Page 18 - etmol 76

P. 18

‫אכן‪ ,‬בני משפחת ראב ושטמפפר היוו‬ ‫המקום‪ ,‬למרות שטנות בני ירושלים‬ ‫עלה יפה‪ .‬וכדברי ראב‪ :‬״המחרשה‬
‫קבוצה נכבדה בתוך החבורה ההונגרית‬ ‫ותעמולתם נגדנו‪.‬״‬ ‫‪ .‬העברית הראשונה ננעצה‪ ,‬אולם בקושי‬
‫של מייסדי‪-‬המושבה‪ ,‬ולאחר ששבו‬ ‫זזה ממקומה הלאה‪ ,‬ובכבדות התנהלה״‪.‬‬
‫להתגורר בה אחרי חורבנה שבו והטבי‬ ‫משפחה ״מוזרה״‬ ‫צבעה הכהה של האדמה הטעה את‬
‫עו בה חותם של מנהיגות ציבורית‬ ‫החורשים‪ :‬הכל זיהו אותם עם אדמות‬
‫וחקלאית‪ .‬אלא שדומה‪ ,‬כי מבחינה כלכ‬ ‫במושבה חיו עתה יהודה בן העשרים‬ ‫העידית הפריכות הידועות מהונגריה‪,‬‬
‫לית לא שפר חלקם‪ ,‬בעיקר בשנים‬ ‫ואחת‪ ,‬אשתו לאה בת השש‪-‬עשרה‪,‬‬ ‫אולם האדמה הכהה הפתח־תקוואית‪,‬‬
‫אביו אליעזר‪ ,‬שהיה כבר מעל לחמי‬ ‫שעדיין לא נרטבה דייה בגשם הראשון‪,‬‬
‫הראשונות‪.‬‬ ‫שים‪ ,‬ובמשך זמן‪-‬מה גרו בה גם חותנו‬ ‫לא נענתה לחרישה המעמיקה יחסית‬
‫של יהודה‪ ,‬מנחם‪-‬מוניש שיינברגר‪,‬‬
‫אמצעים מועטים‬ ‫ומשפחתו‪ .‬כן חיו במושבה יהושע שטמ‪-‬‬ ‫והמהפכת של המחרשה המיובאת״‪.‬‬
‫פפר‪ ,‬בן‪-‬דודו של יהודה‪ ,‬ודייכע אשתו‪.‬‬ ‫אישור נוסף לדבר נמצא בעת ביקור‬
‫באין להם אמצעים רבים איבדו כמעט‬ ‫לסופי שבוע ולחופשות בא לעתים משה‬ ‫נכדו של יהודה ראב‪ ,‬עמנואל בן עזר‪,‬‬
‫את כל כספם ורכושם לאחר השנה הרא‬ ‫שמואל‪ ,‬אחיו הצעיר של יהודה‪ ,‬שהגיע‬ ‫בן בנו אלעזר‪ ,‬בהונגריה בקיץ ‪.1985‬‬
‫שונה‪ ,‬כפי שסיפר פינס במכתבו מיום ד׳‬ ‫ברגל מירושלים‪ ,‬מקום שם למד‪ .‬משפ‬ ‫עמנואל ערך מסע בפלך וספרים‪ ,‬בעק‬
‫בניסן תרל׳׳ט ‪ 1879‬לעורך ״המליץ״‬ ‫חה גדולה למדי‪ .‬האם נראו כבני היישוב‬ ‫בות ״התלם הראשון״‪ .‬לפי עדותו‬
‫ברוסיה‪ ,‬בדווחו על מצב המתיישבים‬ ‫הישן? חיה הרכבי‪ ,‬בתו של מנחם יהו‬ ‫שבעל״פה נשמרו הנופים בחלקם בדיוק‬
‫בפתח‪-‬תקוה בעונת החורף בתוך מחצית‬ ‫דה‪ ,‬אחיו הצעיר של יהושע שטמפפר‪,‬‬ ‫כפי שמתואר בספר‪ ,‬ולמראה השדות גם‬
‫מספרת כיצד משפחה זו‪ ,‬שעלתה בעק‬ ‫הבין מדוע נכשל חריש התלם הראשון‪.‬‬
‫השנה הראשונה ליישוב החדש‪:‬‬ ‫בות הבן יהושע בשנת ‪ ,1873‬נראתה‬ ‫האדמה השחורה של האיזור האמור‬
‫״כל אלה האנשים‪ ,‬מלבד דוד מאיר‬ ‫בהונגריה היא אדמה קלה‪ ,‬ואילו האדמה‬
‫גוטמן‪ ,‬אינם עשירים ואדרבא רובם‬ ‫בעיני הסביבה הירושלמית‪:‬‬ ‫בעלת צבע דומה בפתח״תקוה היא‬
‫עניים‪ ,‬אשר משכנו כל מה שיש להם‬ ‫״לא הרחק גרה משפחה כבודה‬
‫כדי להשיג חפץ לבם ובייחוד השלושה‬ ‫מהונגריה‪ ,‬היא משפחת שטמפפר‪ .‬אבי‬ ‫אדמה כבדה מאוד‪.‬‬
‫האחרונים )יהושע שטמפר‪ ,‬אלעזר ראב‬ ‫המשפחה‪ ,‬ר׳ בנימין‪ ,‬הנו דיין‪ ,‬בן‬
‫ובנו יהודה(‪ ,‬שהמה עניים גמורים וכבר‬ ‫רבנים מדורי דורות‪ .‬אך מנהגים מוזרים‬ ‫למרות תלאות החריש הראשון עמדה‬
‫עלה חלק כל אחד הוצאות מלבד הוצאות‬ ‫במשפחה זו‪ ,‬מנהגי ׳פריצים׳ בידם‪,‬‬ ‫תחילת השנה הראשונה‪ ,‬תרל״ט‬
‫מקנה הקרקע‪ ,‬אשר עדיין לא שלמו‬ ‫והמופלא ביותר ‪ -‬שלכל אחד מבני‬ ‫‪ ,1878/9‬בסימן של תחושת הצלחה‪ .‬את‬
‫לבעלי הקרקע‪ ,‬לסך ערך ‪ 1000‬פרנק‬ ‫המשפחה‪ ,‬ואפילו לנער בן החמש‪ ,‬מזלג‬ ‫חג הפסח הראשון של שנת תרל״ט חגגו‬
‫ובכל זאת‪ ,‬אינם מתאוננים‪ ,‬אבל המה‬ ‫וסכין‪ ,‬ומשתמשים בהם בשעת הסעודה‬ ‫המייסדים המעטים עם בני משפחותיהם‪,‬‬
‫מצפים לרחמי שמים‪ ,‬כי יצוה עליהם‬ ‫אפילו בימות החול‪ .‬הילדים לובשים‬ ‫שהובאו לפתח״תקוה מיפו‪ .‬את הביכד‬
‫ברכתו בשנה ההיא עד שתמצא ידם‬ ‫אמנם ׳ארבע כנפות׳‪ ,‬אך מדברים הם‬ ‫רים העלו בתהלוכה מרשימה על״גבי‬
‫לשלם לבעל הקרקע‪ .‬זולת הבאר ורפת‬ ‫רק הונגרית וגרמנית‪ ,‬ואילו יידיש אינם‬ ‫אורחת״גמלים לירושלים‪ ,‬כפי שמסופר‬
‫לבקר‪ ,‬ובית אחד לא בנו לעת‪-‬עתה‬ ‫שומעים כלל‪ .‬מוזרים הם בהליכותיהם‪,‬‬ ‫בספר״היובל‪ ,‬ומשום כך יש להתייחס‬
‫מאומה על נחלתם‪ ,‬ותקותם להתישב‬ ‫יצורים מסוכנים‪ ,‬אולי מיסיונרים‪,‬‬ ‫לדברים בהסתייגות־מה‪ ,‬מחשש הגזמה‪.‬‬
‫שמה לאט לאט כי ירצה ה׳ את פועל‬ ‫רחמנא ליצלן‪ ,‬מי יודע‪ .‬הם סופגים‬ ‫מכל־מקום‪ ,‬יהודה ראב אינו מזכיר את‬
‫מכות מילדי השכונה‪ ,‬ורק לאחר שרכשו‬
‫ידיהם״‪.‬‬ ‫להם ביסורים רבים את ידיעת השפה‬ ‫המאורע הזה כלל בספרו‪.‬‬
‫ספר היובל של פתח‪-‬תקוה עושה‬ ‫המדוברת‪ ,‬היא יידיש‪ ,‬מתקבלים הם‬ ‫״הצלחה״ זו שינתה את דעתם של‬
‫עוול לדוד גוטמן‪ ,‬שנפטר חשוך בנים‬ ‫ירושלמים רבים‪ ,‬שקודם־לכן התנגדו‬
‫ומחוסר כל‪ ,‬לאחר שמסר את כל האד‬ ‫כתלמידים ב׳חדר״׳‪.‬‬ ‫בחריפות ליישוב הארץ‪ ,‬או חששו שמא‬
‫מות שהיו רשומות על שמו למיכאל‬ ‫יאבד כספם המועט ולא היו להם די‬
‫ארלנגר‪ ,‬פקידו של הברון‪ ,‬לבל יעברו‬ ‫יהודה ראב ובני ביתו‬ ‫אמצעים ואמונה להשתתף עם המתייש‬
‫נכסיו לאחר מותו לידי הממשלה על‪-‬פי‬ ‫בים הראשונים‪ .‬עתה סברו‪ ,‬שקניית‬
‫החוק התורכי‪ .‬העמדת יואל משה סולו‬ ‫״נומר״ במושבה החדשה תשים קץ‬
‫מון הירושלמי‪ ,‬שבסופו של דבר לא‬ ‫למצוקתם הכלכלית‪ ,‬שאכן היתה אז‬
‫השתקע במושבה‪ ,‬בראש שלושת אבות‬ ‫קשה מאוד בירושלים‪ ,‬וכך התנפלו על‬
‫המושבה‪ ,‬לא רק תרמה להשכחת חלקו‬ ‫המושבה הצעירה מתוך רצון טוב‪ ,‬ובכך‬
‫המכריע של גוטמן‪ ,‬שמבלעדי חזונו‪,‬‬ ‫היו לאחת הסיבות המכריעות לחורבנה‪.‬‬
‫הונו‪ ,‬ואולי גם תמימותו לא היתה‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬לפי עדותו של יהודה ראב‬
‫נוסדת המושבה העברית הראשונה‪,‬‬ ‫ולפי מקורות אחרים‪ ,‬לא היתה השנה‬
‫אלא אף הביאה לראיית פתח‪-‬תקוה‬ ‫הראשונה הצלחה‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שהיבול‬
‫כיצירת‪-‬כפיהם של בני היישוב הישן‬ ‫לא היה רע‪ ,‬נתבדו התקוות הטובות‪,‬‬
‫יוצאי ירושלים ולהצנעת ולמעשה להע‬ ‫והתוצאות היו הפסד כל הכסף המזומן‬
‫למת‪ ,‬חלקה המכריע של קבוצת העולים‬ ‫שהושקע‪ .‬משפחת ראב נותרה ללא‬
‫מהונגריה ‪ -‬ובראש ובראשונה גוטמן‪,‬‬ ‫קרקע חקלאית‪ ,‬ונשאר בידה רק מגרש‬
‫שטמפפר וראב ‪ -‬בייסוד המושבה‬ ‫ברחוב פינסקר‪-‬לעתיד‪ ,‬ליד הבאר הרא‬
‫שונה‪ .‬יהודה ראב היה לשכיר במשקו‬
‫ובבנייתה‪.‬‬ ‫של דוד גוטמן‪ .‬החורף של שנת תר״ם‬
‫מייסדי פתח‪-‬תקוה נאבקו בקשיים‬ ‫‪ ,1879/80‬החורף השני במושבה‪ ,‬היה‬
‫רבים ולא יכלו להם‪ .‬ב‪ 1881-‬נאלצו‬ ‫קשה ביותר‪ .‬ירדו בו גשמים ושלגים‬
‫לעזוב את המקום זמנית‪ ,‬אך אחרי שנה‬ ‫מרובים‪ ,‬ופתח‪-‬תקוה עצמה אף כוסתה‬
‫חזרו ליהוד הסמוכה ותוך שנתיים חיד‬ ‫במשך כמה שעות בשלג‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪,‬‬
‫שו את ישוב פתח‪-‬תקוה‪ .‬אל המייסדים‬ ‫כפי שמדגיש יהודה ראב‪ :‬״מעולם לא‬
‫הצטרפה קבוצת עולים מביאליסטוק‬ ‫העיז איש להעלות על הדעת עזיבת‬
‫ופינסק ומאז התפתחה המושבה עד‬

‫שהיתה לגדולה בארץ‪.‬‬

‫‪18‬‬

13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23