Page 2 - etmol 81
P. 2
העורך :שלמה שבא ^ עתתווןו לתתול דות ארrץ יששרראאל ועמם יששרראאל
מועצת המערכת :פרופ׳ שלמה סימונסון,
ד״ר שלמה נצר ,פרופ׳ יוסף גורני
המערכת :המכון לחקר התפוצות ,בנין קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
המעצב :אדר דריאן
ההפקה :הוצאת מלוא בע״מ
הפצה ומנויים :ת.ד - 23078 .תל־אביב ,61230טלפון 201561־03
סדר לוחות והדפסה :דפוס חדקל בע״מ -תל־אביב
מנוי לשנה ~ 30ש״ח
גליון בודד 6.-ש״ח
מיסודם של אוניברסיטת תל״אביב ומשרד החינוך והתרבות
L.
התוכן מדברים מאה שנה
בעמוד זה מסופר כיצד קם ועד בירושלים לפני מאה שנה והחליט על אליעזר בן־יהודה עלה לארץ בראשית שנת תרמ״ב ,סוף ו ,188ומייד
הדיבור העברי; בפתח החוברת כותב אליהו הכהן על המקראות החל לפעול למען חידוש הדיבור העברי ,בשיחות ,באסיפות ובעתונו
שחינכו את ילדי ישראל ללשון ולספרות העברית ושהראשונות בהן ״הצבי״ .שמונה שנים אחר־כך ,בשנת תרמ״ס ,1889 ,התארגנה
הופיעו מאה שנה לפני שאליעזר בן־יהודה וחבריו התחילו לדבר בירושלים קבוצת אגשים והקימה אגודה בשם ״חברה ברורה״ שמטר
עברית .אליהו הכהן ערך לפני כמה חודשים במרכז לוין קיפניס תה לחנך לדיבור עברי בלבד .בכך החל בעצם המסע הפומבי לחידוש
במכללת לוינסקי בתל־אביב תערוכה של כ־ 150מקראות מאוספיו הדיבור העברי .שגה אחר־כך ,ב־ ,1890קם ועד הלשון העברית ,אבי
מתקופת המהפכה הצרפתית ועד היום .המאמר המופיע בחוברת זו האקדמיה ללשון כיום .וכך ,מציינים אנו השגה את מלאות 100שגה
הוא פתח למחקר בשטח שלא עסקו בו כמעט עד היום; בשער לדיבור העברי ,כשפה יום־יומית ,שתחילתו בירושלים באגודת ״שפה
החוברת -המקראה ״גני״ בעריכת אהרן יעקב שפירא שיצאה לאור ברורה״ שבה היו חברים משכילי העיר ,אשכנזים וספרדים .היה זה
ב־ • 1924דלקרוא הוא מגדולי הציירים הצרפתים במאה ה־ ,19יצחק אחד המפעלים הראשונים שהשתתפו בו בגי שתי העדות .״שפה
לודן מספר )בעמוד (6על מסעו ב־ 1832של דלקרוא במרוקו ועל ברורה״ פירסמה תקנון ־ ״מכתב תקנות״ ,ובו הודיעה על דרכי
פעולתה לחידוש הדיבור ,וכך נאמר בו בין השאר... :חברה תכונן
רישום של החצר בירושלים ושמה ׳שפה ברורה׳ .היה לא תהיה החברה חברת משכילים,
בו נערכה החתונה; חברת קנאים ובו׳ ,ולא תתערב בעגיגי כיתות ודעות ,רק חברה עברית
מרישום זה יצר דלקרוא
בלי כל גון מיוחד בדבר שאינו נוגע לתכליתה.
תמוגת-שמן - תכלית החברה לשרש מקרב היהודים יושבי ארץ־ישראל את לשונות
״חתונה יהודית במרוקו״ העלגים ,הזשרגון האשכנזי והספרדי וכו׳ ,המחלקות את לבות המדב
הרישומים והציורים שלו מחיי היהודים שם; יצחק לודן הוציא עתה רים אותם ועושים אותם כמו לו היו בגי עמים שוגים וגורמות פרוד
לאור ביידיש ספר־אלבומי מהודר בשם ״פערל פון גן־עדן״ ־־ פניני גן
עדן ,על ציור וציירים וציור יהודי ,מלווה בתמונות רבות • פרופ׳ הלבבות נורא בדעות וגמוסים ומנהגים.
מרדכי גיחון סוקר את ההתקפה האחרונה של אלנבי בסוף 1918שבה
נכבש צפון הארץ; היתה זו מערכה מיוחדת במינה :השתתפו בה ראשי האמצעים אשר תשתמש בהם החברה להגיע אל מטרתה:
כוחות שהיתה זו הופעתם האחרונה במלחמות -פרשים ורמחים ,יחד
עם כוחות שהיתה זו הופעתם הראשונה במלחמות -אווירונים החברה תשכור נשים יודעות לדבר עברית והן תלמדנה ביחוד הדבור
ושדיוניות )עמוד • (8נחום טים גידל מצלמי הפוטו־ז׳ורנאליזם בלשון העברית וגם הכתיבה והקריאה את הנשים והבנות אשר בכל
הנודעים באירופה מציג בעמודים 13-11צילומים ממסע שערך בית אשר יחפצו שם בזה וכן בבתי-הלמוד של ה׳מאיסטרה׳ )מעין
בפולין היהודית בשנת • 1932ד״ר רון צוויג מגלה כי האמריקאים
התעלמו מן היהודים שיצאו ממחנותיהם אחרי מלחמת העולם השניה גננות ספרדיות של אז(.
כדי להעפיל לארץ ונמנעו מלעזור לאנגלים במלחמתם בעולים
ה״בלתי־ליגליים״ לארץ־ישראל )עמוד • ( 14לישראלי הישגים רבים החברה תדפיס ספרי מלים קטני הכמות ,שיכילו המלים הנצרכות
בחקלאות הידועים בעולם ולהם אחראים במידה רבה חוקרי תחנת לדבור הרגיל בחיי כל יום ויום ועניני הבית והמסחר ...ותדפיס על
הנסיונות על שם וולקני הפועלת זה 75שנים ואשר עשתה רבות
להעלות את החקלאות הישראלית מרמתה הפרימיטיבית בראשית הוצאותיה ספרי קריאה וספרים ממין אחר...
המאה ועד להישגיה היום; אייזיק סדומי מספר בעמוד 16על האנשים
שעשו את העבודה • בימים אלו יצא לאור בהוצאת בית לוחמי ועד הספרות יחפש בגנזי כל הספרות העברית והוציא משם את כל
הגיטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד ספר מדבריו של יצחק-אנטק המלים העבריות ואשר להן צורה עברית ויפרסמן ברבים למען תהיינה
צוקרמן ,ממפקדי המרד בגיטו ורשה; הוא מספר על היום הראשון
לשחרור ,כאשר חשב שהוא ורעייתו צביה שיצאו מן המחתרת ,רק ידועות לכל אדם ,אף יבחן הועד וייצר מלים חדשות.
הם השרידים האחרונים ליהודי פולין)עמוד • ( 19דן יהב על דייגים
בכנרת ובחוף הירקון )בעמוד • (20כיצד באה לעולם קופסת החברה תחזק ידי כל איש אשר יחפוץ להביא הדבור בלשון העברית
הקרן־הקיימת )עמוד •(21ד״ר י.ח .בילצקי מספר בעמוד 22על בביתו.
הגולם שיצר ולא יצר המהר״ל מפראג • ובעמוד האחרון -גרשום
והנה לא נשלה את נפשנו במחזות שוא ומדוחים ולא נחשוב כי נבוא
שלום. עד תכליתנו בזמן קצר .ידע ידענו כי המלאכה מרובה וקשה ,ולא
לשנה ולא לחמש ואולי אף לא לעשר שנים ...אבל בטוחים אנו כי
חפצנו זה יצלח בידנו ,והביא אתו אחדות ואחוה בישראל .עלינו
להתחיל במלאכה הגדולה הזאת ,אשר תנחיל תפארת וכבוד לכל
העוסקים בה ,ושמם ישאר לזכר עולם בדברי ימינו .ואלהי ישראל
יהיה בעזרתנו ויזכנו לראות את פריו אם מהרה ואם אחרי שנים.
נאום ונאום יעקב מאיר ס״ט ,בן-יהודה עורך הצבי ,חיים הירשעגזאהן,
חיים קלמי ס״ט.
