Page 60 - הליכה לקיסריה להעלאה לאתר
P. 60

‫‪ 46‬הליכה לקיסריה‪ :‬מבט היסטורי וארכאולוגי‬

‫השלטון הפאטימי (‪ .)1099‑969‬אחת הכתובות‪ ,‬שנמצאה במי ים רדודים סמוך לתאטרון‪ ,‬היא‬
                                          ‫כתובת בנייה המדברת על מבנה מבוצר שבנו הטולונים‪.‬‬

‫מעאוויה‪ ,‬כובש העיר‪ ,‬הושיב בה בשנת ‪ 662‬פרסים שהובאו מבצרה ומבעל בק‪ ,‬וכן הודים‪ .‬באותה‬
‫עת נודע השטח שמסביבה כאזור ביצתי שלא הומלץ להתיישבות‪ .‬דומה ששנות המצור הממושכות‬
‫הביאו להזנחת הטיפול בשדות ובניקוז הנחלים‪ .‬מן התיאורים המאוחרים יותר — של אלמוקדסי‬
‫(‪ )985‬ושל נאציר א־ח'וסרו (‪ ,)1047‬עולה תמונה שונה לחלוטין‪ ,‬של ארץ פורייה ומלאה בעצי פרי‬

                                                                                         ‫מניבים‪.‬‬

                ‫אלמוקדסי מתאר את קיסריה ב־‪ 985‬בערך — ראשית השלטון הפאטימי‬

                    ‫ו[באשר ל] קיסריה הרי שאין‪ ‬על (חוף) הים הביזנטי [קרי‪ ,‬הים התיכון] עיר נעלה יותר ולא‬
                    ‫מרובת דברים טובים; הטּוב בה עולה על גדותיו והדברים הטובים בה שופעים‪ .‬בעלת שטחים‬
                    ‫פתוחים[?]‪ ‬נאים ובעלת פירות משובחים [אחד מכתבי היד מוסיף במקום משפט אחרון זה‪ :‬היא‬
                    ‫מקור לחלב הג'אמוס‪ ,‬לחם לבן ומסגד יום ו' נאה]‪ .‬יש בה מבצר (חצן) שגיב ופרוור מאוכלס (רבץ'‬
                    ‫עאמר)‪ ,‬ש(חומת) המבצר נבנתה סביבו מזה זמן‪ .‬מימי השתייה שלהם מבארות‪ ‬ומאגרי מים גדולים‪,‬‬

                                    ‫ולה מסגד יום ו' (ג'אמע) נאה (אלמוקדסי‪ ,‬אקאלים‪ ,‬עמ' ‪ ,174‬תרגום עמיקם אלעד)‪.‬‬

                      ‫תיאורו של הנוסע הפרסי נאציר א־ח'וסרו (‪ ,1047‬כחצי מאה קודם‬
                                                                             ‫לכיבוש הצלבני)‬

                    ‫משם הגענו לעיר הנקראת קיסריה‪ ,‬שנמצאת ‪ 7‬פרסאות [כ־‪ 21‬מילין] מעכו‪( .‬קיסריה היא) עיר‬
                    ‫נאה עם מים זורמים‪ ,‬חורשת דקלי תמרים‪ ,‬עצי תפוז ואתרוג‪ ,‬חומה חזקה ושער ברזל‪ ,‬מעיינות מים‬
                    ‫זורמים בתוך העיר ומסגד יום ו' נאה‪ .‬כאשר יושבים בחצר המסגד ניתן ליהנות ממראה הים‪ .‬היה‬
                    ‫שם קנקן שיש גדול‪ ,‬דק כמו חרסינה סינית‪ ,‬שיכול להכיל ‪ 100‬מנים [‪ 90‬ליטר בקירוב] מים (נאציר‬

                                                                ‫א־ח'וסרו‪ ,‬ספר המסעות‪ ,‬ספרנאמה ‪ ,18‬תרוגם מ' שנקר)‬

‫שניהם לא מציינים נמל‪ ,‬ודומה שהוא לא שימש גורם מרכזי בכלכלת העיר‪ .‬העיר המצומצמת בוצרה‬
‫בחומה חדשה‪ .‬לבנייתה נלקחו אבנים מן הבניינים הביזנטיים הסמוכים‪ .‬גם ִּכ ְבשני סיד שנתגלו‬
‫מבחוץ לקו החומה‪ ,‬שבהם נשרפו פריטי שיש לשם ייצור סיד‪ ,‬נבנו כנראה בתקופה העבאסית בזיקה‬
‫להקמת החומה‪ .‬זו חוזקה מאוחר יותר‪ ,‬כנראה בידי אחמד אבן טולון וגם בידי הפאטימים‪ .‬זו העיר‬

                                                                      ‫המבוצרת שכבשו הצלבנים‪.‬‬
‫במקום הכנסייה האוקטגונלית הוקם מסגד יום שישי מפואר שהשקיף אל הים‪ .‬סביבו‪ ,‬ומערבה לו‪,‬‬
‫בשטח הנמל הפנימי שנסתם‪ ,‬הוקמה שכונת מגורים עם רחובות ובתים מרווחים למדי‪ .‬בתקופה‬
‫הפאטימית (איור ‪ )57‬הותקנו ברבים מהם ממגורות תת־קרקעיות שנועדו כנראה לאחסון פלפל‬
‫שחור‪ .‬לבתים היו בארות מים וכן בורות ספיגה למי שופכין‪ .‬ממזרח לבמה המוגבהת‪ ,‬שעליה עמד‬
‫המסגד‪ ,‬המשיך להתקיים עד רעידת האדמה של ‪ 749‬בית המרחץ הביזנטי‪ .‬אזור מחסני הנמל‬
‫(בשטח ‪ ,)LL‬שננטש לכמה עשרות שנים לאחר הכיבוש‪ ,‬שב לשימוש‪ .‬שרידי מבנים נמצאו גם‬
‫ממזרח לחומה המוסלמית‪ .‬שני מטמונים מתקופה זו‪ ,‬שנתגלו בשני מקומות נבדלים למרגלות המסגד‬

                                 ‫המרכזי (איורים ‪ ,)59 ,58‬משקפים אולי את סכנת המצור הצלבני‪.‬‬
   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65