Page 63 - הליכה לקיסריה להעלאה לאתר

‫סקירה היסטורית ‪49‬‬

‫איור ‪( 59‬עמוד קודם למטה)‬ ‫איור ‪( 58‬עמוד קודם למעלה)‬
‫מטמון כלי מתכת מהתקופה‬ ‫מטמון תכשיטים פאטימיים‪,‬‬

‫הפאטימית שהוטמן בתוך‬ ‫המאה האחת־עשרה‪.‬‬
‫באר לצד גרם מדרגות שירד‬ ‫נתגלה בשנת ‪ 1960‬באחד‬
‫מבמת המקדש לכיוון מזרח‬
‫מקמרונות במת המקדש‬
‫ההרודיאני‪ ,‬מתחת למסגד‬

‫הפאטימי‬

‫איור ‪60‬‬ ‫את קיסריה בין ערי הנמל של פלסטינה‪ ,‬לצד עכו ודור בצפון‪ ,‬וארסוף ויפו‬
‫מפה מוסלמית של‬ ‫בדרום (איור ‪ .)60‬בשנת ‪ ,975‬כחלק ממתקפה כוללת על שטחי המוסלמים‪,‬‬
‫אלאצטח'רי‪' ,‬דרכים וארצות'‪,‬‬ ‫כבש את קיסריה הקיסר הביזנטי יוהנס צימיסקס (‪ ,)Tzimisces‬בנצלו‬
‫‪ ,952‬המציגה את ערי החוף‬ ‫את המתיחות בין הפאטימים של מצרים לבין העבאסים‪ .‬אולם השלטון‬
‫של ארץ ישראל ופניקיה‪,‬‬ ‫הביזנטי המחודש היה קצר ימים והארץ שבה במהרה לשלטון הפאטימים‬
‫מדרום לצפון‪ ,‬בהן גם‬ ‫של מצרים‪ ,‬שנמשך עד ‪ .1070‬הפאטימים הם ששלטו גם בדרכי הים והיו‬
‫להם הסכמי מסחר עם סוחרי אמלפי וונציה‪ .‬בתקופה זו אורגנה מחדש‬
‫קיסריה‬ ‫מערכת האזעקה באמצעות סימני עשן ואש‪ ,‬מערי החוף — רבאטאת —‬
‫אל רמלה הבירה‪ .‬מתיישביהן היו חיילים שכירים‪ ,‬או פקידים לא ערבים‬
‫המקבלים משכורות מהשלטון‪ ,‬או מתיישבים צבאיים שזכו בחלקות קרקע‬
‫וקיבלו עליהן הנחות מס‪ .‬האותות הועברו דרך מגדלים הפזורים לאורך‬
‫הדרכים כדי להתריע על התקפה ביזנטית מן הים או כדי להודיע על אנייה‬
‫המגיעה לצורך פדיון שבויים‪ .‬על כך יש תיאור מפורט של אלמוקדסי‪.‬‬
‫אמנם קיסריה אינה נמנית ברשימת ריבטאת' אלו‪ ,‬אך היא הייתה מוקפת‬

‫חומה‪ ,‬כעדותו שלו‪ ,‬ונמצאה בספר הימי‪.‬‬
‫אף שקיסריה לא התפרסמה כמרכז לימודים אסלאמי‪ ,‬ישבו או לימדו‬
‫בה כמה חכמי דת — עולמא — ששמותיהם נזכרים במקורות המתייחסים‬
‫לתקופה הטולונית‪ ,‬האיח'שידית והפאטימית‪ .‬אחד מהם היה אבן אלקיסראני‪ ,‬יליד עכו (‪)1085/6‬‬
‫שגדל בקיסריה ואחר כך עבר לדמשק ומשם לחלב‪ ,‬שבה הופקד על הספרייה המקומית‪ .‬הוא נמנה‬

‫עם משוררי סוריה החשובים בתקופתו‪.‬‬
‫תחת שלטון הפאטימים עמד בראש העיר המבוצרת מושל מקומי (אמיר) ולפקודתו חיל מצב‬
‫וקאדי שהיה המנהיג הדתי‪ .‬בצד המוסלמים הייתה גם אוכלוסייה נוצרית קטנה וכן קהילה שומרונית‬
‫וקהילה יהודית שאותן מזכיר בנימין מטודלה בשנת ‪ .1162/3‬על הקהילה היהודית יש ידיעות‬
‫מעניינות בגניזה הקהירית‪ .‬נזכרים בה גם שמותיהם של שניים מהמושלים הפאטימים של קיסריה‬

‫ומחוזה‪.‬‬
‫התעודה המוקדמת ביותר שיש בה מידע שכזה היא משנת ‪ ,1025‬והתעודה המאוחרת ביותר —‬
‫משנת ‪ ,1098‬שנה אחת קודם לכיבוש הצלבני של ירושלים‪ .‬קיסריה מכונה בהן לפעמים חצור וגם‬
‫חצריה — פרי שיבוש בהגייה בערבית — שיזר‪ .‬מן התעודות אנו למדים על בית הכנסת שהיה בקיסריה‬
‫ועל ראשי הקהילה‪ .‬יפו שימשה הנמל העיקרי של רמלה וירושלים‪ ,‬אך היה אפשר לרדת מן הספינה‬
‫גם בנמל קיסריה‪ .‬כזה היה גורלו של סוחר יהודי ששמו יעקב בן סלמאן אלחרירי (סוחר המשי)‪,‬‬
‫שיצא מטריפולי ליפו בספינה שנתקעה עם הגהים שבורים במשך ארבעה ימים בים מול קיסריה‪.‬‬
‫הסוחר ומרכולתו הורדו מן הספינה בחפזה‪ ,‬ובמשך חמישה לילות הוא נאלץ ללון בבית הכנסת‬

‫שבמקום עד שהמשיך והגיע עם מטענו לרמלה (שנת ‪ 1060‬בערך)‪.‬‬