Page 19 - etmol 65

‫תיאורים של משחקי כ^מרגל במדורי הספורט הראשונים בארץ!‬

‫דנה עם נ םח ר ת א תן־י שראל לפני מ שח ק שנערך ב־‪ 924‬ו ‪ ,‬עם ה שחקני ם הנציב העליון של הארץ ‪ -‬ה ר ב ^ ס מ ו א׳‬ ‫קבוצת‬

‫פצצות הביירותים‬
‫ומהירות התל׳אביבים‬

‫הספורטסמנים הצעירים‪ ,‬וביחוד מן‬ ‫מאת דוד מלמד‬ ‫עד מלחמת־העולם הראשונה התפרס­‬
‫הסקאוטים‪ ,‬יהיו לנו בעתיד עובדים‬ ‫מו בעיתוני הארץ רשימות מעטות‬
‫חרוצים ומוצקים‪ ,‬בעלי השקפה בהירה‬ ‫אשר מעליה‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬ידברו‬ ‫בנושא הספורט‪ .‬בשנת ‪ 1911‬התפרסם‬
‫על חחיים‪ ,‬ולא אנשים מרוגזי‪-‬עצבים‬ ‫בלשוננו הלאומית על תחיתו הגופנית‬ ‫מאמר של צבי נשרי‪ ,‬מורה בגימנסיה‬
‫ופנטסיורים‪ ,‬מחוסרי בסיס תחת רגלי­‬ ‫של עמנו‪ ...‬הז׳ורנל שלנו יהיה הנסיון‬ ‫״הרצליה׳‪ /‬על ההתעמלות בירחון‬
‫הם״‪ .‬בסוף דבריו פונה המחבר לקור­‬ ‫״מולדת״ שהופיע ביפו‪ .‬כעבור שנתיים‬
‫אים‪ :‬״יהודים! מחר ‪ -‬ועשיתם לכם‬ ‫הממשי הראשון בענין זה״‪.‬‬ ‫החלו להתפרסם לעתים מזומנות חוב­‬
‫קשר לזכרון‪ ,‬ונדבתם לקרן המרכז של‬ ‫בגליון הראשון מתפרסמים הספדים‬ ‫רות בשם ״המכבי״ שעסקו בספורט‪.‬‬
‫ה׳מכבי׳ איש כפי יכולתו ליסוד גדודי‬ ‫על יעקב גראנובסקי‪ ,‬שהקים בשנת‬ ‫אירגון הספורט עצמו עסק גם בפעולת‬
‫‪ 1913‬קבוצת‪-‬כדורגל ומועדון‪-‬ספורט‬ ‫הסברה‪-‬בכתב שכללה כרוזים ועלונים‪.‬‬
‫סקאוטים עבריים‪ ...‬היו נכונים״‪.‬‬ ‫באודסה‪ ,‬ושחלומו האחרון היה ״ירחון‬ ‫בשנת ‪ 1919‬החל להופיע כתב‪-‬עת בשם‬
‫לא נפקד גם מקומו של ״שיר הסקאו‪-‬‬ ‫לעניני ׳מכבי׳ בעברית‪ ...‬׳מכבי׳ בשפת‬ ‫״מכבי״ בהוצאת מרכז המכבי ברוסיה‪.‬‬
‫טים״ מאת יצחק קצנלסון )״על שפת‬ ‫המכבים״‪ .‬נוסף להספדו של העורך‬ ‫היה זה ״מכתב‪-‬עתי מצוייר לעניני‬
‫יאור‪ ,‬על מרחב כר ‪ -‬שם סקאוטים‬ ‫מובא גם נאום‪-‬הספד שנשא ד״ר יוסף‬ ‫החינוך הגופני״ בעריכת י‪ .‬וסרמן‪.‬‬
‫עברים חונים״( וכן מאמרים מתורגמים‬ ‫הצהרת‪-‬הכוונות של המערכת מכריזה‬
‫בנושאי חינוך גופני‪ .‬כמו מאמר של‬ ‫קלוזנר ביום הזכרון לגראנובסקי‪.‬‬ ‫בגליון הראשון‪ :‬״על שאיפותינו‬
‫ותעודותינו אנו‪ ,‬המכבים שברוסיה‪,‬‬
‫מוריס מטרלינק ״שבח לבוקס״‪.‬‬ ‫גופות שזופות שמש‬ ‫דיברנו לא פעם באספותינו הפומביות‪,‬‬
‫בכרוזינו‪ ,‬בחוזרינו ובירחוננו בשפה‬
‫את המימד העיוני מביא לחוברת‬ ‫באותו גליון מופיע שיר של אליהו‬ ‫הרוסית‪ .‬אולם עכשיו הננו נכנסים‬
‫הסופר א‪ .‬שטיינמאן במאמר ״בשר‬ ‫מייטוס ״על שפת הים״ שנכתב באודסה‬ ‫בפעם הראשונה אל תוך חוג יותר‬
‫ורוח״‪ .‬בין השאר הוא כותב‪ :‬״אולם‬ ‫בשנת ‪ :1918‬״מה יפה להלך עירום בלי‬
‫תשוקה אחת ניתנה לעם ישראל‪ .‬הוא‬ ‫כסות בחצץ על שפת‪-‬ים‪ ...‬בחול מוט­‬ ‫רחב‪ ...‬אין אנו קבוצה של ספורטסמנים‬
‫ביטל עבודה זרה‪ ,‬הוא הפשיט את אדרת‬ ‫לות גופות שזופות‪-‬שמש‪ ,‬עופות זהב‬ ‫ומתעמלים בלבד‪ ,‬כי‪-‬אם ההסתדרות‬
‫הקדושה מעל הקנינים הארציים‪ ,‬מעל‬ ‫צורב‪ ...‬מה־יפו גופות‪-‬ברונזה מתוחות‬ ‫לתחיה הגופנית של העם העברי‪ .‬שוא­‬
‫כוח השרירים ומעל הממשלה‪ .‬מושג‬ ‫פים אנו ליצור יהדות בריאה וחזקה‬
‫אלה לנוגה הצהרים״‪.‬‬ ‫ולתת לצעירי ישראל שרירים מוצקים‬
‫החולין הוא רכושה של התקופה האח­‬ ‫מקום נכבד תופס בגליונות הראשו­‬ ‫ורצון לאומי חזק‪ ...‬ואל המטרה הזאת‬
‫רונה‪ ,‬של ההכרה הסוציאלית‪ .‬מכאן‬ ‫נים נושא ״הסקאוטיזם״‪ ,‬הוא הצופיות‬ ‫בא לשמש לנו הרבעון‪ .‬הוא צריך להע‪-‬‬
‫בלשון ימינו‪ .‬במאמר ארוך מסביר ד״ר‬ ‫שות לאותה הבמה העברית‪-‬הכללית‪,‬‬
‫ואילך‪ ,‬כיון ששר האומה כבר עשה את‬ ‫ר‪ .‬הרצברג ״מה זה הסקאוטיזם״‪ .‬״מן‬
‫שלו‪ ,‬הותרה לאומה גם להשתוקק אל‬
‫החולין‪ ,‬אל כוח השרירים ואל המל­‬

‫כות״‪.‬‬

‫‪19‬‬