Page 5 - etmol 81
P. 5
צעד נוסף בהתפתחות המקראות בארץ מתהווה כאשר ליה .רק באמצע המאה הופיע ניצן ראשון של סוג ספרותי
תחת כנפי חסותו של הברון רוטשילד ניגשים ,בראשית זה במזרח אירופה :״אלף־בית״ והוא ״ספר חינוך נערים
שנות התשעים ,שלשה ממורי המושבות -יהודה גרזובסקי ללמד בני ישראל ספר ולשון עברי״)וילנ ה ,חלק א׳ , 1849 -
דוד יודילוביץ וחיים ציפרין להוצאת סדרה חדשה של ספרי חלק ב׳ .(1850 -עורך מקראה זו ,שלא הזדהה בשמו בשער
לימוד ומקראות בשם ״בית הספר״ )ירושלים .(1892 - הספר ,היה ד״ר אריה לאון מאנדלשטאם ,המפקח הראשי על
כותבים המחברים בהקדמתם ״...ומה מאושרים אנו ,כי ענייני היהודים במינסטריון ההשכלה הרוסי.
אותנו זיכתה ההשגחה להיות הראשונים המתחילים בזה. בעשור שלאחר מכן ,השלים הסופר אברהם מאפו את
אנחנו ,שזכינו להיות מורים בבתי הספר במושבות בארץ יצירתו האחרונה ,המקראה ״אמון פדגוג״ )קניגסברג -
אבותינו ,אשר פה אנו רואים תחילת החיים החדשים של ,(1867שיצאה לאור ימים אחדים לפני מותו .כעבור שנים,
עמנו כמו שצריכים להיות ,אנחנו הרגשנו החסרון הזה התוודה הפרופסור יוסף קלויזנר שמקראה זו האהיבה עליו
ביתר שאת וניקח עלינו עבודת הקודש למלאת החסרון הזה את השפה העברית בשנות ילדות ובהשפעתה נכבש לחקור
כפי יכולתנו״. את תולדותיה וספרותה.
את תקופת חיבת״ציון פותחת המקראה המגוונת והעשי
בחלקה הראשון של המקראה שובצו שירים עבריים שזכו רה ״גן שעשועים לילדי ישורון״ )ורשה , ( 1880 -שערך
מיד למנגינות והושרו בכיתות בשעות הלימוד .למצטיינים המשורר והמתרגם אהרון רוזנפלד )״אבנר״( .ניצניה של
בלימודיהם הוענק ספרון פרס ״שעשועים לילדי בית התנועה הלאומית עדיין מהססים למצוא בה את ביטויים.
הספר״ ,אף הוא כמקראה שבה סיפורי משל קצרים עם החידוש שבה -בצד סיפורים מתורגמים ומקוריים ,משלים,
מוסר-השכל בצידם ,ויש הרואים בספרון זה גם את ספר אמרות ,הלצות ,חידות ותיאורי טבע ,מופיעים בה שירי
חגים ועונות השנה .שבחים רבים העתירו עליה העוסקים
ההלצות הארץ-ישראלי הראשון. בספרות העברית באותה עת ולאחריה :יל״ג ופרץ סמולנס-
כעבור שנים מעטות התבדל יהודה גרזובסקי מן השלי-
שיה ,וערך את המקראה המהוללת ״בית ספר עברי״ שהיתה קין ,מאנדלקרן וגרונין ,טשרניחובסקי ופירמן.
קרוב לודאי ספר החולין העברי הנפוץ ביותר בעולם עד
לאותה עת .על-פי עדויות שונות נדפסו במרוצת כחצי יובל המקראה הראשונה בארץ
שנים קרוב ל 150,000-עותקים ,בעשרות מהדורות .״בית
ספר עברי״ )ירושלים ( 1895 -היא המקראה העברית ערב ימי העליה־הראשונה רואה אור המקראה הארץ־
הראשונה הכוללת הדים ורשמים טריים ועדכניים מן ההווי ישראלית הראשונה ,ספרונו של ברוך מיטרני ״חינוכי
הכפרי החדש ההולך ומתרקם במושבות יהודה .עתונות בנים״ )ירושלים .(1875 -חוברת צנומה זו נועדה ,כדברי
הגולה יצאה מגידרה בדברי קילוסין למפעלו של המורה מחברה ,להביא את הילדים ״למחוז חפץ החינוך והלימוד על
הבלשן יהודה גרזובסקי-גור :״הנני חש בנפשי מעין עונג כל מסילות ברזל הסדרים החדשים ולהוליכם קדימה מהלך
רוחני לשמע השירים העבריים אשר הנערים והנערות שנה בחודש אחד״ .מקראה זו שרתה אך ורק את החינוך
מזמרים בעת בצירת הכרם ,שירים המלאים טל ילדות״ - הירושלמי הביתי ,המשפחתי ,ולא נודע על חדירתה אל
כתב אחד המבקרים ב״המליץ״. החינוך הממוסד.
מכאן ואילך מתרחבת והולכת התרומה הארץ-ישראלית השתלבותם של ״העולה החדש״ אליעזר בן-יהודה ויליד
לספרות המקראות -אם-כי עדיין היא רחוקה מלהגיע הארץ דויד ילין בסגל ההוראה של בית״הספר ״התורה
לאיזון עם זו הרואה אור בגולה .בע שור הראשון למאה והמלאכה״ של חברת־כל-ישראל״חברים בירושלים ,מולידה
העשרים יוצאים לאור בארצות מזרח אירופה בלבד עשרות במבצע משותף את ספרם :״מקרא לילדי בני ישראל״
סדרות של מקראות עבריות ,עשירות בציורים ובצילומים )ירושלים ,( 1887 -הכולל ״ראשית לימודים ,סיפורי התל
ועמוסות קטעי שיר וסיפור ממיטב הספרות העברית והמתו
רגמת .לעומת זאת ,היבול הארץ-ישראלי באותו ע שור מוד והמידרשים ומשלי שועלים״.
מסתכם בסדרה של דוד ילין ״לפי הטף״ שאף היא נדפסת שנתיים לאחר מכן ,פיסם דוד ילין ,מורה לעברית ולער
בסופו של דבר בורשה ) ( 1901ובעוד שתים-שלש מקראות, בית בבית-ספר זה ,ספר המשך למקראה זו ,לכיתות גבוהות
ביניהן המקראה ״בת חיל״ של יוסף מיוחס )ירושלים - יותר ,וקרא לו ״מקרא לנערי בני ישראל״ )ירושלים -
( 1901מקראה מיוחדת לבנות ,תופעה חד-פעמית בספרות .(1889החידוש שבו היה הניספח הנילווה ,ב שער נפרד,
המקראות העברית .מיוחס הביא הנמקות רבות כדי להצדיק בשם ״ארץ אבותינו״ -״כולל ערך ארץ-ישראל לפנים
הוצאת מקראה נפרדת לבנות :״עיני המורה הן הרואות כי והיום ,אוירה ,מעדניה ,צמחיה ,חיותה ,תולדותיה ודברי ימי
לא עניני הלימוד אשר יסכנו לבנים יסכנו גם לבנות... עמנו עליה למימי עולם ועד היום הזה״ .ניספח מקראתי זה
השעשועים האהובים לילד הם אנשי צבא יצוקים עופרת, היה למעשה מדריך היכרות עברי ראשון לילדי הארץ עם
עגלות וסוסים .הילדה בוחרת לה ״בובה״ )”CToupee ארצם .״עוד לא בא כבושם הזה בשפתנו״ -כתב אליעזר
להלבישה ,להנעילה ,להשכיבה ולהאכילה .הלא זה אות בן-יהודה בעתונו ״הצבי״ בשבח עמיתו ילין על חיבורו של
נאמן כי מבטן ייפרצו המינים בתכונתם :הבנים ישאפו
ספר זה.
לעסקי העולם מחוצה ,והבנות לעסקי הבית פנימה״. אל כותבי המקראות הארץ-ישראליות הראשונות הצטר
אלה הם ציוני דרך אחדים בתולדות המקראה העברית עד פו באותן שנים המורה וההיסטוריון איש העליה-הראשונה
ראשית העליה-השניה .באותה תקופה יצאו לאור כ130- זאב יעבץ .במקראתו ״טל ילדות״ -״ללמד בני יהודה
ראשית דעת״ )ירושלים ( 1891 -שיקע את פרי נסיונו
מקראות עבריות. החינוכי והלימודי כמורה בבית-הספר היסודי בזכרון-יעקב.
המקראה מצפה לחוקרים שיספרו את תולדותיה ויעמדו מודע להיעדרם הכמעט מוחלט של שירי ילדים בשפה
על מהותה .לא נחקרו עדיין דרכי התפתחותה ועיצובה העברית באותה עת ,סולל יעבץ נתיבות ראשונות בתחום
זה ומשבץ במקראה בצד סיפורי אגדה ,משלים ,חידות ואף
מראשיתה ועד היום ,ההשפעות הזרות שספגה ,בעיקר מן ציורים .גם שירים לילדים מפרי עטו ״למען ימצאו הילדים
הכרסטומתיות הגרמניות ,הגישות והתפיסות השונות את כל דרכי שעשועיהם הנקיים והתמימים בגבול עמם
בבחירת קטעי המקרא ,ההשתנות ההדרגתית של מטרות
המקראה מאז היעוד התורני ,״בני ילך ללמוד תורה״ ,דרך ולשונם״.
הייעוד הפועלי ״לקראת הגיל לקריאת עמל כמו אבא תהיה
פועל״ ועד להשתחררות כמעט מוחלטת מכבלי הטפה ויעוד,
ותחילתה של תהיה מחדש על מקומה ותפקידה של המקראה
בימינו.
