Page 7 - etmol 81

‫הנגנים היהודים‬ ‫כלה יהודיה‪ ,‬רישום לציור החתונה‬

‫ביקור שערך דלקרוא עם המשלחת בעיר מקנז כדי לפגוש‬ ‫ונכנסתי לכמה בתים‪ .‬ראיתי שם אשה יהודיה יפה‪ ,‬עם כובע‬
‫שם את הסולטן המרוקאי‪ ,‬היה השראה לאחת מתמונותיו‬ ‫אדום‪ ,‬צעיף לבן ושמלה שחורה״‪ .‬הצייר זוכר היטב את‬
‫היפות שצייר ‪ 15‬שנה אחר־כך בשם ״נגנים יהודים ממוגא'‬ ‫הצבעים‪ .‬הוא מוסיף ורושם‪ :‬״אכלתי אצל אברהם‪ ...‬ראיתי‬
‫דור״‪ .‬תמונת־שמן זו הוצגה בפאריז בשנת ‪ .1847‬כיום‬ ‫שתי נערות יושבות בחצר‪ .‬בכניסה לחצר יושבת כל‬
‫המשפחה בכמעין סוכה קטנה‪ ...‬על המרפסת אשה״‪ .‬יש‬
‫נמצא הציור בלובר‪.‬‬ ‫להניח כי ציורו ״נשים יהודיות״ערביות״‪ ,‬הן אלו המתוא­‬
‫ביומן מסעו סיפר דלקרוא כיצד נפגשה המשלחת עם‬ ‫רות ברשימה ‪ -‬בנותיו של אברהם בן־שימול שהזמינו‬
‫הנגנים היהודים באותם שבועיים בהם ציפו לפגישה עם‬ ‫לארוחת״צהרים‪ .‬תמונה זו צויירה כנראה ב״‪ 12‬באפריל‬
‫הסולטן המרוקאי במקנז‪ .‬הוא כתב‪ :‬״שבת‪ ,‬ה״‪ 24‬במרס‬ ‫לאחר שהמשלחת חתמה בעיר מקנז חוזה עם הסולטן‬
‫‪ .1832‬אנחנו הולכים לבקר את הרובע היהודי‪ .‬אחד מוכר‬ ‫המרוקאי על קיום קשרים בין מרוקו וצרפת‪ .‬באקווארל‬
‫בשר צלוי‪ .‬השומר של הרובע לבוש באדום‪ .‬נכנסתי לבית‬ ‫אחר צייר אחת מבנותיו של בן־שימול עם אמה או עם‬
‫מכר של אברהם‪ .‬יהודים על המרפסות‪ ,‬נראים כסופים תחת‬ ‫משרתת‪ .‬שנה לאחר שוב המשלחת לצרפת הציג דלקרוא‬
‫השמים המעוננים קלות‪ ,‬בסגנון של פול וורוזנה‪ ...‬יהודיה‬ ‫בפאריז אקווארל בשם ״משפחה יהודית״ ותמונה נוספת ‪-‬‬
‫צעירה נכנסה ונישקה את ידו של כל אחד מאתנו‪30 ...‬‬ ‫״מורה הדרך של הקונסוליה״‪ .‬גם אלו הם ציורים של בני‬
‫במרס‪ .‬נשלחו אלינו נגנים יהודים ממוגדור‪ ,‬הטובים ביותר‬
‫משפחת בן־ שימול וביתו‪.‬‬
‫בכל הממלכה״‪.‬‬
‫הרושם של מוזיקאים אלו שהסולטן ציווה להביא ממוגא'‬
‫דור כדי לשעשע את אורחיו‪ ,‬נשאר עמוק בליבו של דלקרוא‬

‫והוא ציירם בתמונה גדולה שנים רבות אחר״כך‪.‬‬
‫דלקרוא צייר תמונות רבות כתוצאה מביקורו במרוקו‬
‫לפי ‪ 1500‬אקווארלים ורישומים שעשה במקום‪ .‬ביניהם‬
‫כחמישים אקווארלים ורישומים על נושאים יהודים‪ ,‬שמוס­‬
‫רים תיאור מפורט מחיי היהודים במרוקו במחצית הראשונה‬
‫של המאה ה‪ .19-‬פריו של אותו ביקור היו שני ציורי שמן ‪-‬‬
‫״הנגנים היהודים ממוגדור״ והציור ״חתונה יהודית במרו­‬
‫קו״ שהציג בשנת ‪ , 1841‬שגודלה מטר על מטר‪-‬וארבעים‪,‬‬
‫שהרשימה מאוד את צופיה והיא אחת התמונות החשובות‬

‫של הצייר הצרפתי‪ ,‬מן הגדולים של המאה ה‪.19-‬‬
‫מתוך שבעה הפנקסים שדלקרוא לקח עמו לציור ולכתי­‬
‫בת יומן‪-‬מסע קצר‪ ,‬אבדו כמה פנקסים‪ .‬ביניהם גם אלו‬
‫שבהם רשם את הרישומים המוקדמים לציור החתונה‪.‬‬
‫דלקרוא רשם מן הזכרון מה שכתב לאחר החתונה‪ :‬״הערבים‬
‫והיהודים מתערבבים אלו באלו‪ .‬הכלה סגורה בחדריה‬
‫בשעה שחלקים אחרים של הבית מלאים חיים ושמחה‪.‬‬
‫הנגנים שרים ומנגנים בכליהם‪ ,‬ביום ובלילה‪ .‬רק הנשים‬
‫משתתפות בריקוד‪ .‬הן רוקדות‪ ,‬כל אחת לפי תורה‪ ,‬לקול‬

‫צעקות החוגגים״‪.‬‬

‫קרבן על המזבח‬

‫החתונה עשתה על דלקרוא רושם רב והוא בא למחרת‬
‫כדי לצייר את החצר הפנימית שם נערכה החגיגה‪ .‬הוא צייר‬
‫את החצר בלי אורחים‪ ,‬רק שומר יושב בקצה‪ .‬כנראה‬
‫שעשה רישום זה‪ ,‬כדי שיוכל אחר‪-‬כך לשחזר את צורת‬
‫החצר בתמונה גדולה‪ .‬דלקרוא צייר גם את הכלה בתאריך‬
‫‪ 21‬בפברואר ‪ , 1832‬שהוא יום החתונה‪ ,‬כשהוא מלווה את‬
‫הציור בהערה‪ :‬״ביום האחרון צריכה הכלה להישאר בבית‬
‫הוריה‪ .‬מייפים אותה ומלבישים אותה‪ ...‬מושיבים אותה ליד‬
‫השולחן והיא יושבת ללא תנועה‪ .‬היא יושבת כמי שמקבלת‬

‫את גורלה‪ ,‬כקרבן על המזבח״‪.‬‬
‫שנים רבות אחר‪-‬כך‪ ,‬ב‪ ,1875-‬צייר אוגוסט רנואר‪,‬‬

‫הצייר האימפרסיוניסטי הנודע‪ ,‬את ציור‪-‬החתונה מחדש‪.‬‬
‫יש לנו עדויות על ביקור של דלקרוא גם אצל משפחה‬
‫בשם בוזאגלו מטנג׳יר‪ .‬בביקור זה רשם דלקרוא את הבת‬
‫הצעירה של משפחת בוזאגלו‪ ,‬ג׳מילה‪ ,‬בשני רישומים‪.‬‬
‫בשולי אחד הרישומים כתבה ג׳מילה הקדשה לאורחים‬
‫בלאדינו‪ ,‬באותיות עבריות‪ ,‬וכך נאמר בה‪ :‬״האדונים דלק‪-‬‬
‫רוא‪ ,‬מורניי‪ ,‬פריסיני ומרקנסון‪ ,‬תודה על ביקורם‪ ,‬יום‬

‫ראשון‪ ,‬ה‪ 28-‬באפריל ‪ , 1832‬טנג׳יר‪ ,‬ג׳מילה בוזגלו״‪.‬‬
‫וכך נכנסה ג׳מילה הצעירה‪ ,‬לנצח הציור‪.‬‬