Page 16 - etmol 76
P. 16
דה המדיצינית העברית שבא״י נוסדה ההם :״האדון אורלוב ) -הוא מורה עוררה כמה שאלות בנוגע לעניני
ההתעמלות הנודע צבי נשרי מגמנסיה הבריאות והמחלות של אחינו אלה ,שא
ועדה של רופאים וטבעונים לקביעת הרצליה( מבאר את ההבדל בין ההתעמ לות הדורשות פתרון וסדור .המשרד
טרמינולוגיה מדעית עברית המונה בין לות הגרמנית וההתעמלות השווד מבקש איפוא את האגודה המדיצינית,
חבריה רופאים ,חימאים ,פהיזוקאים ית״ ,ד״ר פוחובסקי חושב שההתעמ שתקדיש ישיבה מיוחדת לברור עניו
וכר .אנו מדפיסים לעת-עתה רק את לות באה רק בשביל ילדים בריאים, זה ...הד״ר מוסקוביץ חושב ,כי נגשו
ילדים חולנים צריך לשלוח אל הרופא״. לכתחלה אל השאלה ,כיצד למשוד את
המלים שנכנסו בחוברת הנוכחית .אולם התימנים אל העבודה ,לא בדרך הנכון.
להבא נדפיס ב׳זכרונות׳ את המלים מונחים עברים לקחו אותם מ״כל הבא״ ,בלי שום
שהועדה תאשר אותן ושחבריה משתמ בקרת למפרע .וכך אנו מוצאים ביניהם
חוברת ד׳ המסיימת את שנת תרע״ג הרבה חולים .צריך היה לבחור רק
שים בהן כל אחד במקצוע שלו .אנו נחתמת במילון קצר של מונחים רפוא בבריאים ,מפני שעליהם להחזיק מעמד
פונים לכל אלה שיש להם מה להעיר יים עבריים במקום המונחים הלועזיים בהתחרות שהם פוגשים מצד הערבים.
בנוגע למלים האלו והבאות בבקשה הידועים .כך ,למשל ,נקבע שטרכומה ״מה שנוגע אל התמותה בין התי
להודיע לנו ,בכדי שנוכל להתחשב בזה היא ״גרענת״ ,פרזיט הוא ״טפיל״, מנים ,צריך להגיד שברחובות אין היא
כשנבוא אחר-כך להוציא מלון מדעי טראומה -״לקוי״ ,אינפלואנצה -
ללמודי הטבע בהסכמת ׳ועד הלשון ״שפעת״ ,סקרלטינה -״שנית״ ,ושאר עולה על התמותה אשר בין האשכנזים.
את זה אפשר לבאר על-ידי החיים הטו
שבירושלים״׳. מונחים עבריים המקובלים עד היום. בים )במובן יחוסי( שחיים שם התימנים.
החתירה למציאת מינוחים עבריים יש להם דירות נאות ,מלבד זה נתנה
סיפורן של חוברות ״זכרונות דברים הוסיפה להעסיק את האגודה המדיצי להם המושבה מים לשלוש שנים חנם...
של האגודה המדיצינית העברית נית :״ועל-פי האיניציאטיבה של האגו- הד״ר מוסקוביץ מעיר על החזיון ,שהא-
שבארץ-ישראל״ ,הוא סיפור הולדתה שה התימנית מתפתחת יותר קל ויותר
של העיתונות הרפואית העברית מהיר מן האיש .כולן למדו בזמן קטן את
ואספקלריה מרתקת של הרפואה כל מיני עבודה בבית ,התרגלו לנקיון,
הארצישראלית ובעיותיה בראשית להשתמש בבורית וגם בנוגע למזונות
יש להן כבר דרישות ידועות ,ואינן
המאה. מסתפקות במועט של כמות ואיכות .על
יסוד זה יש גם שנופלת קטטה במשפחה,
טוומפלדוו^ והאנשים אינם רוצים להרשות לנשיהם
מסתתר שתלכנה לעבוד אצל האשכנזים...
בנית בכלל הוא חושב שהטבתו של המצב
כנסת ההיגייני בין התימנים באה אך ורק מידי
האשה התימניה ,הנוחה יותר לקבל את
משפחת שיין שהסתירה את טרומפלדור מרותה של התרבות מאשר התימני.
אולם כשבאים לדבר ע״ד התימנים
צבי צמרת ,מנהל יד בן־צבי ,היה בין הנציגים הישראלים ביריד הספדים שהיה לאחרונה בכלל ,לא טוב עושים ,לפי דעתי,
במוסקבה .הוא נפגש שם עם היסטוריון יהודי העוסק בחולדות היהודים ברוסיה, כשמערכים אותם כולם ביחד ,צריך
שבמסגרת מחקריו על הקראים ביקר בחצי האי קרים ונפגש עם יהודים החיים עדיין שם. לשים לב אל מקום הארץ שממנו יצאו.
בקרים פגש לפני ארבע שנים בשבח שיין ,אז בן ,86מהעיר סימפרופול ,שסיפר לו על
פגישה עם יוסף סרומפלדור בשנת 918ו ,שעה שחזר לרוסיה בדי לארגן את הצעירים כפי הנראה ,היו התימנים הראשונים
ב״התלוץ" כדי שיעלו לארץ .ההיסטוריון מסר ל Tי צמרת את סיפורו של שבח שיין בפי שעלו מתימן האלמנט הכי טוב .לא כולם
מבינים במדה שוה את ערכה של העזרה
שרשמו מפיו: המדיצינית״ .ד״ר מוסקוביץ ,שאנחנו
גרנו בסימפרופול בחצר ביח־כנסח .אבי היה השמש .בשנת 918ז כאשר כבשו הגרמנים רואים ,כי הוא משתתף קבוע בדיוני
אח העיר )במלחמת העולם הראשונה( התחבא אצלנו בבית־הכנסח יוסף טרומפלדור. האגודה הרפואית ,מוסיף ואומר ,כי
הוא אירגן קבוצות של "החלוץ״ .הדבר היה מסוכן שכן אם היה נתפס בידי הגרמנים היו ״לפי דעתו צריך לארגן עזרה מדיצינית
מוציאים אותו להורג כיוון שהוא לחם נגדם .טרומפלדור ישן ביציע בית־הכנסת המיועד באופן כזה ,שבמושבה שלהם יהיה בית-
לנשים ואני ישנתי למטה ושמרתי שלא יתפסוהו ,כך ציווה אבי .טרומפלדור היה נעור מרקחת מיוחד ,שבו יקבלו את העזרה
מוקדם בבוקר כאשר באו המתפללים לבית״הכנסת .כל היום היה מסתובב בעיר לענייני הראשונה במקרה של אסון ...צריך
"החלוץ״ ,לבית־הכנסת היה בא מאוחר בלילה .לא הדלקנו אף פעם מנורה מטעמי להשתדל ,לשבח ולהיטיב את המצב
בטחון .הוא היה איש בריא מאוד ,דומה לאיש־צבא ,אבל היתה לו רק יד אחת .נדמה לי הסניטרי בין התימנים ,מפני שזה נוגע
שהוא דיבר רוסית ויידיש .אינני זוכר אם דיבר עברית ,בכלל הוא דיבר מעט מאוד .לאחר לעניניה של המושבה כולה .לעת-עתה
צריך לשים על המשרד הפלשתנאי לכל
זמן הוא נסע. הפחות את החובה המוסרית לדאוג לתי
מנים״.
בישיבה התורית העשריס-ושתים
הועלו נושאים כמו הצגה של ילד בן
שלושה-עשר שבועות עם פצע אחרי
ברית-מילה )״לרגלי ההצגה מתעורר
וכוח על-דבר הרפוי של סיפיליס אצל
ילדים קטנים״( וכן ״השאלה ע״ד הרפוי
של קדחת״ ועוד .גם בישיבות הבאות
חוזרים אל נושא ההתעמלות שכנראה
העסיק רבות את רופאי האגודה בימים
6ו