Page 16 - etmol 76

‫דה המדיצינית העברית שבא״י נוסדה‬ ‫ההם‪ :‬״האדון אורלוב ‪) -‬הוא מורה‬ ‫עוררה כמה שאלות בנוגע לעניני‬
‫ההתעמלות הנודע צבי נשרי מגמנסיה‬ ‫הבריאות והמחלות של אחינו אלה‪ ,‬שא­‬
‫ועדה של רופאים וטבעונים לקביעת‬ ‫הרצליה( מבאר את ההבדל בין ההתעמ­‬ ‫לות הדורשות פתרון וסדור‪ .‬המשרד‬
‫טרמינולוגיה מדעית עברית המונה בין‬ ‫לות הגרמנית וההתעמלות השווד­‬ ‫מבקש איפוא את האגודה המדיצינית‪,‬‬
‫חבריה רופאים‪ ,‬חימאים‪ ,‬פהיזוקאים‬ ‫ית״‪ ,‬ד״ר פוחובסקי חושב שההתעמ­‬ ‫שתקדיש ישיבה מיוחדת לברור עניו‬
‫וכר‪ .‬אנו מדפיסים לעת‪-‬עתה רק את‬ ‫לות באה רק בשביל ילדים בריאים‪,‬‬ ‫זה‪ ...‬הד״ר מוסקוביץ חושב‪ ,‬כי נגשו‬
‫ילדים חולנים צריך לשלוח אל הרופא״‪.‬‬ ‫לכתחלה אל השאלה‪ ,‬כיצד למשוד את‬
‫המלים שנכנסו בחוברת הנוכחית‪ .‬אולם‬ ‫התימנים אל העבודה‪ ,‬לא בדרך הנכון‪.‬‬
‫להבא נדפיס ב׳זכרונות׳ את המלים‬ ‫מונחים עברים‬ ‫לקחו אותם מ״כל הבא״‪ ,‬בלי שום‬
‫שהועדה תאשר אותן ושחבריה משתמ­‬ ‫בקרת למפרע‪ .‬וכך אנו מוצאים ביניהם‬
‫חוברת ד׳ המסיימת את שנת תרע״ג‬ ‫הרבה חולים‪ .‬צריך היה לבחור רק‬
‫שים בהן כל אחד במקצוע שלו‪ .‬אנו‬ ‫נחתמת במילון קצר של מונחים רפוא­‬ ‫בבריאים‪ ,‬מפני שעליהם להחזיק מעמד‬
‫פונים לכל אלה שיש להם מה להעיר‬ ‫יים עבריים במקום המונחים הלועזיים‬ ‫בהתחרות שהם פוגשים מצד הערבים‪.‬‬
‫בנוגע למלים האלו והבאות בבקשה‬ ‫הידועים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נקבע שטרכומה‬ ‫״מה שנוגע אל התמותה בין התי­‬
‫להודיע לנו‪ ,‬בכדי שנוכל להתחשב בזה‬ ‫היא ״גרענת״‪ ,‬פרזיט הוא ״טפיל״‪,‬‬ ‫מנים‪ ,‬צריך להגיד שברחובות אין היא‬
‫כשנבוא אחר‪-‬כך להוציא מלון מדעי‬ ‫טראומה ‪ -‬״לקוי״‪ ,‬אינפלואנצה ‪-‬‬
‫ללמודי הטבע בהסכמת ׳ועד הלשון‬ ‫״שפעת״‪ ,‬סקרלטינה ‪ -‬״שנית״‪ ,‬ושאר‬ ‫עולה על התמותה אשר בין האשכנזים‪.‬‬
‫את זה אפשר לבאר על‪-‬ידי החיים הטו­‬
‫שבירושלים״׳‪.‬‬ ‫מונחים עבריים המקובלים עד היום‪.‬‬ ‫בים )במובן יחוסי( שחיים שם התימנים‪.‬‬
‫החתירה למציאת מינוחים עבריים‬ ‫יש להם דירות נאות‪ ,‬מלבד זה נתנה‬
‫סיפורן של חוברות ״זכרונות דברים‬ ‫הוסיפה להעסיק את האגודה המדיצי­‬ ‫להם המושבה מים לשלוש שנים חנם‪...‬‬
‫של האגודה המדיצינית העברית‬ ‫נית‪ :‬״ועל‪-‬פי האיניציאטיבה של האגו‪-‬‬ ‫הד״ר מוסקוביץ מעיר על החזיון‪ ,‬שהא‪-‬‬
‫שבארץ‪-‬ישראל״‪ ,‬הוא סיפור הולדתה‬ ‫שה התימנית מתפתחת יותר קל ויותר‬
‫של העיתונות הרפואית העברית‬ ‫מהיר מן האיש‪ .‬כולן למדו בזמן קטן את‬
‫ואספקלריה מרתקת של הרפואה‬ ‫כל מיני עבודה בבית‪ ,‬התרגלו לנקיון‪,‬‬
‫הארצישראלית ובעיותיה בראשית‬ ‫להשתמש בבורית וגם בנוגע למזונות‬
‫יש להן כבר דרישות ידועות‪ ,‬ואינן‬
‫המאה‪.‬‬ ‫מסתפקות במועט של כמות ואיכות‪ .‬על‬
‫יסוד זה יש גם שנופלת קטטה במשפחה‪,‬‬
‫טוומפלדוו^‬ ‫והאנשים אינם רוצים להרשות לנשיהם‬
‫מסתתר‬ ‫שתלכנה לעבוד אצל האשכנזים‪...‬‬
‫בנית‬ ‫בכלל הוא חושב שהטבתו של המצב‬
‫כנסת‬ ‫ההיגייני בין התימנים באה אך ורק מידי‬
‫האשה התימניה‪ ,‬הנוחה יותר לקבל את‬
‫משפחת שיין שהסתירה את טרומפלדור‬ ‫מרותה של התרבות מאשר התימני‪.‬‬
‫אולם כשבאים לדבר ע״ד התימנים‬
‫צבי צמרת‪ ,‬מנהל יד בן־צבי‪ ,‬היה בין הנציגים הישראלים ביריד הספדים שהיה לאחרונה‬ ‫בכלל‪ ,‬לא טוב עושים‪ ,‬לפי דעתי‪,‬‬
‫במוסקבה‪ .‬הוא נפגש שם עם היסטוריון יהודי העוסק בחולדות היהודים ברוסיה‪,‬‬ ‫כשמערכים אותם כולם ביחד‪ ,‬צריך‬
‫שבמסגרת מחקריו על הקראים ביקר בחצי האי קרים ונפגש עם יהודים החיים עדיין שם‪.‬‬ ‫לשים לב אל מקום הארץ שממנו יצאו‪.‬‬
‫בקרים פגש לפני ארבע שנים בשבח שיין‪ ,‬אז בן ‪ ,86‬מהעיר סימפרופול‪ ,‬שסיפר לו על‬
‫פגישה עם יוסף סרומפלדור בשנת ‪918‬ו‪ ,‬שעה שחזר לרוסיה בדי לארגן את הצעירים‬ ‫כפי הנראה‪ ,‬היו התימנים הראשונים‬
‫ב״התלוץ" כדי שיעלו לארץ‪ .‬ההיסטוריון מסר ל ‪T‬י צמרת את סיפורו של שבח שיין בפי‬ ‫שעלו מתימן האלמנט הכי טוב‪ .‬לא כולם‬
‫מבינים במדה שוה את ערכה של העזרה‬
‫שרשמו מפיו‪:‬‬ ‫המדיצינית״‪ .‬ד״ר מוסקוביץ‪ ,‬שאנחנו‬
‫גרנו בסימפרופול בחצר ביח־כנסח‪ .‬אבי היה השמש‪ .‬בשנת ‪918‬ז כאשר כבשו הגרמנים‬ ‫רואים‪ ,‬כי הוא משתתף קבוע בדיוני‬
‫אח העיר )במלחמת העולם הראשונה( התחבא אצלנו בבית־הכנסח יוסף טרומפלדור‪.‬‬ ‫האגודה הרפואית‪ ,‬מוסיף ואומר‪ ,‬כי‬
‫הוא אירגן קבוצות של "החלוץ״‪ .‬הדבר היה מסוכן שכן אם היה נתפס בידי הגרמנים היו‬ ‫״לפי דעתו צריך לארגן עזרה מדיצינית‬
‫מוציאים אותו להורג כיוון שהוא לחם נגדם‪ .‬טרומפלדור ישן ביציע בית־הכנסת המיועד‬ ‫באופן כזה‪ ,‬שבמושבה שלהם יהיה בית‪-‬‬
‫לנשים ואני ישנתי למטה ושמרתי שלא יתפסוהו‪ ,‬כך ציווה אבי‪ .‬טרומפלדור היה נעור‬ ‫מרקחת מיוחד‪ ,‬שבו יקבלו את העזרה‬
‫מוקדם בבוקר כאשר באו המתפללים לבית״הכנסת‪ .‬כל היום היה מסתובב בעיר לענייני‬ ‫הראשונה במקרה של אסון‪ ...‬צריך‬
‫"החלוץ״‪ ,‬לבית־הכנסת היה בא מאוחר בלילה‪ .‬לא הדלקנו אף פעם מנורה מטעמי‬ ‫להשתדל‪ ,‬לשבח ולהיטיב את המצב‬
‫בטחון‪ .‬הוא היה איש בריא מאוד‪ ,‬דומה לאיש־צבא‪ ,‬אבל היתה לו רק יד אחת‪ .‬נדמה לי‬ ‫הסניטרי בין התימנים‪ ,‬מפני שזה נוגע‬
‫שהוא דיבר רוסית ויידיש‪ .‬אינני זוכר אם דיבר עברית‪ ,‬בכלל הוא דיבר מעט מאוד‪ .‬לאחר‬ ‫לעניניה של המושבה כולה‪ .‬לעת‪-‬עתה‬
‫צריך לשים על המשרד הפלשתנאי לכל‬
‫זמן הוא נסע‪.‬‬ ‫הפחות את החובה המוסרית לדאוג לתי­‬

‫מנים״‪.‬‬

‫בישיבה התורית העשריס‪-‬ושתים‬
‫הועלו נושאים כמו הצגה של ילד בן‬
‫שלושה‪-‬עשר שבועות עם פצע אחרי‬
‫ברית‪-‬מילה )״לרגלי ההצגה מתעורר‬
‫וכוח על‪-‬דבר הרפוי של סיפיליס אצל‬
‫ילדים קטנים״( וכן ״השאלה ע״ד הרפוי‬

‫של קדחת״ ועוד‪ .‬גם בישיבות הבאות‬
‫חוזרים אל נושא ההתעמלות שכנראה‬
‫העסיק רבות את רופאי האגודה בימים‬

‫‪6‬ו‬