Page 125 - דברי יפת לאתר
P. 125
פרוקופיוס מקיסריה ,אנקדוטה ('ההיסטוריה הסודית') 123
הקטע המתורגם 2וקטעים אחרים שתורגמו בחוברת המקורות 3הם מקור ראשון
במעלה לידיעותינו על מרידות השומרונים ולהבנת המאורעות האלה — פרק חשוב
מאוד בדברי ימי היישוב השומרוני בארץ בתקופה הביזנטית 4.ב ִפסקה 25אנו
מוצאים גם את אחת העדויות היחידות למוצאו של פרוקופיוס מקיסריה5.
ההיסטוריה הסודית
( )14בכל הקיסרות הרומאית ישנן תורות רבות לא רצויות של נוצרים ,ומקובל
לקרוא להן מֹונטאנים וסאּבאטיאנים6...
( )15הוא [יוסטיניאנוס] ציווה על כל אלה לשנות את התורה הישנה ואיים
בדברים [בעונשים] רבים ושונים אם לא יצייתו ,במיוחד למשל שלא יוכלו למסור
את רכושם לילדים או לקרובים כנהוג )16( .והמקדשים של אלה הקרויים מינים,
ובמיוחד של אלה שָּנהו אחרי תורת אריאן 7,החזיקו עושר רב מאוד שעוד לא
נשמע כמותו...
( )20ובכן המלך [= הקיסר] יוסטיניאנוס החל להחרים את רכוש מקדשיהם
אלה ּו ְגזלם באופן פתאומי מכל רכושם...
( )24כאשר חוק כזה נקבע גם ביחס לשומרונים ,פשטה בפלסטינה מהומה
ממושכת )25( .ובכן ,אלה [מהשומרונים] שישבו בקיסריה עירי ובערים אחרות
חשבו [זאת] לשטּות לסבול למען תורה [דֹוגמה ,אמונה] אווילית והמירו את שמם
הנוכחי בשם של נוצרים והצליחו להימנע באצטלה זו מן הסכנה [מהפגיעה] של
החוק הנ"ל.
( )26וכל אלה מהם שהיו בעלי ֶהגיון-מה ותבונה לא חשבו לגמרי כבלתי ראוי
[לעבור] אל האמונה הזאת; אמנם רובם זעמו מפני שלא מרצונם אלא על-ידי חוק
התרגום נכלל בחוברת מקורות לתרגיל וסמינריון של ירון דן 'משטר וחברה בא"י במאות 2
הד'–הו'' (האוניברסיטה העברית ,הפקולטה למדעי הרוח — החוג להיסטוריה של עם ישראל,
ירושלים תשמ"א ,עמ' ,)60–59והוא אחד הקטעים שתרגם ירון דן מיוונית בעשרת העמודים 3
4
האחרונים של החוברת ,העוסקים במרידות השומרונים. 5
כן תרגם שם קטעים מן ה'כרונוגרפיה' של יואנס מאלאלאס ,מ'כרוניקון דפסחא' ,מ'על 6
7
הבניינים' של פרוקופיוס ומ'חיי סבאס' של קירילוס מסקיתופוליס.
על השומרונים ומרידותיהם ראו י' דן ,חיי העיר בארץ-ישראל בשלהי העת העתיקה,
ירושלים תשמ"ד ,עמ' ,49–44ובייחוד עמ' 46ואילך על המרד השומרוני הגדול.
גייגר ,אהלי יפת ,עמ' .277
על המינים בנצרות ראו בנספח IIאצל H.B. Dewing (ed.), Procopius, Cambridge
,Mass., vol. VI, 1960, pp. 362–364ובביבליוגרפיה הניתנת שם.
על אריוס והנוהים אחריו ראו בהערה הקודמת ,וכן אצל י' דן ,חיי העיר (לעיל ,הערה ,)4
עמ' .227 ,10–8