Page 23 - etmol 76

‫מה קודם לכן בשנת ‪ 1786‬מכרז להגשת‬ ‫חזר לדיסלדורף‪ ,‬לבית שבו נולד‪ ,‬ובו‬ ‫ביומנו ציין‪ :‬״אני מתאמץ •מאוד‪ ,‬אבל‬
‫מאמר מדעי בנושא‪ :‬״האם ישנם אמצ­‬ ‫היה גר אז רק אחיו גוטשאלק‪ ,‬אלמן‪.‬‬ ‫השנים עוברות והעבודה שאני עושה‬
‫עים להסבת מצבם של היהודים בצרפת‪,‬‬ ‫אבל נראה שהאחים לא הסתדרו ביניהם‬ ‫אינה ראויה לתיאור מיוחד״‪ .‬אז קרה‬
‫למען יהיו יעילים יותר לחברה הכללית‬ ‫ושמעון פון‪-‬גלדרן עבר• לגור בעיירה‬ ‫האירוע שגרם לכך ששמעון יצא למס­‬
‫ועל ידי כך גם מאושרים יותר?״ לאחר‬ ‫בוקסוויילר במחוז אלזאס ‪,‬בצרפת‪.‬‬ ‫עות ולהרפתקאות בעולם הגדול ‪ -‬סטי­‬
‫פרסום מכרז זה הגיעו לאגודה ‪ 12‬תשו­‬ ‫בעיר זו חי את עשר שנותיו האחרונות‪.‬‬ ‫רת לחי שסטר אביו לשמעון הצעיר‬
‫בות‪ - ,‬ומהן זכו בפירסום שלוש‪ ,‬ביני­‬ ‫גם בעיירה זו היו כמה משפחות יהוד­‬ ‫והגא‪ ,‬היא שהכריעה את גורלו)כך ציין‬
‫הן עבודתו של הכומר גריגואר מלוטרי‪-‬‬ ‫יות‪ ,‬אבל אלו לא קירבוהו‪ :‬יהודים אלה‬ ‫ביומנו(‪ :‬״לא יכולתי לעבור בשקט‬
‫נגן‪ .‬עבודתו זו היא שנעשתה לבסיס של‬ ‫שהיו אז חסרי זכויות‪ ,‬יכולים היו להת­‬
‫האימאנציפציה היהודית בצרפת‪ ,‬הרא­‬ ‫פרנס רק כרוכלים או כסוחרי בהמות‪,‬‬ ‫בשמעי האשמה בלתי מבוססת‪ ,‬ובודאי‬
‫והאיש הזה‪ ,‬שמעון בעל תואר‪-‬האצילות‬ ‫לא שגבר ירים עלי !ד״‪ .‬הוא ברח מן‬
‫שונה באירופה כולה‪.‬‬ ‫הגרמני ולבוש לבושים מוזרים‪ ,‬עורר‬ ‫הבית ונתקבל בידידות ובחיבה אצל‬
‫בחיבור שיצא לאור בדפוס ציין הכו­‬ ‫כנראה חשדות בליבם‪ ,‬אם כי נראה‬
‫מר גריגואר‪ :‬״לדברי יש עד בעל סמ­‬ ‫שרצה מאד בקירבתם‪ ,‬שכן גברו עליו‬ ‫קרובי משפחתו וידידיה בכל ערי גר­‬
‫כות בלתי משוחדת‪ ,‬זהו הדוקטור דה‪-‬‬ ‫מניה שאליהן סר בתחילת דרכו זו‪ .‬אחר‬
‫גלדרם‪ ,‬ששהה זמן רב בירושלים והיר‪-‬‬ ‫געגועי ילדותו‪.‬‬ ‫כך המשיך במסעותיו ללא עזרת קרו­‬
‫בה בנסיעות בשלוש מיבשות‪-‬העולם‬ ‫ביו‪ ,‬כשהוא מצליח בכל מקום לקבל‬
‫וגם חיבר פואמה בשם ׳בני ישראל לפני‬ ‫תזכירו של הכומר‬ ‫עזרה מאנשים שהוקסמו ממנו‪ ,‬ובעיקר‬
‫מנשים‪ .‬כאמור הוא גורש בסופו של‬
‫הר חורב׳״‪.‬‬ ‫לעומת זה מצאו התושבים האחרים‬ ‫דבר ומלבד גירושים מערים שונות‪ ,‬וגם‬
‫בעיר עניין בו ובסיפוריו ובהרצאותיו‪,‬‬ ‫ישיבה פה‪-‬ושם בכלא‪ ,‬גם רעב ללחם ‪-‬‬
‫בספטמבר של שנת ‪ 1788‬נפטר שמ­‬ ‫וביניהם ביחוד כומר אחד‪ ,‬אנרי גריגו‪-‬‬ ‫וגם סעד על שולחנותיהם של מלכים‬
‫עון פון גלדרן כשנסע בעגלת״הדואר‬ ‫אר‪ ,‬שחיבר תזכיר על מצבם הקשה של‬ ‫ורוזנים‪ .‬היינה הכתירו גם בתואר‬
‫מסטראסבורג לעיירתו בוקסוויילר‪.‬‬ ‫היהודים כפי ששמע מפיו של פון‪-‬‬ ‫״שארלאטאן״‪ ,‬אבל הוסיף‪ :‬״איזהו אדם‬
‫הוא חש ברע וביקש מהעגלון למהר‬ ‫גלדרן‪ ,‬ושלח את התזכיר ל״אגודת‬ ‫חשוב שאין בו קצת מן השארלאטני‪-‬‬
‫לבוקסוויילר‪ ,‬שכן רצונו למות בין אחיו‬ ‫המדעים והאמנויות״ בעיר מץ‪ ,‬שפירס‪-‬‬
‫היהודים‪ .‬הוא לא הספיק להגיע לעיירה‬ ‫זם?״‬

‫ומת בדרך‪ .‬מקום קבורתו לא ידוע‪.‬‬ ‫עשרות השנים ששמעון פון‪-‬גלדרן‬
‫הסתובב בעולם‪ ,‬הכריעוהו לבסוף‪ .‬הוא‬

‫נהלל ‪ -‬מצפון לתל׳אביב?‬

‫נהלל בעמק ‪ -‬כמעט וקמה במקום הרצליה‬ ‫מאת ברציון מיכאלי‬

‫אירגון א׳ להתיישבות בראשותו של יעקב אורי‪ ,‬ייסד‬ ‫בסתיו ‪ 1919‬התכנסה בעין‪-‬גנים ליד פתח‪-‬תקוה‪ ,‬אסי­‬
‫בשנת ‪ 1921‬את מושב העובדים נהלל בעמק יזרעאל‪,‬‬ ‫פה מייסדת של אירגון א׳ להקמת מושב עובדים‪ .‬השתת­‬
‫ונתמלאה שאיפתם של החברים‪ .‬החסרונות שמצאו באד­‬ ‫פו כמאה חברות וחברים‪ ,‬נבחר ועד האירגון שהוטל‬
‫מת ג׳ליל היו יתרונות למתיישבי הרצליה ‪ j‬הביצה הגדו­‬ ‫עליו לחפש מקום מתאים להקמתו של המושב‪ .‬יעקב‬
‫לה ״באססת אל קטורה״‪ ,‬יובשה במהרה‪ ,‬ונתגלתה‬
‫אדמה דשינה לגידולי מספוא וירקות‪ ,‬אדמות החול‬ ‫אורי מחברי האירגון‪ ,‬סיפר‪:‬‬
‫התאימו למטע הדרים‪ ,‬חמשת אלפים דונם פרדסים היו‬ ‫״בתחילת חורף תר״פ )סוף ‪ (1919‬נודע לחברי הוועד‪,‬‬
‫בהרצליה בשנת ‪ ,1935‬וקירבתה של העיר תל‪-‬אביב‬ ‫שעומדים לרכוש אדמה מהכפר ג׳ליל שעל יד סידנה‪-‬עלי‬
‫ליד הים‪ ,‬מצפון לתל‪-‬אביב‪ ...‬אחרי השתדלויות רבות‬
‫היתה ברכה להתפתחותה של הרצליה‪.‬‬ ‫עלה בידי להשיג כעין מפות והוחלט לסייר במקום‪...‬‬
‫יצאתי עם אליעזר שוחט לבקר את אדמת ג׳ליל‪ .‬אחרי‬
‫סיורים במשך היום חזרנו עם ערב למקוה‪-‬ישראל‪,‬‬
‫עמוסי מעטפות נייר שהכילו דוגמאות מקרקע המקום‪.‬‬
‫המסיירים וחברי הוועד לא נתלהבו מן המקום הזה מחמת‬
‫חסרונו העיקרי‪ ,‬שאינו בעמק או בגליל‪ ,‬כי אם בקירבה‬

‫שמעבר לירקון‪ .‬הוא סיפר‪:‬‬
‫את הסיפור על הביקור'באדמת ג׳ליל שמעתי מפי‬
‫יעקב אורי בביתו בנהלל או בהרצאות‪ .‬לאחר זמן‪,‬‬
‫כאשר כיהנתי כראש המועצה המקומית בהרצליה‪ ,‬היה‬
‫אומר אלי‪ :‬״אני הקדמתי אותך על אדמת הרצליה״‪ ,‬והיה‬
‫חוזר ומספר לי כיצד בדקו הוא וחבריו את המקום‬

‫שמעבר לירקון‪ .‬הוא סיפר‪:‬‬
‫״כאשר באנו אל אדמת ג׳ליל עלינו על גבעת כורכר‬
‫שוממה מעליה נשקף מראה נהדר‪ :‬ממערב השתרעו‬
‫חולות רבים והים הבריק כמו ראי‪ ,‬וממזרח ראינו אגם‬
‫מים על שטח נרחב ‪ -‬זו היתה ביצה גדולה ומעבר לה‪,‬‬
‫מזרחה‪ ,‬אדמת שממה‪ .‬הביצה העלתה בליבנו זכרונות‬
‫לא נעימים על חדרה‪ ,‬והאדמה החולית לא היתה ראוייה‬
‫לזריעת פלחה ‪ -‬והעיקר העיר תל‪-‬אביב ‪ -‬היתה קרובה‬

‫מדי״‪.‬‬

‫‪23‬‬