Page 14 - etmol 76

‫פורגען ן‪r‬‬ ‫עתוגם‬
‫של‬
‫‪I P u r g e 11‬‬ ‫מאת דוד מלמד‬

‫אמצע משלשל היותר מובחר‬ ‫רופאים‬

‫לקטנים ולגדולים‬ ‫בראשית המאה יצא לאור ניפו עחון‬
‫הרפואה הראשון בארץ‪ ,‬בין הנושאים‪:‬‬
‫וגם לחולים שוכבים על ערש‬ ‫מדוע להתעמל‪ ,‬חשיבות מנוחת הלילה‪ ,‬מי‬

‫פורגען היא המצאה• חדשה אשר המציא‬ ‫יביא לארץ־ישראל‬

‫הפרופיסור ד״ר ווארמסי‪ ,‬אין בה כל חומר‬ ‫בשנת ‪ 1912‬יצאה לאור ביפו חוברת מה‪ ,‬מאמר של ד״ר סוניה בלקינד על‬

‫מקלקל ומזיק לבריאות וגם טעמה טוב‬ ‫צנועה בשם ״זברונות דברים של האגו­ ״מסקנות סטטיסטיות אחדות מעבודתי‬

‫וריהה יפה‪.‬‬ ‫דה המדיצינית העברית שבארץ ישר­ הגיניקולוגית ביפו״‪ ,‬דו״ח של ד׳׳ר‬

‫מ^לות הפורנען הנה‪:‬‬ ‫אל״‪ .‬היה זה כתב‪-‬העת הרפואי הראשון יוניס‪-‬גוטמן על ה׳׳עבודה החירורגית‬

‫מראה יפה ומרהיב עין‪ ,‬ולכן היא אהובה לכל ‪ .‬היא‬ ‫בשפה העברית‪ .‬את החוברת הוציא‪ -‬בבית‪-‬החולים העברי ביפו״‪ ,‬מאמר של‬

‫ממלאת ביעופי את מקום המים המרים והמלח המשלש‪.‬‬ ‫לאור ״ועד האגודה המדיצינית׳‪ /‬וערך ד׳׳ר יפה על המלחמה במלריה בגליל‪,‬‬

‫אין פעולתה בלתי עריבה או משחתת את גוף האדם‪.‬‬ ‫אותה ד״ר משה שרמן‪ ,‬מזביר האגודה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫רופא ואיש‪-‬ציבור פעיל בישוב העברי‪ .‬בשער החוברת‪ ,‬לצד המחירים‬
‫היא איפה האמצע המיוחד להשתמש בו‪ .‬במקום שסמים‬
‫ד״ר שרמן‪ ,‬יליד רוסיה‪ ,‬היה בנו של בארץ‪-‬ישראל ובחו׳׳ל )״חברי האגודה‬
‫אחרים המשלשרים מסבבים הקאה וכד‪ .‬יונקי שדים וילדים‬
‫אחד מראשוני חובבי‪-‬ציון‪ ,‬בעל בית‪ -‬יקבלו את החוברת חנם״( הופיעה‬
‫לופהים את הפורגען בתור מגדנות ואין דרוש ער־ לענותם‬
‫דפוס והוצאת‪-‬ספרים באודסה שהוציא‪ -‬ההודעה כי ״בדעתה של המערכת להו­‬
‫בשמן קיק !ריצנום אייל( או בסמיס אחרים המשלשלים‪.‬‬
‫לאור ספרות יהודית לאומית ברוסית‪ ,‬ציא לכל הפחות ‪ 4‬חוברות לשנה״‪.‬‬
‫פעולת הפורגען‪.‬‬
‫ובין השאר פרסם את דברי‪-‬ימי‪-‬ישראל ואכן‪ ,‬המערכת הצליחה לעמוד בהבטח­‬
‫פ ו ר נ ע ן משלשלת באורח קל מאר‪ ,‬נם אם‬
‫תה והוציאה ארבע חוברות בשנתה‬ ‫של גרץ‪.‬‬
‫משתמשים בה במדד‪ .‬מרובה יאלה הסובלים מעצירות‬
‫תמידית( ונם חולים‪ ,‬שוכבים על מטתם‪ .‬היא מריקה את‬ ‫שרמן הוסמך לרפואה בשנת ‪ .1907‬הראשונה‪.‬‬

‫הכזיבה והמיעים באורח קל וערב מאד‪ .‬פורגען היא נשנבה‬ ‫הוא השתתף בתרגום דברי‪-‬ימי‪-‬ישראל‬

‫מאד לא אך לילדים‪ ,‬ליולדות‪ .‬למוכי מחלת העצבים‬ ‫השפעת ההתעמלות‬ ‫של גרץ מגרמנית לרוסית‪ ,‬והיה פעיל‬
‫בחוגי הסטודנטים הציוניים ובאגודה‬
‫הימארידען‪ ,‬כי אם נם מביאה תועלת דב למאד לסובלי‬
‫הציונית האקדמאית‪ .‬כמו‪-‬כן ייסד אגו­‬
‫מחלת קאליק ודלקת המעים‪.‬‬
‫דות ציוניות עממיות וביניהן ״בנות המאמרים שנדפסו בחוברת שיקפו‬
‫פרסומת לסמים משלשלים‬
‫ציון״ ו״פועלי ציון״ שמטעמן נבחר ב‪ -‬את הנושאים שבהם עסק היישוב היהו­‬
‫הוא קובע כי ההתעמלות מביאה לידי‬
‫״השבחת של חילוף החומר כולו על‪-‬‬ ‫‪ 1903‬כציר לקונגרס הששי הוא למד די אז בארץ‪ .‬כך מופיע בחוברת ד׳‬
‫ידי חדירת חמצן בכמות הגונה״‪ ,‬וכך‬
‫״על‪-‬ידי ההתעמלות המסודרה הולכת‬ ‫רפואה על מנת לעסוק בה בארץ‪-‬ישראל מאמר ארוך של ד״ר הרמן מוסקוביץ על‬
‫איפא הריאה ומתחזקת״ וגם ״אורגני‬
‫הבטן מתחילים למלאת את תפקידם‬ ‫ולשם כך החליט להתמחות בענף מיוחד‪ ,‬״ההתעמלות בבתי‪-‬הספר מנקודת המבט‬

‫באופן יותר טוב ורצוי״‪.‬‬ ‫ולעצת הר׳ יחיאל צ׳לנוב התמחה ברפו­ המדיציני״‪ .‬ד׳׳ר מוסקוביץ סוקר בהרח­‬
‫מקום מיוחד מקדיש ד׳׳ר מוסקוביץ ל­‬
‫התעמלות הנשים‪ :‬״ביחס אל המין הנשיי‬ ‫את אף‪ ,‬אוזן וגרון במוסקבה‪ .‬בשנת בה את תולדות ההתעמלות מאז העדו­‬
‫צריך להעיר שאם תפקידה של ההתעמ­‬
‫לות בהתפתחות השרירים הוא בכלל‬ ‫‪ 1911‬עלה ד״ר שרמן לארץ‪ ,‬התיישב יות הראשונות על‪-‬כך לפני אלפי שנים‪.‬‬
‫מצער‪ ,‬אצל הילדות לא כל שכן‪ .‬שרירי‬
‫הנשים בכלל אינם מתפתחים כראוי‪.‬‬ ‫ביפו ואחר‪-‬כך עבר לתל‪-‬אביב‪ .‬הוא ומגיע לבסוף לצד הרפואי‪ :‬״מהי‬
‫ההתעמלות אצל הילדות צריכה קודם‬
‫כל להשפיע במובן היגייני‪ ...‬מלבד זה‬ ‫התפרסם כרופא‪-‬מומחה ונטל חלק פעיל השפעתם של תרגילי‪-‬ההתעמלות במובן‬
‫צריך ‪ -‬לרגל סבות פיזיולוגיות ‪ -‬שהה‪-‬‬
‫קף של האגן אצל אשה מפותחה כל‬ ‫בחיי הציבור של תל‪-‬אביב מראשיתה‪ .‬היותר רחב על האורגנים השונים‬
‫צרכה יהיה יותר גדול מההיקף של‬
‫החזה‪ ...‬בבתי‪-‬הספר המעורבים נחוץ‬ ‫בעיקר התמסר לאירגון הרופאים בפרט‪ ,‬ועל הגוף כולו בכלל?״‬
‫כמובן בשעת ההתעמלות להפריד בין‬
‫המינים‪ ,‬ילדים לחוד וילדות לחוד״‪ .‬ד״ר‬ ‫בהסתדרות אחת‪ ,‬ולאחר שנים נבחר‬
‫מוסקוביץ דן בשאלה מהו הזמן הנאות‬
‫להתעמלות‪ ,‬איפה צריך להתעמל‪ ,‬באיזו‬ ‫ליו׳׳ר ההסתדרות הרפואית‪ .‬החל משנת‬
‫תכיפות צריך להתעמל ובו׳‪ .‬אך בסוף‬
‫המאמר אין מנוס מלחזור אל האספקט‬ ‫‪ 1932‬היה ראש המחלקה למחלות אף‪-‬‬
‫היהודי‪ :‬״בשבילנו היהודים יש בזה עוד‬
‫חשיבות מיוחדת‪ .‬מה שחסר לנו בכלל‬ ‫אוזן‪-‬וגרון בבית‪-‬החולים הדסה״ בתל‪-‬‬
‫זוהי חדוות החיים האמיתית‪ ,‬הבלתי‬
‫אמצעית‪ ...‬רוח היהודים לא סבל במשך‬ ‫אביב‪.‬‬
‫של אלפים שנה‪ .‬מה שאבד לנו זוהי‬
‫ההתפתחות ההרמונית של הרוח והגוף‪.‬‬ ‫החוברות הראשונות של כתב‪-‬העת‬
‫למצוא עוד הפעם את הדרך המובילה‬
‫להתפתחות הזאת זוהי המטרה שלפי‬ ‫בעל השם הארוך כללו את הודעת הוו­‬
‫דעתנו צריכה לשאוף אליה הוראת‬
‫ההתעמלות בבתי‪-‬הספר אשר בארץ‬ ‫עד‪ ,‬סקירה של ד״ר שרמן על פעולות‬

‫ישראל״‪.‬‬ ‫האגודה במחצית‪-‬השנה הראשונה לקיו­‬
‫בכל אחת מהחוברות מופיעים‬
‫פרוטוקולים של האגודה המדיצינית‬

‫‪14‬‬