Page 15 - etmol 65
P. 15
מונטיפיורי -ראש עיר בלונדון את פניה ב 1837-כלורד-שריף של לו של מונטיפיורי ,פוזרו לכל עבר ,ופה
נדון ,מעין ראש-עיריה ,ותואר של בא ושם נותר שריד ופליט.
כרמיה ליטול לעצמו את כתר ההצלחה. רון בשובו מרוסיה ב .1846-היא רחשה
פעילותו של מונטיפיורי שהוכתרה לו חיבה והמלצותיה פתחו לפניו את לפי מסורת משפחתית ,ציווה
בהצלחה ,זכתה לפירסום בינלאומי דלתותיהם של שליטים ,ראשי ממשלות מונטיפיורי עצמו על השמדת הארכיון,
והוציאה לו מוניטין כשתדלן למען ושרים .בהשראתה גם נרקמו קשרים לבל יפליגו לאחר מותו בהערצת דמותו
אמיצים בינו לבין ראשי הממשלה ושרי ומעשיו .אולי ביקשה המשפחה להסתיר
אחיו. החוץ של בריטניה ,אשר סייעו בידו. דברים מסויימים ,המופיעים ביומנים
אולם בכל יתר מסעותיו ומפגשיו זכה משרד החוץ נרתם לעזרתו ,ונציגיו המקוריים ובמכתבים? קשה לדעת מה
רק להצלחה חלקית או אף נחל כשלו- הושיטו לו עזרה רבה במסעיו ,ולפי היו המניעים האמיתיים להשמדת האוצר
נות .בייחוד יש לציין את כשלון מאמ בקשתו התערבו לא פעם למען יהודים
ציו ברוסיה וכן את הקיר האטום בו במיצר .הוא פעל למען קיבוצים יהודים ההיסטורי.
נתקל בוותיקן ,הן בהשתדלותו להסיר לא רק בארצות בהן ביקר אישית ,אלא מוצאה של משפחת מונטיפיורי
את כתובת-הנאצה על לוח האבן שבכ- גם בארצות אחרות ,כגון תימן ,פרס, מאיטליה ,שבה התגוררה לפחות מרא
נסיה בדמשק ,שהוסיפה להעליל על ארם-נהרים ,בוכרה ,גרוזיה ,תוניסיה, שית המאה ה־ ,17בכפר בשם מונטיפיו־
היהודים גם לאחר סיום הפרשה ,והן סרביה והונגריה ,שאליהן לא הגיע. רה ליד אנקונה .הסב משה חיים נולד
במאמציו הנואשים להציל את הנער מסתבר ,שגם הוראות שר החוץ הבריטי בליבורנו באיטליה ועבר ב 1744-ללו
אדגר מוטרה שנחטף והמיר דתו על-ידי לקונסוליה הבריטית בירושלים ברא נדון .משה נולד גם הוא בעיר ליבורנו
הכנסיה .אולם גם כשלונותיו לא עימע- שית שנות הארבעים למאה ה ,19-להגן לאביו יוסף אליהו ,בעת ביקור הוריו
מו את זוהר המוניטין שלו זכה ,שכן גם על היישוב היהודי בארץ ולהעניק חסות באיטליה והיה הבכור מבין שמונה יל
אם לא עלה בידו לבטל את הגזירות לבל דורש -מקורן בהשתדלותו של דים .ב 1812-נשא לאשה את יהודית,
ולהרים את קרן עמו ,הרי עצם מאמציו בתו של לוי בארנט-כהן ,יהודי עשיר
ומסעותיו עודדו את רוחם של המדובאים מונטיפיורי. ממוצא אשכנזי-הולנדי .חמישים שנה
ארכו חיי הנשואים המאושרים .יהודית
וזקפו את קומתם. עלילת דמשק ליוותה אותו כמעט בכל מסעותיו והיתה
אין ספק ,כי גולת הכותרת בכל שותפה לתכניותיו ולדאגותיו .מונטיפ-
פעולותיו היה פועלו למען היישוב פרשת עלילת הדם בדמשק היתה יורי פנה לעסקי בורסה וענייני כספים.
היהודי בארץ-ישראל ,שבה ביקר שבע הפעילות הבינלאומית הראשונה לתיקון ב 1806-הפסיד את כל הונו ,אך לאחר
פעמים ,והאחרון שבהם בהיותו בן 91 עוול משווע ולביטול סכנה שאיימה על שנים אחדות הצליח להחזיר את חובו
שנים .הוא תרם סכומים ניכרים למען קיבוץ יהודי שלם .היתה זו פעם רא תיו ולצבור הון רב .ב 1824-פרש מעס
היישוב ,יזם ,עודד ומימן מפעלים ומוס שונה שיהדות המערב פעלה ביעילות קיו ,והוא בן ארבעים בלבד ,כדי להת
דות שונים .אם כי בלהטו ובמסירותו לא למען אחים נרדפים ,ויצרה בכך תקדים מסר לצרכי ציבור בלבד .כאדם אמיד,
בדק כראוי את הנסיבות ואת התנאים, לשנים הבאות .מונטיפיורי הופיע כדו חשוך ילדים ,שיכול להרשות לעצמו
ואף לא את הסיבות לכשלונות מסויי- בר יהדות בריטניה ,ובתמיכה מלאה של הוצאות רבות ומסעות בכל עת ,הקדיש
מים לאחר זמן .מפעלים אחדים שלו ממשלת בריטניה .פרשת שיתופו של מעתה ששים שנה לפעילות למען עם
נתקיימו לאורך ימים והביאו תועלת כרמיה ,מנהיג יהודי-צרפתי נודע,
רבה ,אולם אחרים החזיקו מעמד לתקו במשלחת טרם נחקרה לעומקה .האם ישראל ברחבי הפזורה.
פה קצרה בלבד; דרך פעולתו היתה צורף בכוונה תחילה ,כדי להשפיע על במהלך פעולותיו התייצב לפני 15
רצופה הישגים וכשלונות כאחד ,ועם ממשלת צרפת ,או באין ברירה? האם מלכים ושליטים של עשר מדינות ,וניהל
שיתופו היה בגדר הצלחה או משגה? עמם משא-ומתן על מצוקות אחיו
זאת זכה לחיבת היישוב ולהערצתו. ברור שברמיה נתון היה בכל מהלך בזקיפות-קומה ובאומץ-לב ובשעת הצו
הפרשה בדילמה קשה ,נוכח עמדתה רך ,בתקיפות .חשיבות מיוחדת נודעה
העויינת של ממשלת צרפת .מסתבר גם לקשריו עם המלכה ויקטוריה ,שכנראה
כי היחסים בין מונטיפיורי וכרמיה לא הודות לעצת מונטיפיורי לאביה ,זכתה
היו תקינים ומונטיפיורי נקט בצעדים להיות מועמדת לרשת את כס-המלוכה,
שונים על דעת עצמו .מצד שני ביקש וזאת לאחר שכנות של שנים בראמס-
גייט ,מקום מושבו של מונטיפיורי .היא
העניקה לו תואר ׳סיר׳ לאחר שקיבל
המחנה של מונטיפיורי בביקורו במרוקו
15