Page 21 - etmol 76

‫‪r‬‬

‫עשיר ויעקב‬
‫מתחבקים‪...‬‬

‫יוהן גוטפריד הרדר מגרמניה היה אחד‬
‫הראשונים שראה ביהודים קבוצה לאומית‬

‫פרופסור לתיאולוגיה באוניברסיטת‬ ‫ולא כדת בלבד כפי שהתייחסו אליה‬ ‫מאת ברוך מבורך‬
‫האלה ששמו יוהן קאלנברג‪ .‬הרשי­‬ ‫רוב בני זמנו‪ .‬הוא כתב כי היהודים‬
‫הם ק‪.‬יבוץ אנושי בעל דרך המיוחדת‬ ‫בשנת ‪ 1803‬נפטר בגרמניה בגיל‬
‫מה ב״אדרסטאה״" מוסרת שהפצת‬ ‫‪ 59‬איש הדת‪ ,‬המשורר‪ ,‬הפילוסוף‬
‫החוברת הזאת ונוספות לה‪ ,‬היתה‬ ‫לו המתאימה לאופיו ההסטורי‪.‬‬ ‫וחוקר הפולקלור יוהן גוטפריד‬
‫ראשיתה של הפעילות הציבורית של‬ ‫הרדר‪ .‬הרדר השתייך בתחילה לבע­‬
‫״המכון להמרת היהודים״ באוניבר­‬ ‫בעיקרו של דבר עסק כתב העת‬ ‫לי השקפת העולם השכלתנית־‬
‫״אדרסטאה״ בתיאור ובסיכום‬ ‫משכילית‪ ,‬השקפה שלא גרסה‬
‫סיטת האלה‪.‬‬ ‫תהליכים ותופעות שהיו אופייניים‬ ‫התפתחות והשתנות בחיי החברה‬
‫הסטודנטים באותו מכון‪ ,‬שלמדו‬ ‫האנושית‪ .‬השכלתנות היתה אופיי­‬
‫גם את לשון היהודים גם ״העברי‪-‬‬ ‫למאה הקודמת‪ ,‬המאה השמונה‪-‬‬ ‫נית להגות המאה השמונה‪-‬עשרה‬
‫טייטש״‪ ,‬נשלחו ״לשם התמחות‬ ‫עשרה‪ .‬חלק מרשימות אלה התפרס­‬ ‫באירופה‪ .‬התמורה בהשקפת עולמו‬
‫במקצועם״ ‪ -‬לנהל שיחות ודיונים‬ ‫מו בסדרות‪ .‬אחת הסדרות מכונה‬ ‫החלה בשעת נסיעתו לצרפת בשנת‬
‫עם יהודים דרי קהילות שונות ״על‬ ‫‪ .1769‬הוא החל לחשוב ולכתוב‬
‫המשיח ועל הגאולה״‪ .‬הם הוזהרו‬ ‫בשם ״פעולות במאה הקודמת לקר­‬ ‫ברוחה של מגמת ״הסער והדחף״‪,‬‬
‫על‪-‬ידי שולחיהם שלא להיענות‬ ‫את הקמתה של מלכות הרוח עלי‬ ‫שהרדר נחשב לאחד ממבשריה בגר­‬
‫לבקשת בודדים בין היהודים להמיר‬ ‫אדמות״‪ .‬הרשימה החמישית באותה‬ ‫מניה‪ .‬הרדר הפך בכך לאחד ממש‪-‬‬
‫את דתם שכן ״זה בניגוד לתכנית‬ ‫סידרה מכונה בשם ״המרת היהו­‬ ‫בריה של ההגות והשקפת העולם‬
‫האל״‪ .‬לדעת הרדר‪ ,‬עשו שליחים‪-‬‬ ‫דים״‪ .‬הרדר משקיף על מגמת ההמ­‬ ‫ההסטורית והאמנותית ״הרומנטית״‪,‬‬
‫תלמידים אלה את עצמם לצחוק‬ ‫רה בעין ביקורתית ואף היתולית‪.‬‬ ‫שהיתה אופיינית למחצית הראשונה‬
‫בעיני בני שיחם היהודים‪ .‬הנוצרים‬ ‫רשימתו מציגה את השאלה‪ :‬״מה‬ ‫של המאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬מבשרים‬
‫מצפים הרי על פי דרכם למלכות‬ ‫רוצים הנוצרים בבואם להתדיין עם‬ ‫אחרים של גישה זאת היו המשוררים‬
‫הרוח‪ ,‬אף היהודים מצפים לה על פי‬ ‫היהודים על אופן הפירוש הנכון של‬ ‫גטה ושילר‪ .‬הרדר האמין שההתפת­‬
‫דרכם המיוחדת והמתאימה לאופיים‬ ‫נבואות עתיקות?‪ ...‬המתן והווכח!״‬ ‫חות ההסטורית היא התגלותו של‬
‫הלאומי‪ ,‬אין לדעתו להכריע מי מבני‬ ‫הרשימה מסתיימת במלים‪ :‬״מזל אי‪-‬‬ ‫רצון האל עלי אדמות ואף מהלכו של‬
‫שתי הדתות מצפה לאותה מלכות‬ ‫פוא אם איזשהו משיח‪-‬בונפרטה יו­‬ ‫רצון זה בתוך ומעל לאומות הש­‬
‫בדרך הנכונה‪ .‬דבר אחד בלבד ניתן‬ ‫ביל את היהודים בנצחון ובהצלחה‬ ‫ונות‪ .‬אחת מיצירותיו הראשונות‬
‫לעשות בשנת ‪ :1803‬לצפות ולהיוו­‬ ‫לארץ ישראל!‪ ...‬עם אציל ומרחיק‪-‬‬ ‫באותה רוח היתה תרגום חדש של‬
‫ראות‪ ,‬פלא הדורות! בהתאם להערה‬ ‫שיר‪-‬השירים לגרמנית בשנים‬
‫כח!‬ ‫גאונית של אחד מרבניו נתונים עשו‬
‫יוהן גוטפריד הרדר נמנה על‬ ‫וישראל איש בזרועות רעהו ובוכים‪.‬‬ ‫‪.1827-1822‬‬
‫התומכים בהענקת שוויון זכויות‬ ‫לשניהם מכאיבה הנשיקה אך להנתק‬
‫אזרחי ליהודי גרמניה‪ .‬״רק אלהי‬ ‫אמרות מהמדרש‬
‫אבותיו יכול‪ ,‬לדעתו‪ ,‬לשחרר את‬ ‫זה מזה ‪ -‬אינם מסוגלים!״‬
‫העם הזה ממצוותיו‪ ...‬זה הוא עם זר‬ ‫בשנת חייו האחרונה )‪- 1802‬‬
‫ואסיאתי באירופה‪ ,‬הקשור בחוקתו‬ ‫דברי הרדר על ״איזשהו משיח‪-‬‬ ‫‪ (1803‬החל הרדר להוציא לאור כתב‬
‫העתיקה והנצחית שירדה אליו‬ ‫בונפרטה״ מהווים הד לשמועות כי‬ ‫עת עיוני בשם‪ :‬״אדרסטאה״‪ .‬כתב‪-‬‬
‫משמיים המרוחקים מאתנו‪ ...‬לתמיד‬ ‫לאחר כיבוש ארץ‪-‬ישראל על‪-‬ידי‬ ‫עת זה נחשב על‪-‬ידי רבים כפירסום‬
‫יהיה עם זה החי בקרבנו‪ ,‬בעל חוקה‬ ‫נפוליון‪ ,‬הוא פירסם כרוז וקרא‬ ‫העיתי הראשון של מגמת ״הסער‬
‫ליהודים לשוב לארץ‪ .‬מדבריו של‬ ‫והדחף״‪ .‬״אדרסטאה״ עסק בכמה‬
‫לאומית הזרה לנו״‪.‬‬ ‫הרדר אפשר להווכח שאין הוא‬ ‫וכמה נושאים יהודיים‪ ,‬והדפיס אימ‪-‬‬
‫הרדר היה אחד ההוגים הראשונים‬ ‫רות ופתגמים מתוך המדרש והאגדה‪.‬‬
‫באירופה שראה ביהודים קבוצה‬ ‫מרבה לתת אמון באותו סיפור‪.‬‬ ‫ברשימותיו ב״אדרסטאה״ ראה‬
‫לאומית בעלת תרבות משלה‪,‬‬ ‫בראשיתה של רשימתו‬ ‫הרדר את היהדות כתופעה לאומית‬
‫האופיינית לה‪ 16 .‬שנה לאחר מותו‪,‬‬
‫ב‪ ,1819-‬החלה להופיע בגרמניה‬ ‫ב״אדרסטאה״ מספר הרדר על החו­‬
‫ברת ״אור לעת ערב״ בלשון עברי‪-‬‬
‫קבוצת היהודים הראשונה‪ ,‬שאמנם‬ ‫טייטש)או ״מעשיט״ הנדפסת באות­‬
‫ראתה בלאומיות ובתרבות היהודית‬ ‫יות רש״י( שיצאה לאור בהאלה‬
‫בשנת ‪ .1723‬הרשימה מספרת על‬
‫‪ -‬דרך חיים‪.‬‬
‫המחבר‪ ,‬פסטור בשם יוהאן מילר‬
‫)המופיע בשער בשם ״יוחנן קמחי״(‪.‬‬
‫מוציאה לאור של אותה חוברת היה‬

‫‪21‬‬