-‬ידי החסות על הפלשים —‬ ‫מאת שלמה שבא‬
‫להגביר את השפעתם בחבש‪ .‬ברבות‬
‫הימים החלו הפלשים להשוד במיסיונרים‪,‬‬ ‫לו פרטים מעטים על הפלשים‪ ,‬החליט‬ ‫פרוס׳ יוסף הלוי היה חוקר של השפות‬
‫שהם אינם היהודים האמיתיים‪ ,‬כפי שהם‬ ‫ללמוד גם אמהארית‪ .‬שפת חבש‪ ,‬כדי‬ ‫השמיות‪ ,‬חוקר הכתובות העתיקות של‬
‫טוענים‪ ,‬והם ניסו לבוא בקשרים עם יהודי‬ ‫שיוכל לבוא עימם בדברים‪ .‬עד היום לא‬ ‫דרום תימן‪ ,‬מומחה בתולדות שומר ובבל‬
‫העולם‪ .‬בין השאר‪ ,‬שלחו מכתב לרבנים‬ ‫ברור באופן מוהלט היכן בעצם רכש את‬ ‫ומשורר עברי בנוסח המשכילי‪ .‬פרום׳‬
‫בירושלים וביקשו לברר אם אמת דיברו‬ ‫‪T‬יעותיו‪ ,‬אם למד הכל בעצמו‪ ,‬או שרכש‬ ‫יוסף הלוי היה גם נוסע שעבר אזורים‬
‫נידחים ובחלק מהם היה האיש הלבן ה­‬
‫המיסיונרים‪ ,‬שכאילו המשיח כבר בא‪.‬‬ ‫תורה גם באוניברסיטאות‪.‬‬ ‫ראשון שהגיע לשם‪ .‬היו בו תכונות של‬
‫בשנות החמישים והששים של המאה‬ ‫הלוי רב עם פרנסי העיר‪ ,‬עזב והשתקע‬ ‫מגלים־הרפתקנים נודעים ‪ ,‬וכמו כמה‬
‫הקודמת החלו עיתונים‪ ,‬מוסדות ואישים‬ ‫בבוקרשט‪ ,‬גם שם ניהל בתלמוד‪-‬תורה‪,‬‬
‫יהודים להתעניין בנושא‪ .‬הם ניזונו בעיקר‬ ‫אבל גם שם רדפוהו הקנאים‪ ,‬והוא נסע‬ ‫מהם‪ ,‬אהב גם הוא להסתיר את עברו‪.‬‬
‫מסיפורי נוסעים וכתבים של המיסיונרים‪.‬‬ ‫בבירות אילופה‪ ,‬השלים ‪.‬את ידיעותיו‪,‬‬ ‫יוסף בן אהרון הלוי‪ ,‬שהיה ספרדי‪ ,‬נולד‬
‫עלתה תביעה לשלוח שליחים לחבש כדי‬ ‫ולבסוף הגיע לפאריס ושם גילוהו אנשי‪-‬‬ ‫בנראה בעיר אדרינופולי שבתורכיה בשנת‬
‫להיפגש עם הפלשים‪ .‬בשנת ‪ 1855‬הגיע‬ ‫‪ .1827‬אולם בין זקני הספרדים בעיר הי­‬
‫פלשי בשם דניאל יחד עם בנו משה‬ ‫המדע‪ ,‬חוקרי המזרח‪.‬‬ ‫לכה סברה שיוסף הלוי הוא יליד הונגריה‬
‫לירושלים ועורר את הדמיון בסיפורים על‬ ‫שברח משם באחת המרידות נגד האוסט­‬
‫אחיו‪ .‬דניאל חזר לארצו ולקח עמו מכתב‬ ‫מי הם הפלשים‬ ‫רים‪ .‬יחף ורעב הגיע לעיר אדרינופולי ולא‬
‫מראשי היהודים בירושלים מופנה אל ה­‬ ‫היה לו שם קרוב וגואל‪ .‬הוא ישב בפתח‬
‫פלשים והשאיר את בנו משה בעיר‪ ,‬כדי‬ ‫אחת התעלומות של העולם היהודי‬ ‫בית‪-‬הכנסת ואז עבר במקום אחד מעשירי‬
‫שילמד יהדות ועברית )הבן נעלם אהר־‬ ‫במאה הקודמת‪ ,‬ובעצם גם היום‪ ,‬הם הפל­‬ ‫העיר‪ ,‬ריהם עליו והביאו לישיבה‪ .‬שם‬
‫שים‪, ,‬בני ישראל׳‪ ,‬היושבים בליבה של‬ ‫נתגלה שהוא תלמ ‪-T‬חכם בעל ידיעות‬
‫כד וטענו‪ ,‬כי התנצר(‪.‬‬ ‫ארץ חבש‪ ,‬מנותקים מהעולם היהודי ו­‬ ‫רבות ושמו נתפרסם בעיר‪ .‬לא עבר זמן‬
‫שומרים בקנאות על חלק מהאמונות ה­‬ ‫רב והוא שיכנע את פרנסי הקהילה להקים‬
‫קול קורא של הרב הילדסהיימר‬ ‫תלמוד‪-‬תורה לילדים והוא ניהלו‪ .‬בתל‪-‬‬
‫יהודיות‪.‬‬ ‫מוד‪-‬התורה למדו גם תנ״ד ודיקדוק וצר­‬
‫התביעה לשלוח שליח יהודי אל הפל­‬ ‫עד למאה ה‪ 19-‬היו מעט ידיעות על‬ ‫פתית‪ ,‬מקצועות לא מקובלים באותם ימים‪.‬‬
‫שים גברה‪ .‬בראש הטוענים למענם עמד‬ ‫הפלשים‪ ,‬מיהם‪ ,‬מתי באו לשם‪ ,‬האם הם‬ ‫הלוי פירסם מאמרים בעיתונים העבריים‬
‫הרב עזריאל הילדסהיימר מגרמניה‪ ,‬מ­‬ ‫צאצאים לעם היהודי‪ ,‬או שמא עם מקומי‬ ‫ולמד היסטוריה ושפות שמיות‪ .‬משנודעו‬
‫ראשי הרבנים של אותה תקופה‪ .‬הוא פנה‬ ‫שקיבל על עצמו בתקופה מסוימת הלקים‬
‫אל יהודי אנגליה‪ ,‬גרמניה ואוסטריה וקרא‬ ‫של האמונה היהודית‪ .‬מיסיונרים נוצ­‬
‫לערוך פעולות הצלה דחופות למען הפל­‬ ‫רים‪ ,‬רובם מומרים‪ ,‬החלו בפעילות בין‬
‫שים‪ .‬הרב הציע להקים למענם ועד‪,‬‬
‫לשלוח שלושה שליחים לחבש וללחוץ‬
‫על מדינות אירופה שיורו לנציגים בחבש‬
‫להגן על היהודים‪ .‬לכרוז היתה היענות‬
‫רבה‪ .‬הנוסע והחוקר היהודי שכונה ‪,‬בני­‬
‫מין השני׳ — יוסף ישראל‪ ,‬שחי בשנים‬
‫‪ ,1864—1818‬נסע באסיה‪ ,‬אפריקה ואמ­‬
‫ריקה ולספריו היו קוראים רבים — הציע‬
‫לנסוע לחבש‪ ,‬אולם לא נמצאו בספים‬
‫והוא ויתר על רעיונו‪ .‬ואז‪ ,‬משהגיעו‬
‫הדברים לאוזניו של יוסף הלוי‪ ,‬פירסם‬
‫מכתב בעיתון ‪,‬המגיד׳ וקרא‪ :‬״הנני של­‬
‫חוני!״ והסביר מדוע הוא מתאים לתפקיד‬

‫זה‪:‬‬
‫״איש מסע אנוכי מנעורי‪ ,‬עם קרח‬
‫הצפון גרתי וחרבוני ‪ r p‬מאפריקא היו‬
‫שומרי ראשי שנים רבות‪ ,‬הרעב והצמא‬
‫עימי התעוררו‪ ,‬ולילות אל‪-‬שינה נמנו לי‬
‫למכביר‪ .‬גם ביום צר לי נדור נדרתי‬
‫לאלוזד אבותי לנסוע לארץ כוש כאשר‬
‫ירחיב ה׳ עת ות י‪ .. .‬ועד עתה לא חד­‬
‫לתי לקנות לי את כל ה ‪T‬יעות הדרושות‬
‫למסע כזה‪ .‬העמקתי בינה בלשון כושית‬
‫הקדומה )געעז( והחדשה‪) .‬אמהארית(‪ ,‬ל­‬
‫מדתי ערבית‪ ,‬תורכית ומונגולית‪ .‬וגם ה­‬

‫סינית‪ ,‬המצרית והברברית לא זרו לי״‪.‬‬
‫אולם למרות הודעתו של הלוי וקריאתו‬

‫‪18‬‬