Page 17 - etmol 65
P. 17

‫הרצח‬
                                                                                   ‫בדרך‬

                                                                                   ‫מדולייא‬

                                                                                        ‫מאת מאיר בניהו‬

                                                                                     ‫עשרות סוחרים‬
                                                                                   ‫בדרכם חזרה לעירם‬

                                                                                     ‫סלוניקי מהיריד‬
                                                                                   ‫הגדול בכפר דולייא‬
                                                                                   ‫נרצחים במארב בין‬

                                                                                     ‫ההרים ‪ -‬הקינה‪,‬‬
                                                                                    ‫ההספד והשכחה‬

                                         ‫יהודי סלוניקי במ אה ה־‪17‬‬

   ‫דךכו חצים צוררים וישבו במו ארב‬        ‫לייא‪ ,‬הוא כותב שישלחו סחורה ״בזמן‬                                           ‫המקונן‪:‬‬
‫לשפוך דם הסוחרים כמי מעין לחורב‬          ‫היריד‪ ,‬להיות שמן היריד תבוא שיירה‬                 ‫בת עמי תבכי על חמודי עינים‬
                                         ‫גדולה במאוד מאוד מישמעאלים ויוונים‬           ‫אשר הלכו לירידם כמחולת מחנים‬
     ‫בשנה ה׳ אלפים בפרט נפלו בחרב‬                                                       ‫ובשובם תוך ההרים‪ ,‬צאן אובדות‬
 ‫אז יד צורר גוברת לשפוך לארץ דמי‪.‬‬               ‫ויאודים )יהודים( ואין כל סכנה״‪.‬‬    ‫היו עמי‪.‬‬
                                         ‫יציאת הסוחרים ליריד דולייא‬
 ‫‪...‬ובבואם לתומם כאיש אחד חברים‬          ‫נחשבה למאורע שעל‪-‬פיו נהגו לציין‬           ‫קינה זו נתחברה באמסטרדם כדי‬
     ‫לא ידעו כי לדמם יארובו אכזרים‬       ‫תאריכים ויש לנו דוגמה לכך מפי עדות‬        ‫לאמרה בליל תשעה באב‪ ,‬מחברה הוא‬
        ‫להרגם ולחומם‪ ,‬שאגו ככפירים‬       ‫שנאמרה לפני חכמי סלוניקי‪ :‬״וכולם‬          ‫יוסף בן שלום גאלייגו מסלוניקי‪ ,‬שהיה‬
                                         ‫הסכימו שהיה זה ביום ג׳ קודם חצי‬           ‫ארבע־עשרה שנה שליח ציבור בבית־‬
   ‫דלקום על ההרים‪ ,‬וירדפו את עמי‪.‬‬        ‫היום בחודש אלול משנת השפ״ט‪ ,‬בזמן‬          ‫הכנסת של קהילת ״בית יעקב״ באמס­‬
                                                                                   ‫טרדם‪ .‬היא נדפסה בספר ״אמרי נועם״‪,‬‬
‫כנראה הגיעה השמועה לסלוניקי‬                      ‫הליכת הסוחרים ליריד דולייא״‪.‬‬      ‫שיצא לאור בבית־הדפוס של מנשה בן‬
‫באיחור זמן‪ ,‬אולי מחמת שיבושי הדר­‬                                                  ‫ישראל באמסטרדם בשנת שפ״ח‬
‫כים‪ .‬קרובי ההרוגים הזדרזו לצאת למ­‬                  ‫חזרה לבית‬                      ‫)‪ .(1628‬היא מקוננת על סוחרים שחזרו‬
‫קום לאסוף את ההרוגים‪ .‬עד הגיעם‬                                                     ‫מיריד קולייא ונהרגו בדרך בידי שוד­‬
‫למקום נבאשו גופות‪ ,‬וכמה מהן היו‬          ‫הסוחרים היהודים מסלוניקי שנסעו‬
‫״מאכל לעוף השמים״‪ .‬המשורר מתאר‬           ‫ליריד דולייא בשנת שע״ז )‪ (1617‬יצאו‬                                              ‫דים‪.‬‬
                                         ‫בי״ד באלול חזרה לביתם‪ ,‬בהיותם בין‬         ‫דולייא היא כפר במקדוניה בגבול‬
                             ‫את המאורע‪:‬‬  ‫הכפר קאסטורינה במחוז קאלסידיק‬             ‫יוון־בולגריה‪ ,‬השוכן כתשעים קילומט­‬
                                         ‫ופולוג׳י‪ ,‬אשר על ההר‪ ,‬סמוך לגבול‬          ‫רים מצפון לסלוניקי‪ ,‬ואליו היו מגיעים‬
     ‫לןךבו אל גיא ההרגה ולזדרו פניהם‬     ‫הבולגרי של היום‪ ,‬התנפלו עליהם נוצ­‬        ‫מסלוניקי אחרי שלושים שעות רכיבה‪.‬‬
     ‫נקובים ככברה מצאויאת פגריהם‬         ‫רים ותורכים ועמם אפילו חיילים תור­‬        ‫היריד שבכפר זה היה מן הגדולים בירי­‬
‫קול צרה כמבכיךה‪ ,‬הקימו קול עליהם‬         ‫כים ‪ -‬ינצ׳ארים ‪ -‬והרגו ״קהל גדול‬          ‫די מקדוניה במאה ה‪ .17-‬סוחרים יהודים‬
     ‫להביאם העירה‪ ',‬רדנו‪ ,‬אמרו עמי‪.‬‬      ‫השבים מיריד דולייא״‪ ,‬בהם היו אבות‬         ‫רבים היו יוצאים בשיירה מסלוניקי‬
                                         ‫ובנים ושאר קרובי משפחה‪ ,‬צעירים‬            ‫בכל שנה בקיץ‪ ,‬בסוף חודש אוגוסט‪.‬‬
        ‫רוגז אחזו כולם ק טני ם וגדולים‬   ‫וזקנים‪ ,‬בעלי מלאכה ואומנים‪ ,‬תלמידי‪-‬‬       ‫ולא רק יהודים יצאו לאותו יריד‪ .‬סוחר‬
     ‫ותשא העדה קולם כיללת אגלים‬                                                    ‫יהודי אחר תיאר יריד במקום אחר ביוון‬
      ‫על כי בא^ים עלה מרום תולעים‬                         ‫חכמים וחשובי הקהילה‪.‬‬     ‫שיש להניח‪,‬כי היה דומה לזה של דו‪-‬‬
      ‫לא הכירום עינים‪ ,‬קדרו בני עמי‪.‬‬     ‫יוסף שלום תיאר את ההתנפלות‬
     ‫שמום תוך אחוזתם ויכסו דם נקי‬
   ‫אל קבר בני גלו ת ם בארץ *שלוניקי‪.‬‬                                       ‫בשירו‪:‬‬

‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22