Page 3 - etmol 81

‫מאת אליהו הכהן‬ ‫אשרי הילדים‬

‫שלא הזקינו בילדותם‬
‫ב מ שך ‪ 200‬שנה יו צ או ת ל אור מ קר או ת לילדי ם‬

‫שחינכו דור של קוראים עוד לפני‬

‫ש העברי ת היתה שפ ת די בו ר‬

‫מצטט בעל‪-‬פה‪ ,‬את משפטי הפתיחה של המקראה ״המת­‬ ‫״תוכן כריסטומתותינו צועק ככרוכיה‪ :‬לא לילדים אני‪,‬‬
‫רגם״ של י‪ .‬י‪ .‬אינדיצקי שאותה זכר משנותיה הראשונות‬ ‫הם מגלים לתינוקות את מנהגי בני אדם המקולקלים קודם‬
‫שהגיע זמן להתגלות זו‪ ...‬חפץ אני לשמור על ילדינו שלא‬
‫של המאה‪.‬‬ ‫יזקינו בטרם בוא מועד‪ ,‬ובכלל שלא יהיו לאנשים בטרם‬

‫"לימוד מועיל׳‬ ‫יגיע זמנם‪ ...‬אשרי הילדים שלא הזקינו בילדותם״‪.‬‬
‫כך כתב ישראל חיים טביוב‪ ,‬בפתח ה״כריסטומתיה״ ‪-‬‬
‫בלשונות העולם השתגרה המקראה בשמה היווני המקורי‬ ‫המקראה ‪ -‬שלו ״עדן הילדים״ שיצאה לאור בורשה בשנת‬
‫׳כריסטומתיה׳‪ ,‬שפירושה ׳לימוד מועיל׳‪ .‬היא נבדלת מן‬ ‫‪ .1896‬היתה זו אחת המקראות האהובות ביותר שהופיעה‬

‫״הדבור העברי״‪ ,‬ורשה ‪ 906‬ו‬ ‫במהדורות רבות‪ .‬י‪.‬ח‪ .‬טביוב עשה עוד הרבה בספרות‬
‫הילדים ובין השאר יזם וערך עתון ילדים יומי בעברית‬

‫ראשון בעולם‪ ,‬שיצא לאור בריגא בשנת ‪.1908‬‬
‫מי שהורגל לחשוב שהשפה העברית החלה לחיות את‬
‫חייה החדשים בשנות השמונים למאה שעברה‪ ,‬יתקשה‬
‫להאמין שבאותן שנים חגגה כבר המקראה העברית מאה‬
‫שנות קיום‪ .‬כאשר טבע אליעזר בן״יהודה את המילה‬

‫״מילון״ במקום ספר״מלים‪ ,‬וחידש את המילה ״עתון״‬
‫במקום מכתב־עתי‪ ,‬בעת שעשה את צעדיו הראשונים להש­‬

‫לטת השפה העברית בבית וברחוב הארץ־ישראלי‪ ,‬כבר‬
‫ציינה הספרות החינוכית העברית את הופעת המהדורה‬
‫העשרים של המקראה ״בית הספר״ שערך יהודה לייב‬

‫בן־זאב בראשית אותה מאה‪.‬‬
‫אוצר ספרות המקראות העברית מונה מאות רבות של‬
‫ספרים שראו אור מאז ימי המהפכה הצרפתית ועד ימינו‪.‬‬
‫ספרים אלה שבו ונדפסו במהדורות חוזרות תוך שינוי‬

‫ועידכון‪ ,‬הן בתוכן הן במבנה וכמובן בעיצוב‪ .‬לא היה ספר‬
‫עברי שהתיישן בקצב כה מהיר כמקראה‪ ,‬אם בגלל ההתחד­‬
‫שות המתמדת שחלה בלשון העברית‪ ,‬בספרות של תקופה‬
‫התחיה ובשיטות החינוך‪ ,‬או בעקבות קצב ההשתנות המהיר‬
‫של המציאות היהודית בארץ ובעולם‪ .‬כל תלמיד בארץ‪,‬‬
‫במאת השנים האחרונות‪ ,‬נטל עימו מקראה עברית לבית‪-‬‬
‫הספר יום‪-‬יום‪ .‬הוא הניח אותה לפניו בשעת הלימוד בכיתה‪,‬‬
‫קרא בה בהדרכת מוריו פרק פרק‪ ,‬ביסודיות‪ ,‬שינן מתוכה‬
‫קטעים בעל פה‪ ,‬דיפדף בה קדימה ואחורה‪ ,‬נהנה מסיפוריה‪,‬‬
‫משיריה‪ ,‬מציוריה‪ ,‬ובשובו הביתה חזר ופתח את המקראה‪,‬‬
‫הפעם כדי להכין את שעוריו‪ .‬בין אם היתה זו ״נתיבות״ או‬
‫״מקראות ישראל״‪ ,‬״חברי״ או ״כרמנו״‪ ,‬״לשון וספר״ או‬
‫״ספרנו״ ‪ -‬המקראות היו לספר‪-‬יסוד לילד העברי שממנה‬
‫רכש דעת בספרות‪ ,‬בהיסטוריה‪ ,‬בתרבות הישנה והחדשה‪.‬‬
‫על עומק השפעתן של המקראות יעידו ראיונות עם‬
‫ישישים שבעי שנים שזכרונם נחלש‪ ,‬ועם זאת הם יודעים‬
‫לדקלם בעל‪-‬פה קטעים שלמים ממקראות של שנות ילדותם‪.‬‬

‫בגיל ‪ 91‬זוכרת ציפורה מלר ממזכרת‪-‬בתיה את פרטי‬
‫המקראות של דוד ילין ״לפי הטף״ שלמדה ממנה בבית‪-‬‬
‫הספר שבמושבתה‪ ,‬ובאוזני שמעתי את לוין קיפניס בן ה‪94-‬‬